בקשה לצו ירושה

כשאדם הולך לעולמו בלי שהשאיר צוואה, בני המשפחה מגלים לא פעם שהרכוש אינו עובר אליהם מאליו. כדי לממש את חלקם בעיזבון, היורשים נדרשים להוציא מסמך רשמי אחד שפותח עבורם את הדלת לכל היתר, והוא צו הירושה. ההליך עצמו פשוט יחסית ברוב המקרים, אך טעות קטנה במסמכים או בטופס עלולה לעכב את הטיפול בשבועות ארוכים, דווקא בתקופה הרגישה שאחרי האובדן.

במדריך שלפניכם נסביר מהי בקשה לצו ירושה ומתי צריך אותה, מי רשאי להגיש, אילו מסמכים נדרשים, כמה עולות האגרות, מהם שלבי הטיפול וכמה זמן ההליך אורך, וכן מה ההבדל בין בקשה לצו ירושה לבין בקשה לצו קיום צוואה. נתחיל מהסוף: ברוב המקרים מדובר בהליך מנהלי מול הרשם לענייני ירושה, אך כשמתעוררת מחלוקת בין היורשים או כשהעיזבון מורכב, נכון ללוות אותו בזהירות ובליווי מקצועי.

מהי בקשה לצו ירושה ולמה היא נחוצה?

עם פטירתו של אדם עובר רכושו, הכספים, הנדל"ן והנכסים האחרים, אל יורשיו. אדם שבחר לכתוב צוואה מסדיר בה מראש את זהות יורשיו ואת חלקיהם. בהיעדר צוואה, מכלול הנכסים והחובות הללו, המכונה עיזבון, מתחלק בין היורשים על פי דין, כלומר לפי סדר היורשים הקבוע בחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

כדי שיורש יוכל לקבל בפועל את חלקו, אין די בכך שהוא יורש על פי דין. הוא נדרש למסמך רשמי שמאשר זאת, והוא צו הירושה. הצו קובע מי הם היורשים החוקיים ומהו חלקו של כל אחד מהם בעיזבון, והוא הכרטיס שמאפשר להעביר חשבונות בנק, זכויות במקרקעין ורכב על שם היורשים. את הצו מנפיק הרשם לענייני ירושה, ובמקרים מסוימים בית המשפט לענייני משפחה. הבקשה היא אם כן הצעד הראשון בדרך למימוש הירושה בפועל.

מה ההבדל בין צו ירושה לבין צו קיום צוואה?

זו אחת השאלות הנפוצות ביותר, וההבחנה למעשה פשוטה. צו ירושה רלוונטי כאשר הנפטר לא השאיר צוואה, והחלוקה נעשית לפי סדר היורשים שבחוק. צו קיום צוואה רלוונטי כאשר קיימת צוואה, והוא זה שנותן לה תוקף משפטי ומאפשר לפעול לפיה. במילים אחרות, השאלה הראשונה שצריך לברר היא האם הנפטר הותיר צוואה. אם כן, מגישים בקשה לצו קיום צוואה. אם לא, מגישים בקשה לצו ירושה. בשני המקרים הכתובת היא אותו רשם לענייני ירושה.

האם צריך צו ירושה גם כשקיימת צוואה?

רבים מניחים שצוואה מייתרת לחלוטין את הצורך בצו ירושה, אך לא תמיד זה המצב. לעיתים נדרש צו ירושה גם כשיש צוואה, וזה קורה במספר מצבים אופייניים:

• הצוואה מכסה רק חלק מהעיזבון – נכס או חשבון שלא הוזכרו בצוואה יחולקו בין היורשים על פי דין, ולגביהם נדרש צו ירושה.
• זוכה שנפטר לפני המצווה – כאשר אין בצוואה הוראת יורש חלופי, חלקו עשוי לעבור לחלוקה על פי דין.
• נכסים שהתגלו מאוחר יותר – אם נתגלו נכסים נוספים לאחר מתן צו קיום הצוואה, ייתכן צורך בהליך משלים.

במצבים אלה שני ההליכים, צו קיום צוואה וצו ירושה, יכולים להתנהל במקביל מול אותו רשם, כל אחד ביחס לחלק הרלוונטי בעיזבון.

מי רשאי להגיש בקשה לצו ירושה?

ככלל, כל יורש על פי דין של אדם שנפטר בלי צוואה רשאי להגיש את הבקשה, וכך גם בא כוח מטעמו, לרוב עורך דין לענייני ירושה.

על פי סעיף 10 לחוק הירושה, היורשים על פי דין הם בן או בת הזוג של הנפטר, ילדיו וצאצאיהם, הוריו ואחיו, לפי הסדר וכללי החלוקה הקבועים בחוק.

סדר היורשים על פי דין נקבע לפי מידת הקרבה למנוח, וזו התמונה הכללית:

• בן או בת זוג – מקבלים חלק מהעיזבון, ולצדו חלק נוסף יחד עם הילדים או ההורים, בהתאם לנסיבות.
• ילדי הנפטר וצאצאיהם – נמצאים בראש סדר היורשים מקרבת הדם.
• הורים ואחים – יורשים כאשר אין צאצאים, לפי הסדר הקבוע בחוק.

חשוב לדעת כי גם ידועים בציבור נחשבים יורשים זה של זה, מכוח סעיף 55 לחוק הירושה, בתנאי שניהלו משק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר במועד הפטירה. כאשר אחד היורשים הוא קטין או אדם שאינו כשיר משפטית, הבקשה מוגשת עבורו באמצעות אפוטרופוס.

איך מגישים בקשה לצו ירושה: מקוון או ידני?

את הבקשה מגישים ללשכת הרשם לענייני ירושה שבמחוז מגוריו האחרון של הנפטר. בישראל פועלות ארבע לשכות אזוריות, והכתובת נקבעת לפי מקום מושבו של המנוח. אופן ההגשה והטפסים מוסדרים בתקנות הירושה, התשנ"ח-1998. לפני ההגשה קיימים שני מסלולים אפשריים:

• הגשה מקוונת – דרך אתר השירותים והמידע הממשלתי, לרוב באמצעות עורך דין המייצג את היורשים. זהו המסלול המהיר והנוח, והוא חוסך הגעה פיזית ללשכה.
• הגשה ידנית – הגשת הטפסים פיזית בלשכת הרשם, מסלול שמתאים בעיקר למי שאינו מיוצג על ידי עורך דין.

בשני המסלולים יש לאמת את חתימת המבקש בפני עורך דין, ולצרף את כלל המסמכים הנדרשים. בקשה שאינה תקינה מוחזרת למבקש, ולכן דיוק בשלב הזה חוסך זמן יקר.

אילו מסמכים צריך לצרף לבקשה?

כדי שהבקשה תיקלט ותטופל, יש לצרף אליה סדרת מסמכים. אלה המסמכים המרכזיים:

• טופס הבקשה למתן צו ירושה – ממלאים אותו באתר הרשם לענייני ירושה או באופן ידני.
• תעודת פטירה של הנפטר.
• תעודת זהות של המבקש.
• ייפוי כוח לעורך הדין, כאשר הבקשה מוגשת באמצעותו.
• אישור על משלוח הודעה ליתר היורשים בדבר הגשת הבקשה, או תצהיר שהמבקש מסר להם הודעה אישית.
• אישור תשלום האגרות – אגרת פתיחת הבקשה ואגרת הפרסום.

שימו לב: רשימת המסמכים המדויקת עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות העיזבון ולדרישות הלשכה, ולכן כדאי לוודא אותה מראש לפני ההגשה.

כמה עולה בקשה לצו ירושה?

עלות ההליך מורכבת משני רכיבים שחשוב להבחין ביניהם: אגרות שמשלמים למדינה, ובנפרד, שכר טרחת עורך דין למי שבוחר בליווי מקצועי. האגרות עצמן קבועות ואחידות, וכוללות אגרת פתיחת בקשה ואגרת פרסום:

מקור: תעריפי האגרות של הרשם לענייני ירושה. הסכומים מתעדכנים מעת לעת ונכונים למועד עדכון מדריך זה (ראו תאריך העדכון בראש העמוד).

ההפרש בין המסלולים אינו מקרי. תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998, קובעות שהגשה מקוונת מזכה בתשלום מופחת של כ־85 אחוז מאגרת ההגשה הידנית. זו הסיבה שההגשה המקוונת, הנעשית לרוב באמצעות עורך דין, גם זולה יותר וגם מהירה יותר. מעבר לאגרות, מי שבוחר בליווי של עורך דין משלם שכר טרחה הנקבע לפי מורכבות התיק. בעיזבון פשוט מדובר בהליך קצר, ואילו כשיש מחלוקת בין היורשים או עיזבון מורכב, היקף העבודה והעלות גדלים בהתאם.

מהם שלבי הטיפול בבקשה לצו ירושה?

לאחר ההגשה, הבקשה עוברת כמה שלבים עד למתן הצו. אלה השלבים המרכזיים:

• בדיקה ראשונית – מזכירות הרשם בודקת את תקינות הטפסים והמסמכים שהוגשו.
• פרסום הבקשה – הרשם מפרסם הודעה על הגשת הבקשה בעיתון יומי וברשומות, כדי לאפשר לכל מעוניין להגיב. שלב זה מעוגן בסעיף 67 לחוק הירושה.
• תקופת התנגדויות – כל המעוניין רשאי להגיש התנגדות בתוך 14 ימים ממועד הפרסום (וניתן לבקש הארכת מועד בנסיבות מתאימות). ההתנגדות מוגשת לרשם אך נדונה בבית המשפט לענייני משפחה.
• בדיקת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה – הבקשה מועברת לבדיקתו כדי לוודא שלא נפלו בה פגמים משפטיים.
• מתן הצו – בהיעדר התנגדות ולאחר השלמת הבדיקות, הרשם מנפיק את צו הירושה ושולח אותו למבקש.

סעיף 67 לחוק הירושה מחייב לפרסם הודעה על הגשת הבקשה, ולאפשר לכל המעוניין להגיש התנגדות בתוך 14 ימים ממועד הפרסום.

כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה?

כאשר הבקשה תקינה ואין התנגדויות, ההליך אורך כ־50 ימים בממוצע ממועד ההגשה ועד למתן הצו. זהו פרק זמן משוער שמושפע מעומס הלשכה ומשלמות המסמכים שהוגשו. לעומת זאת, כאשר מוגשת התנגדות או כשמתעוררת מחלוקת בין היורשים, ההליך עשוי להתארך משמעותית, שכן הוא עובר לבירור משפטי בבית המשפט לענייני משפחה. עד להכרעה, העיזבון אינו מחולק.

מה עושים עם צו הירושה אחרי שמתקבל?

קבלת הצו אינה סוף הדרך אלא תחילת המימוש בפועל. הצו הוא המסמך הרשמי שקובע מי היורשים ומה חלקו של כל אחד, ובאמצעותו פונים לגופים השונים כדי להעביר את נכסי העיזבון על שם היורשים:

• בנקים וגופים פיננסיים – לשחרור כספים, פיקדונות וחשבונות של הנפטר.
• רשם המקרקעין (טאבו) – לרישום זכויות בנדל"ן על שם היורשים.
• משרד הרישוי – להעברת בעלות על רכב שהיה בבעלות הנפטר.

מכיוון שהצו משמש מול כל הגופים הללו, חשוב לשמור עותקים מאומתים שלו, ולוודא שפרטי היורשים והחלקים בו מדויקים לפני תחילת המימוש.

איך בודקים סטטוס או מאתרים בקשה שכבר הוגשה?

לעיתים רוצים לבדוק אם כבר הוגשה בקשה לצו ירושה על שם הנפטר, או לעקוב אחר הסטטוס של בקשה קיימת. אפשר לעשות זאת בשתי דרכים:

• המערכת המקוונת של הרשם – מאפשרת חיפוש לפי שם הנפטר, תאריך הפטירה או מספר תעודת הזהות, ובדיקה אם קיימת בקשה פתוחה.
• פנייה ללשכת הרשם – אפשר לפנות ללשכה במחוז הרלוונטי ולבקש מידע על הליכים המתנהלים בקשר לעיזבון.

בדיקה מוקדמת חשובה במיוחד כדי לוודא שלא הוגשה כבר בקשה אחרת או צוואה על שם הנפטר, מצב שעלול לסבך את ההליך בהמשך.

האם ניתן לבטל או לתקן צו ירושה לאחר שניתן?

צו ירושה אינו בהכרח סוף פסוק. במקרים מסוימים ניתן לתקן אותו או לבטל אותו גם לאחר שניתן, למשל כאשר מתגלה צוואה שלא הייתה ידועה במועד מתן הצו.

סעיף 72 לחוק הירושה מאפשר לרשם לענייני ירושה, ובמקרים מסוימים לבית המשפט, לתקן או לבטל צו שכבר ניתן, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניהם בעת מתן הצו.

עם זאת, התיקון אינו אוטומטי. החוק קובע כי אם המבקש יכול היה להעלות את העובדה או הטענה עוד קודם, או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מתן הצו ולא עשה כן, הרשם יעביר את הבקשה להכרעת בית המשפט. בתי המשפט מפרשים את הסעיף בזהירות, מתוך עקרון סופיות הדיון, כדי שלא ייפתחו צווים חלוטים שוב ושוב. לכן בקשה לתיקון או לביטול צריכה להישען על עילה מבוססת ועל הסבר מדוע הטענה לא הועלתה קודם לכן.

האם אפשר להגיש בקשה לצו ירושה בבית הדין הרבני?

ככלל, הגוף המוסמך לדון בבקשות הוא הרשם לענייני ירושה. עם זאת, בית הדין הרבני מוסמך לדון בבקשה לצו ירושה כאשר כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך בכתב. בהיעדר הסכמה של כולם, הסמכות נותרת אצל הרשם או בית המשפט לענייני משפחה.

האם חייבים עורך דין כדי להגיש בקשה לצו ירושה?

מבחינה חוקית אין חובה להיעזר בעורך דין, ואדם יכול להגיש את הבקשה בעצמו, בעיקר כשהעיזבון פשוט וכל היורשים מסכימים. עם זאת, ליווי של עורך דין לענייני ירושה מסייע לוודא שהבקשה תקינה ומלאה, וחוסך עיכובים מיותרים. כאשר יש מחלוקת בין היורשים, חשש להתנגדות, או עיזבון מורכב הכולל נכסים וחובות, הליווי המשפטי הופך למשמעותי במיוחד, משום שהוא נוגע ישירות לאופן שבו יחולק העיזבון בפועל. עורך הדין ירושה יניב אור מלווה את הליך הגשת הבקשה על כל שלביו, מהכנת המסמכים ועד מימוש הצו.

עו"ד ונוטריון יניב אור, סגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין ותובע משטרתי לשעבר, מלווה את לקוחותיו בתיקי ירושה וצוואות מתוך ניסיון של מעל 20 שנה בתחום. הרקע שלו כתובע וכליטיגטור מאפשר לראות את התמונה הרחבה של התיק, והרגישות לצד המשפחתי מאפשרת ללוות את הלקוח גם ברובד האנושי המורכב של ההליך.

הגשת בקשה לצו ירושה היא צעד ראשון וחשוב במימוש הירושה, ופנייה מוקדמת לייעוץ מאפשרת לבחון את נסיבות העיזבון ולמנוע עיכובים. לייעוץ ראשוני ניתן לפנות למשרד עו"ד ונוטריון יניב אור בטלפון 077-7299995

המאמר נכתב לצורכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו, ולקבלת ייעוץ המותאם לנסיבותיכם יש לפנות לעורך דין.