חלוקת ירושה בין בן זוג וילדים

כאשר אדם נפטר ואינו מותיר אחריו צוואה, מתבצעת חלוקת ירושה בין בן זוג וילדים של המנוח, כאשר החוק קובע מהו סדר היורשים על פי דין. כאשר קיים בין בני זוג הסכם ממון יש לבחון את הסכם ממון מול צוואה, במידה והמנוח הותיר אחריו צוואה. כמובן, במידה וצד כלשהו מתחיל הליך התנגדות לצוואה, יש צורך לבחון את הסיבות ואת הטענות להתנגדות. כמו כן, במידה ונעשתה הפקדת צוואות אצל האפוטרופוס הכללי או אצל רשם הצוואות הדבר עשוי לסייע לטענה שהצוואה אכן תקינה.

חלוקת ירושה בין בן זוג וילדים

עם מותו של אדם, עוברים נכסיו (כספים, נדל"ן, רכוש וכו') ליורשיו. נכסים אלו מכונים "עיזבון". חלק מהאנשים בוחרים לכתוב צוואה שבה הם קובעים מי יירש את נכסיהם ובאילו תנאים. יחד עם זאת, למרות שבידם האפשרות לקבוע מי יירש אותם, רוב האנשים בישראל אינם כותבים צוואה. במקרים אלו, הבעלות על העיזבון תועבר אל היורשים על פי דין, אשר נקבעים על פי הכללים של חוק הירושה.

המחוקק קבע את כללי הירושה על פי דין, כך שיידמו ככל הניתן לאופן בו רוב האנשים היו מעוניינים לחלק את נכסיהם לאחר מותם.

סדר היורשים על פי דין:

• ראשית, יורש מי שהיה במות המוריש בן זוגו – את המטלטלין של הבית, המכונית וחלק משאר העיזבון (הנקבע על פי קרבתם המשפחתית של שאר היורשים).
• שניים בסדר היורשים הם ילדי המוריש – אם הילדים נפטרו, יורשים צאצאיהם – נכדיו, ואם הם נפטרו – ניניו.
• לאחר מכן הוריו של המוריש – יורשים רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים. אם ההורים נפטרו יירשו צאצאיהם – אחי המוריש, ואם הם נפטרו – אחייני המוריש.
• לבסוף הורי הוריו של המוריש (סבים וסבתות) – יורשים את הנפטר רק אם לא הותיר אחריו בן זוג, הורים או אחים. אם הסבים נפטרו, יורשים צאצאיהם – דודי המוריש, ואם הם נפטרו – בני הדוד של המוריש.

במידה והמנוח הותיר אחריו בן/ת זוג וילדים, ולא הותיר אחריו צוואה אשר מורה כיצד יש לחלק את עיזבונו, בן/ת הזוג יקבלו את הדירה בה חיו ביחד עם המנוח, כמו גם את המיטלטלין הקשורים לדירה (ריהוט וכו'), ושאר נכסי העיזבון יתחלקו שווה בשווה בין בן/ת הזוג לבין ילדי המנוח. לגבי צאצאים – החוק קובע כי צאצאים שנולדו לאחר מות המוריש יהיו זכאים לרשת אותו, אם נולדו בתוך 300 ימים מיום הפטירה.

הסכם ממון מול צוואה

חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע, כי בעת פטירה או גירושין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית מהרכוש והממון המשותף שצברו במהלך נישואיהם.
הסכם יחסי ממון קובע מהו הרכוש השייך לכל אחד מבני הזוג הנשואים. אדם יכול להוריש (על פי צוואה או כללי חוק הירושה) רק נכסים וכספים שבבעלותו, או את החלק שלו בלבד בנכסים משותפים.
כך למעשה, הסכם ממון קובע כיצד יחולקו הנכסים של בני זוג בינם לבין עצמם, ובכך קובע מהו היקף העיזבון של כל אחד מבני הזוג, ואילו צוואה קובעת כיצד יחולק אותו עיזבון.

הליך התנגדות לצוואה

לאחר שבקשה לצו קיום צוואה מפורסמת בעיתונות וברשומות, ניתן להגיש התנגדות כדי למנוע את מתן הצו. את ההתנגדות יש להגיש לרשם לענייני ירושה באופן מקוון, במסירה ידנית או במשלוח בדואר. בכל מקרה מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין לענייני צוואות.

את ההתנגדות יש להגיש בתוך 14 ימים מהיום שפורסמה ההודעה על הגשת הבקשה למתן הצו ובתנאי שטרם ניתן הצו. הגשת ההתנגדות כרוכה בתשלום אגרה בסכום של 964 ש"ח (נכון לשנת 2021).

את ההתנגדות יש להגיש לרשם לענייני ירושה באחת מהדרכים הבאות:

• באמצעות המערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה.
• בעמדות קבלת קהל או בדואר. יש להגיש עותקים כמספר הצדדים בתיק ועותק נוסף עבור בית-המשפט.

הפקדת צוואות

אדם שערך צוואה רשאי להפקידה אצל הרשם לענייני ירושה בהתייצבות אישית או מרחוק באופן מקוון. ברוב המקרים, הפקדת צוואה היא רשות ואין חובה להפקיד את הצוואה כדי שתהיה תקפה.

לא ניתן להפקיד יותר מצוואה אחת בו-זמנית, וכדי להפקיד צוואה חדשה יש לקחת בחזרה את הצוואה הקודמת. זאת מאחר ועל פי החוק הצוואה האחרונה שנכתבה היא זו שתקפה, ועל כן רק צוואה אחת תקפה בכל מקרה.

היוצא מן הכלל, בנוגע להיות הפקדת הצוואה בגדר רשות ולא חובה היא עדים לצוואה בעל פה, אשר חייבים להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה את זיכרון הדברים שערכו לשם קיום הצוואה על מנת שהצוואה בעל פה תהיה תקפה.

צוואה יכולה להיות מופקדת אצל הרשם רק על ידי המצווים עצמם (מי שערך את הצוואה), בהתייצבות אישית, ורק המצווים עצמם יכולים לבקש אותה בחזרה. לא ניתן להפקיד צוואה או לקבל אותה בחזרה באמצעות מיופה כוח.