התנגדות לצוואה בעדים

מעמד החתימה על צוואה בעדים נמשך לרוב פחות מעשר דקות: המצווה מצהיר שזו צוואתו, חותם, ושני העדים חותמים אחריו. שנים לאחר מכן, אותן דקות עלולות להפוך למוקד של הליך משפטי שלם. מי בדיוק היה בחדר, האם שני העדים ראו את החתימה, האם המצווה הבין על מה הוא חותם, והאם אחד העדים הוא במקרה גם יורש. התנגדות לצוואה בעדים נבנית כמעט תמיד מהשאלות האלה, ולא רק ממה שכתוב בצוואה עצמה.

צוואה בעדים היא הצורה הנפוצה ביותר לעריכת צוואה בישראל, ודווקא משום כך היא גם הצורה שמגיעה הכי הרבה לבתי המשפט. החוק מעניק לה תוקף מלא כשהתקיימו דרישותיו, אבל הוא גם מבחין בין פגם שמפיל אותה לבין פגם שניתן לרפא, ומטיל את נטל ההוכחה על צד שונה בכל אחד מהמצבים. ההבחנה הזאת היא לב ההליך, והיא קובעת מי צריך לשכנע את בית המשפט, ובמה.

מהן הדרישות המשפטיות לצוואה בעדים?

המקור לצוואה בעדים נמצא בחוק הירושה בסעיף 20, שקובע חמש דרישות מצטברות:

"צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור."

כלומר, צוואה בפני עדים דורשת מסמך בכתב, תאריך, הצהרת המצווה בפני שני עדים שזו צוואתו, חתימת המצווה בפניהם, וחתימת שני העדים באותו מעמד. הצוואה עצמה יכולה להיות מודפסת או כתובה בידי אדם אחר, למשל עורך הדין שניסח אותה, ובכך היא שונה מצוואה בכתב יד, שחייבת להיכתב כולה ביד המצווה.

אם חסרים הרכיבים האלה, אין מדובר בצוואה שנערכה בפני עדים, אלא כנראה צוואה מסוג אחר: צוואה בכתב יד, צוואה בפני רשות כמו נוטריון, וצוואה בעל פה. לכל אחת מהן דרישות משלה, ומסמך שאינו עומד באף אחת מהצורות אינו צוואה כלל. תוקף משפטי של צוואה בעדים בישראל נבחן אפוא קודם כל לפי הצורה, ורק אחר כך לפי התוכן.

מבין ארבע הצורות, צוואה בעדים היא היחידה שבה מעמד החתימה, ולא המסמך לבדו, הוא שמעניק את התוקף. זו הסיבה שרוב ההתנגדויות לצוואות כאלה עוסקות במה שקרה בחדר, ולא במה שכתוב על הנייר.

מהי התנגדות לצוואה בעדים?

התנגדות לצוואה בעדים היא הליך שבו מי שרואה עצמו נפגע מהצוואה, בדרך כלל יורש על פי דין או יורש לפי צוואה קודמת, מבקש מבית המשפט לענייני משפחה שלא לתת לה צו קיום. ההתנגדות מוגשת לרשם לענייני ירושה בתגובה לבקשה לצו קיום צוואה, בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת הבקשה, אלא אם הרשם האריך את המועד. משהוגשה התנגדות, הרשם מעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, וההליך מתנהל שם כתביעה לכל דבר. הגשת ההתנגדות כרוכה באגרה, ובדרך כלל היא נתמכת בתצהיר.

החוק מבחין בשני סוגים של התנגדות, שלעיתים קרובות משולבים באותו מסמך. הסוג הראשון נשען על העילות המרכזיות להתנגדות לצוואה, שאינן ייחודיות לצוואה בעדים: העדר כשירות של המצווה, השפעה בלתי הוגנת, הוראות סתומות, בלתי חוקיות או בלתי מוסריות, והוראה לטובת מי שלקח חלק בעריכת הצוואה. השאלה האם צוואה יכולה להיות פסולה בגלל חוסר כשירות נבחנת לפי סעיף 26 לחוק, ודורשת להראות שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה בעת עריכתה. הסוג השני ייחודי לצורת הצוואה: פגמים בצוואה ברכיבים שסעיף 20 דורש, כלומר בעדים, במעמד החתימה, בתאריך או בחתימות.

שני הסוגים נבדלים גם בנטל ההוכחה. כשהצוואה תקינה על פניה, מי שמתנגד לה נדרש להוכיח את טענתו, למשל שהמצווה היה נתון להשפעה בלתי הוגנת. כשנפל בצוואה פגם צורני, הנטל מתהפך: מי שמבקש לקיים את הצוואה נדרש לשכנע את בית המשפט שהיא משקפת את רצונו האמיתי של המצווה למרות הפגם. לכן התנגדות לצוואה בעדים מתחילה כמעט תמיד בבדיקה קפדנית של מעמד החתימה.

אילו פגמים צורניים פוסלים צוואה בעדים?

לא כל פגם מוביל לפסילת צוואה בעדים. סעיף 25 לחוק הירושה מאפשר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לקיים צוואה שנפל בה פגם, בתנאי שהתקיימו בה מרכיבי היסוד ולא נותר ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. סעיף 25(ב)(2) מגדיר מהם מרכיבי היסוד בצוואה בעדים:

"בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20: הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים."

מכאן נובעת ההבחנה בין שני סוגי פגמים. פגם במרכיב יסוד, כלומר צוואה שאינה בכתב או צוואה שהמצווה לא הביא בפני שני עדים, אינו ניתן לריפוי, ובית המשפט יפסול את הצוואה. לעומת זאת, פגם ברכיב מן הרכיבים האחרים שסעיף 20 דורש ניתן לריפוי, ובית המשפט רשאי לקיים את הצוואה חרף הפגם, בהחלטה מנומקת.

הדוגמאות מהפסיקה מבהירות את הגבול. צוואה שנחתמה בפני עד אחד בלבד חסרה מרכיב יסוד, ולא ניתן להצילה. לעומת זאת, היעדר תאריך, חתימת עד שנוספה מאוחר יותר, או חתימת מצווה שחסרה על אחד העמודים, הם פגמים שבית המשפט רשאי לרפא אם שוכנע ברצון המצווה. הטבלה מסכמת את ההבחנה:

מקור: סעיפים 20, 24, 25 ו־35 לחוק הירושה, התשכ"ה־1965.

חשוב לציין שגם פגם הניתן לריפוי מעביר את נטל ההוכחה למבקש הקיום, ולכן הוא משנה את מהלך ההליך גם כשאינו מפיל את הצוואה בסופו של דבר. כשעל השולחן מונחת צוואה פגומה, השאלה הראשונה אינה אם יש פגם, אלא איזה פגם, ומי יצטרך להסביר אותו לבית המשפט.

מי יכול להיות עד לצוואה?

השאלה מי יכול להיות עד לצוואה נבחנת בשני מישורים. במישור הכשרות, סעיף 24 לחוק הירושה קובע:

"קטין ומי שהוכרז פסול־דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה לפי סימן זה."

עד שאינו כשר שקול לעד שאינו קיים, ולכן צוואה בעדים שאחד מעדיה קטין או פסול דין עלולה להיחשב כצוואה שהובאה בפני עד אחד בלבד. במישור השני, סעיף 35 לחוק קובע שהוראת צוואה המזכה את מי שהיה עד לעשייתה, את מי שערך אותה או לקח חלק בעריכתה, וכן את בן זוגו של כל אחד מאלה, בטלה. הצוואה נשארת בתוקף, אבל הזכייה של אותו אדם נמחקת ממנה.

מכאן התשובה המעשית לשאלה למי אסור להיות עד בחתימת צוואה: לקטין, לפסול דין, ולכל מי שנהנה מהצוואה או שבן זוגו נהנה ממנה. עדים לצוואה צריכים להיות בגירים, ללא כל עניין בעיזבון, ורצוי כאלה שניתן לאתר ולזמן לעדות גם שנים לאחר החתימה. ניגוד עניינים של עד אינו רק עילה לביטול ההוראה לטובתו, אלא גם פוגע במשקל עדותו כשהצוואה נבחנת בבית המשפט.

האם עורך דין יכול לשמש עד?

השאלה האם עורך דין יכול להיות עד לצוואה עולה כמעט בכל פגישה, והתשובה היא כן, וזו הפרקטיקה המקובלת. עורך דין צוואה בעדים מנסח את הצוואה, ובמעמד החתימה הוא ואדם נוסף ממשרדו משמשים כשני העדים. עורך הדין אינו נהנה מהצוואה, ולכן סעיף 35 אינו חל עליו, והוא גם מתעד את המעמד, שומר עותק ומסוגל להעיד עליו לאחר שנים. במקרים בהם עורך הדין הוא גם יורש לפי הצוואה, או שבן זוגו יורש, הזכייה שלהם בטלה, וזו טעות שמתגלה לרוב רק בהליך ההתנגדות.

מהסיבה הזאת, בהליך ההתנגדות מזמנים כמעט תמיד את עורך הדין שערך את הצוואה ושימש בה כעד, כדי שישפוך אור בפני בית המשפט על תהליך העריכה, על הצהרת המצווה, על חתימתו ועל הנוכחות של כל המשתתפים במעמד. עדותו של עורך הדין היא בדרך כלל הראיה המרכזית של הצד שמבקש לקיים את הצוואה.

מה תפקידם של העדים בצוואה בעדים?

תפקידם של העדים במהלך עריכת צוואה בעדים הוא חשוב מאוד, ובית המשפט העליון עסק בכך רבות. בדנ"א 7818/00 אהרן נ' אהרוני נקבע שעל המצווה להציג לעדים את צוואתו, העדים רואים את המסמך, שומעים את דברי המצווה, והם מצהירים או מעידים לפני בית המשפט שהמסמך שקיומו מתבקש הוא הצוואה שהמצווה הביא בפניהם. העדים אינם צריכים לדעת מה כתוב בצוואה, ואינם מאשרים את תוכנה, אלא רק את ההצהרה ואת החתימה.

השופט שילה, בספרו פירוש לחוק הירושה, קבע שלעד בצוואה בעדים ישנם ארבעה תפקידים: בשניים הוא משמש ככלי קיבול פסיבי להצהרת המצווה שזו צוואתו ולצפייה במעשה החתימה, ובשניים נוספים הוא מאשר בכתב שהיה עד הן להצהרת המצווה והן לחתימתו. על משמעות התפקיד הזה הוא כותב:

"עשו העדים את המוטל עליהם על פי האמור בסעיף 20, חזקה שהצוואה תקפה, ומי שרוצה לתקוף אותה מסיבה זו או אחרת, עליו הראיה" (פירוש לחוק הירושה, כרך א', עמ' 197).

המשמעות המעשית היא שמעמד חתימה מסודר, שבו שני העדים נוכחים יחד, שומעים את ההצהרה ורואים את החתימה, הוא ההגנה הטובה ביותר של הצוואה. עדים שהוחתמו בנפרד, או שהגיעו לחדר אחרי שהמצווה כבר חתם, הופכים את הצוואה לפגיעה עוד לפני שמישהו דן בתוכנה.

אילו ראיות נדרשות להתנגדות לצוואה?

לצד הראיות הנדרשות להוכחת העילות המהותיות, כמו חוות דעת רפואית על מצבו של המצווה או עדויות על השפעה בלתי הוגנת, אפשר לבסס את ההתנגדות גם על הוכחת פגמים בצוואה עצמה. הפגמים העיקריים שנבחנים הם אלה:

• היעדר עדים או עד יחיד – פגם במרכיב יסוד, שאינו ניתן לריפוי.
• עד שאינו כשיר – קטין או פסול דין, שהופך את הצוואה לצוואה בעד אחד.
• עד בעל עניין – עד שנהנה מהצוואה או שבן זוגו נהנה ממנה, שהוראת הצוואה לטובתו בטלה.
• מעמד חתימה שפורק לחלקים – עדים שלא נכחו יחד, או שחתמו במועד אחר.
• חסר בתאריך או בחתימה – פגם הניתן לריפוי, אבל מעביר את נטל ההוכחה.

חשוב לציין שחוסר בחתימת המצווה על אחד העמודים, או חוסר בחתימת אחד העדים, אינו מוביל בהכרח לפסילת הצוואה. במצב כזה בית המשפט בוחן אם התקיימו מרכיבי היסוד, ואם שוכנע ברצון המצווה הוא רשאי לקיים את הצוואה למרות הפגם. הראיות שמכריעות במקרים כאלה הן עדויות העדים ועורך הדין על מה שקרה במעמד החתימה, התיק שנשמר במשרד, וכל מסמך שמעיד על רצון המצווה בתקופה הרלוונטית.

כיצד מעידים העדים בהליך ההתנגדות?

העדים נדרשים לתת את עדותם בדיון בהתנגדות, תחילה באמצעות תצהיר המוגש לבית המשפט ומצורף לכתב הטענות של הצד שביקש מהם זאת. ככל שההליך מתקדם לשלב ההוכחות, העדים נדרשים לתת תצהיר עדות ראשית, שדומה במהותו לתצהיר הראשון אך יכול להיות מפורט ומקיף יותר, ולאחר מכן הם נחקרים בחקירה נגדית על ידי הצד שכנגד.

אם לא ניתן לקבל מעד תצהיר, ניתן לזמנו למתן עדות ראשית בבית המשפט. זה קורה כשעד הופך לעוין, כלומר תומך בצד שכנגד, או כשאין לאף אחד מהצדדים קשר איתו. במקרים בהם עד נפטר או אינו זוכר את הפרטים לאחר שנים, בית המשפט נשען על האישור שחתם על פני הצוואה ועל שאר הראיות, ואי זיכרון כשלעצמו אינו מוכיח שהמעמד לא התקיים כנדרש.

מה קורה כשההתנגדות מתקבלת?

אם התברר שההתנגדות מבוססת על ראיות מהימנות, ואכן יש בעיה בעדים, בצורה או בתוכן שבהם נערכה הצוואה, בית המשפט יכול לקבל את ההתנגדות. במצב כזה הצוואה נפסלת, לא ניתן לה צו קיום, ואין לה תוקף. העיזבון יחולק אז לפי צוואה קודמת של המנוח, אם קיימת ותקפה, ואם אין כזו, לפי כללי הירושה על פי דין.

פסילת צוואה בעדים אינה תמיד מלאה. כשהפגם נוגע להוראה אחת בלבד, למשל הוראה לטובת עד, סעיף 35 מבטל את ההוראה הזאת ומשאיר את שאר הצוואה על כנה. גם כשהתנגדות נדחית, בית המשפט רשאי לפסוק הוצאות, ולכן התנגדות שאינה נשענת על ראיות של ממש עלולה לעלות למתנגד יותר ממה שהיא מניבה.

במה שונה התנגדות מביטול צוואה?

רבים מחפשים ביטול צוואה בעדים ומתכוונים לשני דברים שונים. התנגדות היא הליך שמנהלים יורשים לאחר פטירת המצווה, מול בקשה לצו קיום. ביטול, לעומת זאת, הוא פעולה של המצווה עצמו בחייו: סעיף 36 לחוק הירושה מאפשר לו לבטל את צוואתו במפורש, באחת הצורות לעשיית צוואה, או על ידי השמדתה, וצוואה חדשה מבטלת את הקודמת במידה שהוראותיהן סותרות. מי שערך צוואה בעדים ורוצה לשנותה אינו זקוק להתנגדות, אלא שהוא צריך ביטול צוואה כדין ולעריכת צוואה חדשה במקומה.

ההבחנה חשובה גם לצד השני: יורש שמגלה שתי צוואות בעדים סותרות אינו צריך לתקוף את המאוחרת רק משום שהיא מאוחרת. עליו לבדוק אם היא עצמה עומדת בדרישות סעיף 20, ואם לא, הצוואה הקודמת עשויה לשוב ולהיות הצוואה התקפה. באותה מידה, התנגדות לצוואה נוטריונית או התנגדות לצוואה הדדית מתנהלות לפי כללים שונים במקצת, משום שצורת הצוואה קובעת אילו פגמים אפשריים בה.

איך נראית צוואה בעדים תקינה?

הגנה על צוואה בעדים מפני התנגדות עתידית מתחילה בשלב עריכת צוואה, ובמבנה שלה. צוואה בעדים מורכבת בדרך כלל מארבעה חלקים:

• הכותרת ופרטי המצווה – שמו, כתובתו, הצהרה שהוא בדעה צלולה ומבין את טיבה של הצוואה, ורצונו לצוות מה ייעשה ברכושו לאחר אריכות ימיו.
• פירוט העיזבון – הגדרה כללית של כלל הרכוש, ולצדה אזכור ספציפי של נכסים משמעותיים כמו נדל"ן, חשבונות בנק, חברה ופריטים יקרי ערך.
• הוראות החלוקה – שיוך הנכסים ליורשים באופן ברור, כולל הוראות למקרה שיורש ילך לעולמו לפני המצווה.
• מעמד החתימה – חתימת המצווה, והצהרת שני העדים המאשרת את צלילות דעתו, את היעדר ההשפעה הבלתי הוגנת, את נוכחות המצווה והעדים יחד במעמד החתימה, את היעדר הקרבה למצווה או ההנאה מהעיזבון, ולבסוף חתימת העדים.

החלק הרביעי הוא זה שנבחן ראשון בכל הליך של התנגדות, ולכן נוסח מדויק של הצהרת העדים, ותיעוד המעמד במשרד עורך הדין, חוסכים שנים של התדיינות. מי שמחפש נוסח צוואה בעדים או צוואה בעדים דוגמא כדי לערוך אותה בעצמו צריך לזכור שהנוסח הוא רק חלק מהעניין, והמעמד עצמו הוא מה שמעניק לצוואה את תוקפה.

מה לבדוק לפני שמגישים התנגדות?

לפני שמגישים התנגדות כדאי לענות על שלוש שאלות: האם הצוואה פגומה בצורתה, ואם כן, האם הפגם נוגע למרכיב יסוד או לרכיב הניתן לריפוי; מי היו העדים, האם הם כשירים והאם יש להם עניין בעיזבון; ומה מצב הראיות לעילות המהותיות, ובעיקר חוות דעת רפואית ועדויות מהתקופה שבה נערכה הצוואה. התשובות קובעות על מי מוטל נטל ההוכחה, וזה לרוב מה שמכריע את ההליך.

עו"ד ונוטריון יניב אור, סגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין ותובע משטרתי לשעבר, מייצג מתנגדים ומבקשי קיום בהליכי התנגדות לצוואה מזה מעל 20 שנה, ועורך בעצמו צוואות בעדים ובפני נוטריון. הניסיון משני צדי המתרס מאפשר לו לזהות כבר בקריאה ראשונה של הצוואה היכן נמצאות נקודות התורפה שלה, ולבנות את ההליך סביבן.

לבדיקת צוואה בעדים לפני הגשת התנגדות, או לייצוג מול התנגדות שהוגשה, ניתן לפנות למשרד עו"ד ונוטריון יניב אור בטלפון 077-7299995. המשרד מקבל ביבנה ובתל אביב.

המידע בדף זה נועד להרחבת הידע הכללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הליך התנגדות לצוואה תלוי בראיות ובנסיבות של כל מקרה, ולכן יש להיוועץ בעורך דין לפני הגשת התנגדות או תגובה לה.