אפוטרופסות: הליך המינוי ומידע חשוב בנושא
הרצון של כל אדם להזדקן בכבוד ולשמור על עצמאות הוא אוניברסלי. עם זאת, עלולות להיווצר נסיבות שבהן קבלת החלטות הופכת למאתגרת עבור הפרט, מה שמוביל לצורך למנות אפוטרופוס עבורו. במאמר זה נסביר בהרחבה על אפוטרופסות: הליך המינוי ומידע חשוב בנושא, כדי לסבר את העין בנוגע לנסיבות המצדיקות מינוי אפוטרופוס, לצד התנאים והסייגים שהחוק בישראל קובע בהקשר זה.
מתי ימונה אפוטרופוס ולכמה זמן?
מינוי אפוטרופוס מתרחש בדרך כלל למטרות ספציפיות כאשר אדם אינו מסוגל לקבל החלטות מושכלות עקב סיבות רפואיות או חוסר יכולת מנטלית. לרוב המינוי נועד להיות זמני, במטרה לשמור על זכויות האדם והאוטונומיה האישית שלו. עם זאת, במקרים מסוימים, הצורך באפוטרופוס עשוי להיות ארוך טווח ואף קבוע, במיוחד כאשר מצבו הרפואי של האדם פוגע ביכולת קבלת ההחלטות שלו וביכולתו לטפל בעצמו.
אילו סוגים עיקריים של אפוטרופסות קיימים?
אחד המקרים שבהם ניתן למנות אפוטרופוס הוא כאשר אדם נקלע למצב שבו הוא מנוע מקבלת החלטות עצמאיות לגבי הטיפול הרפואי בו. במצבים כאלה, בשל חוסר יכולתו של הפרט להחליט בעצמו, ניתן למנות אפוטרופוס לגופו של האדם.
לעומת זאת, ישנם מקרים בהם אדם עלול להתקשות בניהול ענייניו הכספיים בכוחות עצמו. במקרים כאלה רשאי בית המשפט למנות אפוטרופוס לענייני רכוש בלבד, תוך מתן סמכות לטיפול בענייניו הפיננסיים של הפרט בלבד, אך לא לטיפולו האישי, שכן המינוי הוא ייעודי "לענייני רכוש" בלבד.
ישנם מצבים בהם יש צורך גם באפוטרופוס לגופו של האדם וגם באפוטרופוס לרכוש, בהתאם לנסיבות. לדוגמא, ילדים מתמנים לרוב כאפוטרופוסים להוריהם הקשישים, במיוחד כאשר מתמודדים עם חולי אלצהיימר. מינוי אפוטרופוסים להורים הוא דבר שכיח בבתי המשפט של היום. היא מעלה את השאלה מה הבסיס והדרישות המשפטיות למינוי אפוטרופוס והאם יש לשקול את רצונו של האדם עצמו לפני המינוי.
בנוסף, על פי סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הורים נחשבים כאפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם הקטינים, כלומר כל עוד הילדים מתחת לגיל 18, ההורים הם האפוטרופוסים החוקיים שלהם. אפוטרופסות בהקשר זה, כרוכה באחריות לחינוך ילדיהם, גידולם, בריאותם, רווחתם הכלכלית ועוד.
מי יכול להתמנות כאפוטרופוס?
לפי חוק הכשרות והאפוטרופסות ניתן למנות כל יחיד, תאגיד ואפילו מדינה באמצעות "אגף האפוטרופוס הכללי", כאפוטרופוס לאדם מסוים. אולם בעת הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס לבית המשפט, יש להמציא כתב הסכמה החתום בידי האדם / הגוף הממונה לתפקיד זה. עם זאת, בשיקול דעתו ובסמכותו של בית המשפט למנות אדם מתאים יותר כאפוטרופוס, גם אם הוא לא היה המועמד המקורי.
החלטת בית המשפט למנות אפוטרופוס כוללת בין היתר פירוט של היקף סמכויות האפוטרופוס, לרבות התייחסות לסוג האפוטרופסות המאושר. היינו, האם מדובר במינוי אפוטרופוס לגופו של האדם, לרכושו או לשניהם גם יחד.
כיצד להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס?
בטרם נעמיק בעילות המשפטיות לבקשת מינוי אפוטרופוס, חיוני להבין את תהליך הגשתה של בקשה כזו. הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס היא הליך משפטי מורכב, ומומלץ מאוד להיעזר בעורך דין לענייני משפחה כדי לנווט בו בצורה יעילה.
על הבקשה להיות ערוכה בכתב ומפורטת, תוך ציון עילת הבקשה למנות אפוטרופוס. בהקשר זה, חיוני לפרט את נסיבות המקרה ואת הנימוקים לבקשת המינוי.
רצוי לכלול מסמכים רפואיים רלוונטיים עם הבקשה, שכן הדבר מסייע לבית המשפט להבין את מצבו הרפואי של האדם שעבורו מבקשים את האפוטרופסות.
זאת ועוד, לבקשה יש לצרף תצהיר מטעם המבקש שנערך כדין ואומת בידי עורך דין, לשם אישור הפרטים המצוינים במסגרת הבקשה.
יתרה מכך, חשוב לצרף כתב הסכמה מהאדם המיועד לשמש כאפוטרופוס, המביע את נכונותו למלא את התפקיד.
בנוסף, יש לכלול גם את תגובותיהם של בני המשפחה האחרים שעלולים להיות מושפעים מהמינוי (בין אם עסקינן בהסכמה ובין אם בהתנגדות לאפוטרופוס המוצע).
עוד יצויין כי בדרך כלל נדרש תשלום של אגרת בית משפט בעת הגשת הבקשה.
מה קורה אחרי שמוגשת בקשת אפוטרופסות?
הבקשה נבדקת מיידית על ידי שופט, אשר עשוי להוציא צו למינוי אפוטרופוס על סמך הבקשה לבדה או לכנס שימוע בו יוכלו הצדדים הנוגעים בדבר להציג את דעותיהם. כמו כן, הבקשה למינוי אפוטרופוס צריכה לעבור עיון גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה, המייצג את המדינה ומשמש כמשיב לבקשה.
במסגרת זו, בית המשפט ייבחן האם קיימים אמצעים חלופיים שיכולים למתן את הפגיעה בחירותו של האדם הנדון, מבלי להצריך מינוי אפוטרופוס. למשל, ייפוי כוח מתמשך שהופקד בידי הפרט בעבר, או אפשרות למינוי תומך החלטות במקום אפוטרופוס.
אפוטרופסות: הליך המינוי ומידע חשוב בנושא – סיכום
כאשר ממונה לאדם בגיר אפוטרופוס, הוא מאבד את האוטונומיה שלו ואת היכולת לנהל את חייו כרצונו. לפיכך, חוק הכשרות כולל הגבלות והתניות רבות בהקשר זה, אשר נועדו למנוע פגיעה בלתי מידתית ובלתי מוצדקת בזכויות הפרט הבסיסיות וחירויותיו.
לאור המורכבות והמשמעות של ענייני האפוטרופסות, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין משפחה מנוסה, כאשר הצורך למנות אפוטרופוס עומד על הפרק. עורך דין לענייני משפחה כזה יכול לספק לכם הכוונה שלא תסולא בפז, להציג אלטרנטיבות באם ישנן ולהבטיח שהזכויות והאינטרסים של כל הצדדים המעורבים נשקלו היטב ומוגנים לאורך כל התהליך.
אילו שיקולים בית המשפט מביא בחשבון במסגרת הטיפול בבקשה למינוי אפוטרופוס?
בבואו לדון בבקשה למינוי אפוטרופוס, על בית המשפט להעריך לעומק גורמים רבים. ראשית, הוא בוחן האם קיימים אמצעים חלופיים שיכולים למתן את הפגיעה באדם הנדון, מבלי להצריך מינוי אפוטרופוס. בית המשפט בודק גם האם הפרט הפקיד בעבר ייפוי כוח מתמשך, שעלול להשפיע על ההחלטה. אולם השיקול המשמעותי ביותר בבקשות מסוג זה, הוא האם קיים אמצעי מתאים ומידתי יותר המונע את הצורך במינוי אפוטרופוס לפרט. הליך הבדיקה של בית המשפט מבטיח כי יינקט הפתרון המתאים והכי פחות מגביל, להגנה על האינטרסים של הפרט.
מתי ראוי לשקול מינוי אפוטרופוס לאדם?
ראוי לשקול מינוי אפוטרופוס לאדם מסוים, כאשר הוא חווה מגבלות בקבלת החלטות עקב הידרדרות קוגניטיבית או פיזית. בנוסף, ייתכן שיהיה צורך באפוטרופסות אם מדובר בקטין או אדם ללא כשירות לנהל את ענייניו באופן עצמאי.
מה תפקידו של אפוטרופוס?
על אפוטרופוס מופקדת האחריות לייצג נאמנה את האדם שעבורו הוא מונה, לטפל בצרכיו ולנהל את ענייניו הרפואיים ו/או הרכושיים, על פי הסמכות שניתנה לו על ידי בית המשפט. ניתן למנות אפוטרופוסים לגופו של האדם, לרכושו או לשניהם, ועליהם לפעול אך ורק לטובתו של האדם שהם אחראים לו.
אי טיפול בנושאים אלו עלול לגרום לעיכובים משמעותיים בביצוע הצוואה או בחלוקת הרכוש, שעלול להוביל למחלוקות בין היורשים.
מהו ייפוי כוח מתמשך וכיצד הוא קשור לענייני אפוטרופסות?
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המקנה לאדם מסוים או לכמה אנשים, את הזכות לנהל את ענייניו של אדם אחר. מדובר במסמך שאדם בוחר לחתום עליו ביוזמתו בעודו כשיר וצלול דעת להסמיך אנשים שבהם הוא בוחר לפעול בשמו בנושאים מסוימים, אם וכאשר יאבד מיכולתו לעשות זאת בעצמו. קיום ייפוי כוח מתמשך יכול למנוע את הצורך במינוי אפוטרופוס מאוחר יותר, שכן האדם שמונה בהתאם לבחירת המייפה, יכול להתערב כדי למלא את האחריות המפורטת במסמך. בכך ייפוי הכוח המתמשך מציע אלטרנטיבה גמישה יותר ופחות פולשנית למתן תמיכה וסיוע לאנשים שעשויים להזדקק לעזרה בקבלת החלטות בנסיבות של הידרדרות פיזית ו/או מנטלית.
מעוניינים בשירות מקצועי בעל מומחיות? השאירו פרטים
עו"ד בעל מומחיות ייחודית בעריכת צוואות, סכסוכי ירושה וליטיגציה משפטית.
מכהן כסגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין.
משרדנו מעניק שירות באיכות הגבוהה ביותר בתחום של דיני ירושה וצוואות ומייצג בסכסוכי ירושה בכל הארץ. מומחיות מובילה בחוק הירושה, ניסיון משמעותי בליטיגציה משפטית וליווי משפטי מקיף בשכר טרחה הוגן.
לקבלת הצעה לייעוץ או לייצוג משפטי ניתן ליצור קשר עם משרדינו:
משרד עו"ד ונוטריון יניב אור
כתובת: רח' נחל שניר 15 יבנה
טל': 077-7299995
מאמרים קשורים:
מהי צוואה הדדית? צוואה הדדית היא מסמך משפטי המאפשר לשני בני זוג להעביר את נכסיהם האישיים לטובת בן הזוג הנותר
סכסוכי ירושה בנחלות משפחות רבות נקלעות למאבקים פנימיים מורכבים ואף קשים סביב ירושה, בעיקר במושבים כאשר מדובר במשק או נחלה,
צוואות מיוחדות יכולות להיות כלי חשוב כדי להבטיח את מימוש רצונו של אדם לאחר מותו. עם זאת, הן גם עלולות
צו ירושה וצו קיום צוואה הם מסמכים משפטיים המאשרים את זכויות היורשים על נכסי המנוח לאחר פטירתו. עם זאת, במקרים
לאחר מותו של המצווה, היורשים יכולים לממש את צוואתו באמצעות הצגת הצוואה המקורית לרשם הירושות. עם זאת, לעיתים קרובות קורה
בישראל, חלוקת עזבון של אדם שנפטר מתבצעת על פי צוואה או על פי דין. כאשר המוריש מותיר אחריו צוואה תקפה,
עם מותו של אדם, עוברים נכסיו ליורשיו כפי שנקבעו בצוואתו. בהעדרה של צוואה – נכסי המנוח מחולקים בין יורשיו החוקיים,
לאור עליית תוחלת החיים בעולם המודרני ובעקבותיה – ריבוי הנכסים הנצברים בידי אנשים לאורך חייהם, חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים
כמפורט בסעיף 55 לחוק הירושה, בני זוג ידועים בציבור מחזיקים בזכות לרשת אחד את השני באופן הדומה לזוגות נשואים כדין.
עו"ד ונוטריון יניב אור
מחפשים עו"ד נוטריון? השאירו פרטים ונחזור אליכם
