צוואה הדדית

זוג שיושב לערוך צוואה הדדית מגלה מהר שהמסמך הזה שונה מכל מסמך אחר שחתמו עליו. הוא לא רק מחלק רכוש, הוא גם מגביל את מי שיישאר בחיים. בני זוג רבים חותמים בלי להבין עד כמה ההגבלה הזו מחייבת, ומגלים זאת דווקא ברגע הכי קשה. צוואה הדדית היא צוואה שעורכים שני בני זוג, נשואים או ידועים בציבור, כאשר כל אחד מהם מצווה מתוך הסתמכות על מה שקבע השני.

ההסתמכות הזו היא לב העניין, והיא גם מה שמבדיל את המסמך מכל צוואה אחרת. בזכותה בן הזוג שנותר בחיים מוגן, ובגללה גם היכולת שלו לשנות את ההסדר מצטמצמת.

מהי צוואה הדדית בחוק?

מעמדה של צוואה הדדית בחוק הירושה הוסדר רק באוגוסט 2005. עד אז המוסד התנהל על בסיס פסיקה בלבד, ותיקון מספר 12 הכניס אותו לספר החוקים:

סעיף 8א לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כי בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן זוג אחד על צוואת בן הזוג השני, בין אם הזוכה לפי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא צד שלישי, ובין במסמך אחד ובין בשני מסמכים שנערכו באותה עת.

שלושה דברים נגזרים מהניסוח הזה. ראשית, המוסד פתוח לבני זוג בלבד ולא לאחים או להורה וילד. שנית, הזוכה אינו חייב להיות בן הזוג ואפשר להוריש יחד לצד שלישי, למשל לילדים.

שלישית, אין חובה במסמך אחד. לתאריך הזה יש משמעות מעשית. צוואות הדדיות שנערכו לפני אוגוסט 2005 אינן כפופות למנגנון שבסעיף 8א, והן נבחנות לפי הדין והפסיקה שקדמו לו. זוג שערך צוואה לפני התיקון ומעולם לא רענן אותה נמצא היום במשטר משפטי אחר מזה שהוא מניח, וזו סיבה טובה לבדיקה מחודשת.

מה משמעות ההסתמכות ההדדית?

ההסתמכות היא ההצדקה המשפטית לכל ההסדר. כל אחד מבני הזוג מוותר על חלק מחופש הציווי שלו, ובתמורה מקבל ביטחון שגם השני לא ישנה את שלו. בלי ההסתמכות מדובר בשתי צוואות רגילות שנחתמו באותו יום.

בית המשפט בוחן את קיומה של ההסתמכות לפי הנסיבות ולא רק לפי כותרת המסמך. אמירה מפורשת בגוף הצוואה שהיא נערכה מתוך הסתמכות היא הראיה החזקה ביותר, ולכן ניסוח מדויק בשלב הראשון חשוב הרבה יותר ממה שנדמה.

בהיעדר אמירה כזו נבחנים סימנים עקיפים: האם הצוואות נחתמו באותו מעמד, האם הן משקפות הסדר משלים ולא שתי החלטות מקריות, והאם בני הזוג פעלו לאחר מכן באופן שמעיד על הבנה משותפת. ככל שהסימנים חלשים, כך גדל הסיכוי שיורש יטען בהמשך שאין כאן הדדיות ושבן הזוג הנותר חופשי לשנות.

במה שונה מצוואה רגילה?

מה ההבדל בין צוואה רגילה לצוואה הדדית? לא מספר החותמים, אלא הכבילות. צוואה רגילה ניתנת לשינוי בכל רגע, בלי ליידע איש. בהסדר הדדי החופש הזה מוגבל:

יש גם מונח שלישי שמבלבל רבים. צוואה משותפת היא צוואה של שני אנשים באותו מסמך, וזה מאפיין טכני. הדדיות היא מאפיין מהותי של תלות בין ההוראות. מסמך יכול להיות משותף בלי להיות הדדי, ולהפך.

מסמך אחד או שני מסמכים?

החוק מתיר את שתי הדרכים במפורש, ולשתיהן תוקף זהה. צוואה הדדית בשני מסמכים נפוצה לא פחות מצוואה במסמך אחד, והבחירה נוגעת בעיקר לנוחות ולפרטיות: מסמך אחד מדגיש את ההדדיות ומקל על ההוכחה שלה, ושני מסמכים נפרדים מאפשרים לכל אחד מבני הזוג פרטיות מסוימת בהוראות שלו.

יש גם היבט מעשי שנוטים לשכוח. כשמגישים בקשה לצו קיום צוואה לאחר פטירת הראשון, מסמך משותף נחשף במלואו, כולל ההוראות שנוגעות לבן הזוג שעדיין בחיים. בשני מסמכים נפרדים נחשף רק המסמך הרלוונטי. עבור משפחות שבהן יש רגישות סביב חלוקה לא שוויונית, זה שיקול ממשי.

מה שקריטי בשתי הדרכים הוא העיתוי. הצוואות צריכות להיערך באותה עת, וככל שהחתימות מרוחקות זו מזו בזמן, כך קל יותר לטעון בהמשך שלא הייתה כאן הסתמכות אמיתית אלא שתי החלטות נפרדות.

למי מתאימה צוואה הדדית?

ההסדר מתאים במיוחד למצבים שבהם יש חשש שבן הזוג הנותר יישאר חשוף, או שהרכוש יזלוג בסופו של דבר למי שבני הזוג לא התכוונו אליו. אלה המצבים הנפוצים:

• זוג עם דירת מגורים יחידה – מונע מצב שבו יורשים אחרים דורשים את חלקם מיד ובן הזוג נאלץ למכור את הבית.
• ילדים מנישואים קודמים – מבטיח שהרכוש יגיע בסופו של דבר לילדי שני הצדדים ולא רק לצד אחד.
• ידועים בציבור – מסדיר זכויות שאינן מובנות מאליהן בהיעדר נישואים רשמיים.
• חשש להשפעה עתידית – מקשה על גורם חיצוני להשפיע על בן הזוג הנותר לשנות את ההסדר.

מנגד, זוג צעיר שמצבו הרכושי צפוי להשתנות מהותית עשוי למצוא את הכבילות מכבידה, ולעיתים עדיפות שתי צוואות רגילות שמתעדכנות לאורך השנים.

מי אינו יכול לערוך צוואה כזו?

ההסדר סגור לבני זוג בלבד, וזו מגבלה מהותית ולא טכנית. שני אחים שרוצים להסדיר ביניהם ירושה, הורה וילד, או שני שותפים עסקיים, אינם יכולים לערוך צוואה הדדית. הם יכולים לחתום על צוואות נפרדות שמשקפות הבנה, אבל הכבילות שבסעיף 8א לא תחול עליהן ואפשר יהיה לשנות אותן בכל רגע.

צוואה הדדית ידועים בציבור כן אפשרית, והחוק אינו דורש נישואים רשמיים. עם זאת, כאן דווקא נדרשת זהירות נוספת: מכיוון שהמעמד עצמו עשוי להיות שנוי במחלוקת מול יורשים אחרים, נכון לתעד בגוף הצוואה את קיומם של חיים משותפים ומשק בית משותף.

ומה קורה בפרידה? זו נקודה שרבים מפספסים. גירושין או פרידה אינם מבטלים את הצוואה אוטומטית. כל עוד לא נמסרה הודעת ביטול בכתב או נערכה צוואה חדשה, ההוראות המקוריות עשויות להישאר בתוקף גם שנים אחרי שהקשר הסתיים.

האם הצוואה חייבת להיות שוויונית?

לא, ואין דרישה כזו בחוק. בני זוג רשאים לקבוע חלוקה לא סימטרית, למשל כאשר לכל אחד מהם רכוש שהביא מהבית או ילדים ממערכת קודמת.

עם זאת, פער גדול וחריג בין ההוראות עשוי לשמש בהמשך טענה שלא התקיימה כאן הסתמכות הדדית אמיתית. כאשר החלוקה אינה שוויונית, נכון להסביר בגוף הצוואה מדוע, וכך להקדים תרופה לטענה עתידית.

מה קורה כששינוי נעשה חד צדדית?

זהו התרחיש שממנו חוששים יותר מכל, והחוק נותן לו מענה מדורג. כל עוד שני בני הזוג בחיים, לא ניתן לשנות בשקט:

סעיף 8א(ב)(1) לחוק הירושה קובע כי לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן, בחייהם של שני בני הזוג, המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני.

ההודעה מבטלת את שתי הצוואות ולא רק את זו של המודיע, וכך שני הצדדים חוזרים לנקודת ההתחלה ביחד. מכאן גם נובע שאי אפשר לנעול את ההסדר לחלוטין: הוראה בצוואה ששוללת כליל את הזכות לבטל אותה בחיי שני בני הזוג היא בטלה מכוח סעיף 8א(ג), גם אם שני הצדדים הסכימו לה. לאחר פטירת אחד מבני הזוג התמונה מחמירה. בן הזוג שנותר בחיים אינו חופשי לשנות, וכדי לעשות זאת עליו לוותר על מה שכבר קיבל מהעיזבון או להסתלק מחלקו. פירוט מלא של המנגנון והמקרים שבהם הוא נשבר מופיע בדף על ביטול צוואה הדדית.

מהו הסדר יורש אחר יורש?

זהו המנגנון המרכזי בהסדרים הדדיים, והוא קבוע בסעיף 42 לחוק. בני הזוג קובעים שהרכוש יעבור תחילה לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירתו למי שנקבע מראש, לרוב הילדים המשותפים. ההבחנה בין שני ההסדרים הדומים מתמצה בשתי מילים:

סעיף 42 לחוק הירושה: המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון. לעומתו סעיף 41: המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון.

היתרון שלו הוא שהוא נותן לבן הזוג הנותר להשתמש ברכוש בחייו, ובכל זאת מבטיח את היעד הסופי. חשוב להבין מגבלה אחת: היורש הראשון רשאי ככלל לעשות שימוש ברכוש ואף למכור אותו, אלא אם הצוואה הגבילה זאת במפורש. ניסוח שמשמיט את ההגבלה מרוקן את ההסדר מתוכן.

מה שנשאר ליורש השני הוא רק מה שנותר בעיזבון בפועל. לכן זוגות שרוצים ודאות אמיתית לילדים מוסיפים הגבלות מפורשות, למשל איסור על מכירת דירת המגורים או חובה להותיר שיעור מסוים מהעיזבון. ההגבלות האלה חוקיות, אבל הן חייבות להיכתב.

מקרה שממחיש את הפער

זוג בשנות השישים לחייהם, שניהם בנישואים שניים, לכל אחד שני ילדים מהנישואים הקודמים. הם ערכו צוואה הדדית שקבעה שהדירה תעבור לבן הזוג שיישאר, ואחריו תתחלק שווה בשווה בין ארבעת הילדים.

נוסח פשוט, שני עמודים, נראה מסודר לגמרי. הבעל נפטר ראשון. האלמנה, שנשארה בדירה, מכרה אותה כעבור שלוש שנים ועברה לדיור מוגן. הכסף שימש למימון הדיור, וכשהיא נפטרה נותר בעיזבון סכום קטן בלבד. ילדי הבעל טענו שההסדר סוכל, וילדי האלמנה טענו שהיא פעלה בתוך זכויותיה.

שני הצדדים צדקו, וזו בדיוק הבעיה. הצוואה לא הגבילה את זכות המכירה ולא קבעה שיעור מינימלי שיישמר לילדים, ולכן האלמנה אכן פעלה כדין. שתי פסקאות בניסוח היו מונעות שנתיים של התדיינות בין שתי משפחות שהפכו לזרות.

מה ההבדל מיורש במקום יורש?

ההסדר הזה אינו יוצר שרשרת אלא חלופה. אם היורש הראשון אינו יכול לרשת, למשל משום שנפטר לפני המצווה, מגיע במקומו יורש חלופי שנקבע מראש. ההבדל נשמע דק, אבל הוא קובע אם הילדים מקבלים את הרכוש אחרי בן הזוג או רק במקומו אם לא זכה.

שני ההסדרים משמשים יחד בצוואות רבות, ובלבלול ביניהם נעוצה חלק ניכר מהמחלוקות שמגיעות לבית המשפט. הראשון עונה על השאלה מה קורה אחרי, והשני על השאלה מה קורה במקום.

מהם החסרונות שכדאי להכיר?

לצד היתרונות, להסדר יש מחיר שלא תמיד מוסבר מראש. מי שמחפש צוואה הדדית חסרונות מגיע לרוב לארבעה אלה:

• כבילות לאורך שנים – הנסיבות המשפחתיות משתנות, וההסדר שנקבע בגיל חמישים עשוי לא להתאים בגיל שמונים.
• קושי בשינוי לאחר פטירה – בן הזוג הנותר עלול להידרש לוותר על נכסים שכבר קיבל כדי לשנות.
• חשיפה למחלוקת – ילדים שסבורים שההסדר פוגע בהם עשויים לתקוף את קיומה של ההסתמכות.
• נישואים חדשים – בן זוג שנותר ומתחתן מחדש מוצא את עצמו מוגבל ביחס לבן הזוג החדש.

אפשר לרכך את רובם בניסוח, למשל בקביעת חריגים מוגדרים מראש למקרה של נישואים חדשים או שינוי מהותי בנכסים. זו בדיוק העבודה שמבדילה מסמך תבניתי מהסדר מותאם, והיא גם מה שמסביר את הפער בעלות בין השניים. פירוט מלא של רכיבי העלות מופיע בדף על צוואה הדדית מחיר.

האם כדאי להשתמש בנוסח מוכן?

ברשת מסתובבים נוסח צוואה הדדית ודוגמאות להורדה, ויש גם שירותים שמציעים צוואה הדדית אונליין. הפיתוי מובן.

הבעיה איננה בתקינות הצורנית אלא בכך שנוסח גנרי אינו יכול להכיל את שני הדברים שקובעים את גורל ההסדר: את האמירה המדויקת על ההסתמכות, ואת מנגנון ההגבלה שמותאם לנכסים ולמבנה המשפחה.

מי ששוקל צוואה הדדית ללא עורך דין צריך להכיר את התוצאה הנפוצה: מסמך שנראה תקין וקורס בדיוק כשצריך אותו. דוגמה שחוזרת: נוסח שקובע שהרכוש עובר לבן הזוג ואחר כך לילדים, בלי להגביל את בן הזוג הנותר.

מבחינה משפטית הוא רשאי למכור את הדירה ולהוציא את התמורה, והילדים יגלו שהצוואה לא הבטיחה להם דבר. טופס צוואה הדדית גנרי אינו יודע לשאול את השאלות שמונעות את זה.

כיצד עורכים ומפקידים את הצוואה?

עריכת צוואה הדדית מתחילה בפגישת בירור שממפה את הנכסים ואת מבנה המשפחה, ממשיכה בניסוח שני המסמכים כך שישתלבו בלי סתירה, ונחתמת בפני שני עדים או בפני נוטריון. שלב החתימה הוא גם השלב שבו נקבע אם ההדדיות מתועדת כראוי.

לאחר החתימה ניתן להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה, וכך להבטיח שהיא תימצא בבוא העת ולמנוע טענות על אובדן או החלפת מסמך. ההפקדה נעשית באופן אישי מול הרשם, ובצוואה הדדית שני בני הזוג מפקידים יחד. ההפקדה הראשונה פטורה מאגרה.

ההפקדה אינה חובה והצוואה תקפה גם בלעדיה, אבל היא מסירה מראש שתי טענות נפוצות בהתנגדויות: שהמסמך שהוצג אינו הגרסה האחרונה, ושהוא נערך בנסיבות שאינן ברורות. עצם ההפקדה מתעדת תאריך ומעמד.

מה כדאי לבדוק לפני החתימה?

שלוש שאלות מכריעות את איכות ההסדר: האם ההסתמכות ההדדית נאמרת במפורש בגוף הצוואה, האם מנגנון ההגבלה על בן הזוג הנותר מוגדר ולא נשאר עמום, והאם נקבע מה קורה בתרחישים שאיש לא אוהב לחשוב עליהם, כמו נישואים חדשים או פטירת אחד הילדים. מסמך שעונה על שלושתן שורד גם כשמגיעים אל סכסוכי ירושה.

עו"ד ונוטריון יניב אור, סגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין ותובע משטרתי לשעבר, עורך צוואות הדדיות מתוך ניסיון של מעל 20 שנה בדיני ירושה. הרקע כליטיגטור מאפשר לנסח את ההסדר מתוך היכרות עם הטענות שעולות בבית המשפט שנים אחר כך, ולסגור אותן כבר בשלב הניסוח.

לבחינת התאמה של צוואה הדדית לנסיבות המשפחתיות שלכם, ניתן לפנות לייעוץ ראשוני במשרד עו"ד ונוטריון יניב אור בטלפון 077-7299995.

אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי, אלא מידע כללי בלבד. דיני הצוואות תלויי נסיבות ונבחנים לגופו של כל מקרה, ולכן יש להיוועץ בעורך דין לפני עריכת צוואה או שינוי שלה.