תקנות הירושה

חוק הירושה קובע מי יורש. תקנות הירושה קובעות איך. מי שמגיש בקשה לצו ירושה ומקבל דרישה להשלמת מסמכים, מי שמגלה שחלפו שבועיים מאז הפרסום ואיחר להתנגד, ומי שמנסה להבין למה מנהל העיזבון חייב להגיש דוח כספי, נתקל בפועל לא בחוק אלא בתקנות. הן מסמך יבש למראה, אבל כמעט כל מועד, טופס ואגרה בהליכי ירושה נולדים ממנו.

התקנות, שנחקקו בתשנ"ח־1998 ומתעדכנות מאז, הן חקיקת המשנה שמכוחה פועל הרשם לענייני ירושה. הן בנויות מעשרה פרקים ושתי תוספות, ומלוות בשתי תקנות נלוות: תקנות האגרות ותקנות הדרכים להשקעת כספי עיזבון. מי שמכיר את המבנה שלהן יודע מראש מה יידרש ממנו בכל שלב, ומי שאינו מכיר אותו מגלה את הדרישות אחת אחת, בדרך כלל דרך החלטות ביניים של הרשם.

במה שונות התקנות מהחוק?

חוק הירושה, התשכ"ה־1965, הוא הדין המהותי: הוא קובע מי היורשים על פי דין, מה תנאי התוקף של צוואה, מתי הוראה בטלה ומהן סמכויות הרשם ובית המשפט. התקנות, לעומתו, מה שרבים מכנים תקנות חוק הירושה או תקנות רשם הירושה, הן סדרי דין: איך מגישים בקשה, אילו מסמכים מצרפים, למי שולחים הודעות, כמה זמן יש להתנגד, איך מפקידים צוואה ואיך מנהלים עיזבון. ההרחבה על החוק עצמו נמצאת בדף על חוק הירושה, וכאן העניין הוא בתקנות בלבד.

ההבחנה חשובה בפועל. טענה כמו "הצוואה בטלה" נשענת על החוק. טענה כמו "הבקשה אינה ראויה להתקבל כי לא צורף אישור מסירה ליורשים" נשענת על תקנה 14. שתיהן יכולות להכריע תיק, אבל הן חיות במקומות שונים, ומי שמחפש את המועד להגשת התנגדות בחוק לא ימצא אותו שם.

מה מסדירות תקנות הירושה?

עשרת הפרקים של התקנות עוקבים אחר מסלול החיים של עיזבון, מהפקדת הצוואה ועד סיום תפקידו של מנהל העיזבון. אלה הנושאים העיקריים:

• המרשם הארצי – המאגר שבו רשומות צוואות מופקדות, בקשות וצווים, ומי רשאי לעיין בו.
• הפקדה, עשייה ומסירה של צוואות – איך מפקידים צוואה אצל הרשם, כולל הפקדה מרחוק, ומה קורה לצוואה מופקדת אחרי הפטירה.
• צו ירושה וצו קיום – הגשת הבקשה, ההודעות ליורשים, הפרסום, ההתנגדות, ההעברה לבית המשפט ומתן הצו.
• מזונות מן העיזבון – סדרי הדין בתביעת בן זוג, ילד או הורה למזונות מהעיזבון.
• הנהלת העיזבון – מינוי מנהל עיזבון, ערובה, פרטה, דוחות ושכר.
• ערעור על החלטת הרשם – המועד והערכאה.
• בתי דין דתיים – הגשת בקשה לצו ירושה או קיום בבית דין רבני או אחר.
• סילוק חובות מכספי העיזבון – הליך חלופי לנושים, שנוסף בשנים האחרונות.

התוספת הראשונה מכילה את הטפסים, מטופס 1 ועד טופס 14, והתוספת השנייה מונה את הבקשות שניתן להגיש באופן מקוון. לצד התקנות העיקריות עומדות תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), שקובעות כמה משלמים על כל בקשה, ותקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון), שקובעות את כללי השקעת כספים שבידי מנהל העיזבון. הנוסח המלא והמעודכן של תקנות הירושה התשנ"ח-1998 זמין במאגרי החקיקה כמו נבו ובאתר הכנסת, והדף הזה אינו מחליף אותו אלא מסביר מה עומד מאחוריו.

אילו טפסים קבועים בתקנות?

ארבעה עשר הטפסים שבתוספת הראשונה הם השלד המעשי של ההליך, ורובם מוכרים לכל מי שעבר הליך ירושה:

• טופס 1 וטופס 2 – בקשת צו ירושה ובקשת צו קיום צוואה, לפי תקנה 14.
• טופס 3, 3א ו־3ב – הודעה ליורש על פי הצוואה, הודעה ליורש על פי דין, והודעה לבן משפחה שאינו זוכה על הגשת בקשה לקיום צוואה.
• טופס 4, טופס 5 וטופס 6 – נוסח צו הירושה, צו קיום הצוואה, וצו משולב של ירושה וקיום, לפי תקנה 24.
• טופס 7 – הזמנה בתביעה למזונות או למדור מן העיזבון.
• טופס 8 עד 10 – בקשה למינוי מנהל עיזבון, כתב ערובה בדבר הנהלת העיזבון, וצו המינוי.
• טופס 11 וטופס 12 – פרטת העיזבון והדין וחשבון הכספי על ניהולו.
• טופס 13 וטופס 14 – הודעת האפוטרופוס הכללי, והודעה על כוונה לגביית חוב מכספי העיזבון.

הטפסים מתעדכנים יחד עם התקנות, ובקשה שמוגשת על גבי נוסח ישן עלולה להידחות או להיעצר בדרישה להשלמה. לבקשות שבתוספת השנייה קיימת הגשה מקוונת דרך אתר האפוטרופוס הכללי, ובה הטופס המקוון מחליף את טופסי הנייר, אבל הדרישות המהותיות, ובראשן ההודעות ליורשים והמסמכים המצורפים, נשארות זהות.

איך מפקידים צוואה לפי התקנות?

פרק ג' לתקנות מסדיר את ההפקדה. לפי תקנה 6, המצווה מתייצב במשרדי הרשם עם הצוואה המקורית, נחקר על זהותו ומוסר אותה לעובד הרשם. הצוואה נסרקת לגיבוי, מוכנסת למעטפה שנחתמת בחותמת הרשם ובחתימת המפקיד, ודבר ההפקדה נרשם במרשם הארצי. המצווה רשאי לקבל את הצוואה בחזרה בכל עת בבקשה בכתב, ואז הרישום נמחק והקובץ הסרוק נמחק לצמיתות.

התקנות מכירות גם בשתי דרכים מקוונות. תקנה 6א מאפשרת להפקיד צוואה שנחתמה בחתימה אלקטרונית מאושרת דרך אתר האפוטרופוס הכללי, ותקנה 6ב מאפשרת הפקדה מרחוק של צוואה רגילה:

תקנה 6ב(ב): "ההפקדה מרחוק תהיה באמצעות שליחת מסמך אלקטרוני עם העתק צבעוני סרוק של הצוואה באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי; ההפקדה מרחוק תכלול הזדהות של המצווה או הרשות, לפי העניין, ברמת ודאות גבוהה; המצווה או הרשות ימסרו את הצוואה המקורית להפקדה במשרדי הרשם לענייני ירושה בתוך 45 ימים מיום ההפקדה מרחוק כאמור."

המלכודת נמצאת בסוף הסעיף: אם המקור לא נמסר בתוך 45 ימים, ההפקדה נמחקת מהמרשם כאילו לא הייתה. ההליך המלא, על יתרונותיו ומגבלותיו, מפורט בדף על הפקדת צוואה. לאחר הפטירה, תקנה 9 מחייבת את הרשם לפתוח את המעטפה, לעיין בצוואה ולהודיע עליה בדואר רשום לזוכים, ואם ההודעה חוזרת, לפרסם אותה באתר הרשם.

מה נדרש בבקשה לצו?

תקנה 14 לתקנות הירושה היא התקנה שרוב הבקשות נופלות עליה. הבקשה נערכת לפי טופס 1 (צו ירושה) או טופס 2 (צו קיום צוואה), או מוגשת באופן מקוון, והעובדות שבה מאומתות בהצהרה. תקנה 14(ב) מונה את התנאים שבלעדיהם הבקשה לא תתקבל כלל: כל הפרטים בטופס מולאו וכל המסמכים צורפו; צורפה תעודת פטירה של המוריש ושל כל אדם שיש להוכיח את מותו; בבקשת קיום צורפה הצוואה המקורית; צורף אישור על משלוח הודעות; צורף ייפוי כוח אם המבקש מיוצג; שולמו האגרה והוצאות הפרסום; ואין במרשם בקשה קודמת באותו עיזבון.

ההודעות הן הסעיף שמפתיע רוב המבקשים. בבקשה לצו קיום נשלחת לכל זוכה הודעה לפי טופס 3, ובבקשה לצו ירושה לכל יורש הודעה לפי טופס 3א, בדואר רשום או במסירה אישית עם תצהיר. ואם בין הזוכים על פי הצוואה אין ילדים, הורים או בן זוג של המוריש, נשלחת הודעה לפי טופס 3ב גם לבני המשפחה האלה, אף שאינם זוכים, כדי שידעו על הבקשה ויוכלו להתנגד. הרשימה המלאה של המסמכים ושלבי ההגשה נמצאת בדף על בקשה לצו קיום צוואה.

איך מפרסמים ומתי מתנגדים?

לאחר שהבקשה התקבלה, הרשם מפרסם הודעה עליה, ומהפרסום מתחיל להיספר המועד להתנגדות. תקנה 17(א) לתקנות הירושה קובעת:

"הודעה על הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום תפורסם באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי וברשומות; ההודעה תכלול הזמנה להגשת כתב התנגדות בתוך תקופה של שבועיים מיום הפרסום או תקופה ארוכה יותר, לפי קביעת הרשם לענייני ירושה."

הוצאות הפרסום חלות על המבקש. מי שרוצה להתנגד פועל לפי תקנה 19: מגיש לרשם כתב התנגדות שמפרט את נושא ההתנגדות ונימוקיה, מצרף את כל המסמכים שעליהם היא מתבססת, מאמת את העובדות בתצהיר, מצרף קבלה על תשלום האגרה וייפוי כוח אם הוא מיוצג, וממציא את כתב ההתנגדות לבעלי הדין. תקנה 19(ב) מתירה לרשם להאריך את המועד להתנגדות גם לאחר שחלף, אבל הארכה היא שיקול דעת, ולא זכות.

משהוגשה התנגדות, תקנה 20 מחייבת את הרשם להעביר את התיק על כל מצורפיו לבית המשפט לענייני משפחה, לפי סעיף 67א לחוק. אם לא הוגשה התנגדות ולא התקיים תנאי אחר להעברה, הרשם נותן את הצו לפי תקנה 23, בנוסח שבטופס 4, 5 או 6. הרשם גם רשאי, לפי תקנה 26, לקיים צוואה על אף פגם בחתימה, בתאריך או בכשרות העדים, ובלבד שיציין זאת בהחלטה מנומקת.

מהם המועדים שקובעות התקנות?

רוב הכישלונות בהליכי ירושה אינם נובעים מטענה משפטית חלשה אלא ממועד שחלף. הטבלה מרכזת את המועדים המרכזיים שבתקנות:

המועד להתנגדות הוא הקצר והמסוכן שבהם, משום שהוא נספר מיום הפרסום ולא מיום שהיורש נודע לו על הבקשה. יורש שלא קיבל הודעה אישית, למשל משום שהמבקש לא ידע את כתובתו, מגלה לעיתים על הבקשה רק אחרי שהצו ניתן, ואז הדרך היחידה היא בקשה לביטול הצו.

איך מסתלקים מירושה לפי התקנות?

יורש שאינו רוצה בחלקו, או שרוצה להעביר אותו לבן משפחה, מגיש הודעת הסתלקות לפי תקנה 16. ההודעה מוגשת לרשם, או לבית המשפט אם העניין הועבר אליו, והיא נערכת בתצהיר. עליה לפרט את זהות המסתלק ואת שיעור ההסתלקות, ואם ההסתלקות היא לטובת בן זוגו של המוריש, ילדו או אחיו, יש לציין זאת במפורש, שכן החוק מתיר הסתלקות לטובת אדם מסוים רק לטובת שלושת אלה.

כשהמסתלק קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס, ממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף או פסול דין, תקנה 16(ד) מחייבת להגיש את הבקשה לאישור ההסתלקות לבית המשפט, ולא לרשם. ההשלכות של הסתלקות, ובעיקר העובדה שאינה ניתנת לביטול, מפורטות בדף על הסתלקות מירושה.

מה קובעות התקנות על מנהל עיזבון?

פרק ז' לתקנות הירושה הוא הארוך שבפרקים, וזה לא מקרה: ניהול עיזבון הוא השלב שבו הכסף עובר ידיים, ולכן הפיקוח בו הדוק. לפי תקנה 31, בקשה למינוי מנהל עיזבון מוגשת לרשם רק אם כל הנוגעים בדבר הסכימו לה, ואחרת לבית המשפט, והיא נערכת לפי טופס 8 ומאומתת בתצהיר. מנהל העיזבון עשוי להידרש לערובה לפי תקנה 35, ולפי תקנה 38 הוא מגיש פרטה, כלומר רשימה של נכסי העיזבון וחובותיו, לפי טופס 11. בדיקת פרטה קפדנית בשלב הזה, על ידי היורשים, היא הדרך הפשוטה ביותר למנוע מחלוקות על נכסים שנעלמו מאוחר יותר.

במהלך התפקיד הוא מגיש דוחות כספיים לפי תקנה 41, ותקנות 45א עד 45ז מסדירות את שכר מנהל עיזבון: הבקשה לפסיקת שכר, מה השכר כולל, המועד לפסיקתו, מה קורה כשיש כמה מנהלי עיזבון, ואיך מחושב שווי העיזבון לצורך השכר. מי ששוקל לבקש מינוי, או שמונה זה עתה, ימצא את התמונה המלאה של התפקיד בדף על מנהל עיזבון.

איך מתקנים או מבטלים צו?

צו ירושה או צו קיום שניתן אינו סוף פסוק. תקנה 27 לתקנות הירושה מסדירה את הבקשה לתיקון או לביטול: היא מוגשת בכתב לרשם או לבית המשפט שנתן את הצו, מציינת את כתובות כל היורשים, מאומתת בתצהיר ומלווה באישור על תשלום אגרה. המבקש ממציא עותק לכל היורשים או הזוכים שבצו, והם רשאים להשיב בתוך 14 ימים. הרשם רשאי בינתיים להורות על עיכוב ביצוע של כל החלטה שנתן בקשר לעיזבון.

אם מתקיים אחד התנאים שבסעיף 67א לחוק, או שהרשם רואה שלא להיזקק לבקשה, הוא מעביר אותה לבית המשפט, ואז המבקש נחשב תובע והיורש נתבע. בית המשפט רשאי שלא להיזקק לעובדה שהמבקש יכול היה להעלות לפני מתן הצו ולא עשה כן, ולכן עיתוי הבקשה חשוב לא פחות מתוכנה. ההליך והעילות מפורטים בדף על ביטול צו קיום צוואה.

מה השתנה בתקנות בשנים האחרונות?

התקנות עודכנו פעמים רבות מאז נחקקו, והתיקונים האחרונים, מתשפ"ד ותשפ"ה, נגעו בין השאר בתקנות 1, 2, 9, 14, 16, 17, 19, 26, 27, 31, 38, 40, 41, 48 ו־54. שלושה כיוונים בולטים בנוסח המעודכן. הראשון הוא הדיגיטציה: הגשה מקוונת של הבקשות שבתוספת השנייה לפי תקנה 14(ד), פנייה במסמך אלקטרוני לפי תקנה 51א, והפקדה מרחוק לפי תקנה 6ב.

השני הוא התאמת התקנות להרחבת סמכויות הרשם לענייני ירושה, כפי שנקבעה בחוק: תקנה 26 בנוסחה הנוכחי מדברת על "בית המשפט או הרשם לענייני ירושה" שמקיימים צוואה על אף פגם, ותקנה 27 מאפשרת לרשם להורות על עיכוב ביצוע. השלישי הוא ההכרה במצבים משפטיים חדשים: תקנות 14 ו־16 מתייחסות כיום במפורש ליורש שמונה לו אפוטרופוס, לממנה בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף ולמי שמונה לו תומך בקבלת החלטות. מי שעובד עם נוסח ישן של התקנות, או עם טפסים ישנים, עלול להגיש בקשה שאינה עומדת בדרישות הנוכחיות.

שלוש בדיקות לפני הפנייה לרשם

לפני כל פנייה לרשם לענייני ירושה כדאי לעבור על שלוש שאלות שהתקנות מכתיבות: האם כל המסמכים שתקנה 14 דורשת נמצאים, ובעיקר תעודת הפטירה, הצוואה המקורית ואישורי המסירה של ההודעות; האם הטופס הוא הטופס הנכון ובנוסחו העדכני; ומהו המועד הרלוונטי, שבועיים להתנגדות, 14 ימים לתשובה או 15 ימים לערעור, ומאיזה יום הוא נספר. בקשה שעונה על שלוש השאלות האלה עוברת את הרשם בלי החלטות ביניים, וזה החיסכון האמיתי בזמן.

עו"ד ונוטריון יניב אור, סגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין ותובע משטרתי לשעבר, מגיש בקשות לרשם לענייני ירושה ומנהל הליכים מכוח התקנות מזה מעל 20 שנה. הניסיון היומיומי מול הרשם מאפשר לו לדעת מראש אילו מסמכים יידרשו ואילו ליקויים יעכבו את הצו, ולהכין את הבקשה כך שתעבור בפעם הראשונה.

לליווי בהגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום, בהתנגדות או במינוי מנהל עיזבון, ניתן לפנות למשרד עו"ד ונוטריון יניב אור ביבנה ובתל אביב, בטלפון 077-7299995.

הדף מציג את תקנות הירושה בתמצית לצורכי מידע כללי, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. נוסח התקנות מתעדכן מעת לעת, וכל בקשה נבחנת לפי נסיבותיה, ולכן יש להיוועץ בעורך דין לפני הגשה לרשם לענייני ירושה.