זכות ירושה ידועה בציבור

כמפורט בסעיף 55 לחוק הירושה, בני זוג ידועים בציבור מחזיקים בזכות לרשת אחד את השני באופן הדומה לזוגות נשואים כדין. הדבר נכון בתנאי שהם חיו יחד כמשפחה ואף אחד מהם לא היה נשוי במקביל לאדם אחר במהלך פטירתו של בן הזוג המוריש. במאמר זה נעמיק בנושא של זכות ירושה ידועה בציבור ובתנאים עליהם זכות זו נסמכת.

מה קובע סעיף 55 לחוק הירושה ביחס לזכות ירושה ידועה בציבור?

סעיף 55 לחוק הירושה משנת 1965 מתווה כי אם גבר ואישה התגוררו יחד כמשפחה בתוך משק בית משותף אך לא היו בנישואים חוקיים, ואם בעת פטירתו של אחד מבני הזוג איש מהם לא היה נשוי לאדם אחר, אזי השותף לחיים של המנוח, יירש את העיזבון שלו במועד פטירתו.

הליך הירושה בין ידועים בציבור יתבצע כאילו המנוח הוריש לבן זוגו את מה שבן הזוג הנותר בחיים היה זכאי לקבל על פי חוק, לו היו השניים נשואים כדין. הוראה זו מותנית בהעדר הנחיות בצוואתו של המנוח הסותרות אותה.

מה חייבים ידועים בציבור להוכיח כדי לבסס את זכאותם לזכויות ירושה של בני זוג?

כדי שאישה תהיה זכאית לרשת את נכסיו של בן זוגה שנפטר, במידה ולא הייתה נשואה לו, נדרשות ראיות המוכיחות את היותה ידועה בציבור של המנוח. לשם כך, יש לעמוד בקריטריונים מצטברים מסוימים הנוגעים למערכת היחסים ביניהם:

1. בני הזוג חיו יחד כמשפחה בתוך משק בית משותף.
2. אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי במקביל לאדם אחר בזמן פטירתו של המנוח.
3. בן הזוג המנוח לא קבע צוואה סותרת, שכן הוראות הצוואה קודמות להוראות החוק.

בעמידה בכל התנאים הללו, בת הזוג הידועה בציבור תהיה זכאית לרשת מבן זוגה שנפטר, כאילו הייתה נשואה לו. 

איזה רכוש נכלל במסגרת זכות ירושה ידועה בציבור?

זכות ירושה ידועה בציבור מכסה את כל רכושו של בן הזוג המנוח, לרבות נכס המקרקעין בו התגורר עם זוגתו זו וכל זכאות אחרת כפי שיקבע השופט, בהתאם להנחיות הלכת שנצר.

שיקול הדעת הנתון בידי בתי המשפט בהקשר להכרה בידועים בציבור ובזכויות הירושה שלהם

כאמור לעיל, כדי שאדם ידוע בציבור יוכל לתבוע זכויות ירושה מבן זוג שנפטר, יש להוכיח את נוכחותה של דינמיקה משפחתית בין הצדדים, מגורים משותפים בתוך משק בית משותף וכי אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר נכון למועד פטירתו של בן הזוג המוריש. יחד עם זאת, חשוב לסייג ולומר כי אין מדובר בקריטריונים החקוקים בסלע, כפי שמלמדים תקדימים משפטיים מתיקים שהגיעו להכרעת בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון במרוצת השנים. 

תקדימים משפטיים אלו מגלים כי בתי המשפט בישראל נוקטים בפרשנות גמישה יחסית של הקריטריונים המפורטים בסעיף 55 של חוק הירושה, תוך הימנעות מיישום נוקשה ושרירותי, לטובת הערכה ספציפית של טיב הקשר בין בני הזוג, בכל מקרה ומקרה. המטרה מאחורי קריטריונים אלה היא לא להפלות זוגות ידועים בציבור, אלא להשוות בצורה הוגנת את מעמד הירושה שלהם, לזה של זוגות נשואים כחוק.

אמות המידה הנוספות המסייעת לבתי המשפט להכריע לגבי זכות ירושה ידועה בציבור

סעיף 55 של חוק הירושה, מציג שורה של אמות מידה המאפשרות לשופטי בתי המשפט, לבחון האם הדינמיקה בין האישה הטוענת לקיומה של זכות ירושה ידועה בציבור, לבין המנוח, הייתה מקבילה במהותה לזו של זוג שהיה נשוי – היינו, דינמיקה של ידועים בציבור. 

הדבר נבחן לאורם של 3 פרמטרים מרכזיים, והם:

• בין הצדדים היו אינטראקציות זוגיות אינטימיות.
• בין הצדדים הייתה שותפות כלכלית.
• בין הצדדים היו ממדים רגשיים האופייניים לזוגות בקשר זוגי מחייב, הכוללים קרבה, אהבה וחברות.

אף על פי כן, גורמים אלה אינם מוחלטים, וגם אם אחד נעדר או מופחת באופן ניכר במערכת יחסים ספציפית, זה לא בהכרח פוסל את החתירה להכרה בזכויות ירושה עבור אישה מוכרת בציבור.

האם מגורים משותפים הם דרישה הכרחית לביסוס מעמד של ידועה בציבור?

בהתחשב במשמעותם של סידורי מגורים משותפים כגורם לביסוס הטענה לניהול משק בית משותף על ידי בני זוג, נקבע כי בעוד שהיא עומדת כאחד הקריטריונים להכרה במעמדם של ידועים בציבור, אין היא צריכה להיות המרכיב המכריע הבלעדי. לסוגיות אחרות יש גם רלוונטיות ויש להעניק להן משקל הוגן בהקשר זה.

בבית המשפט העליון נקבע כי בבואם להעריך את המקרה הספציפי הנדון, על בתי המשפט בישראל להתחשב בהיבט המגורים תוך התחשבות במקביל בנקודת המבט הסובייקטיבית של בני הזוג. בעיקרו של דבר, יש לקחת בחשבון את עמדותיהם של בני הזוג הנוגעות לקביעות ולפורמליזציה של מערכת היחסים ביניהם.

התוצאה היא שכל מקרה חייב לעבור בדיקה אינדיבידואלית, תוך התעמקות באופן שבו בני הזוג עצמם תפסו את מערכת היחסים שלהם – ללא תלות בהתניות חברתיות ותרבותיות. 

אף על פי כן, האחריות להוכיח את קיומם של חיים משותפים כידועים בציבור, ממשיכה להיות מוטלת על הפרט הטוען לקיומה של זכות ירושה מצדו, הנובעת מקשר זה.

לפיכך, אישה הטוענת לזכאותה לירושה כידועה בציבור, חייבת להוכיח בפני בית המשפט כי אכן חלקה עם המנוח קשר זוגי בעל אופי כזה.

לסיכום – מתי כדאי לשקול להתייעץ עם עורך דין לענייני ירושה בנוגע לתביעת ירושה מוכרת בציבור?

לכל אישה שמבקשת להוכיח את היותה בעלת זכות ירושה ידועה בציבור – מומלץ להעסיק עורך דין לענייני ירושה. עורך דין ירושה מנוסה, יכול לסייע בהשגת הכרה משפטית במעמדה של בת הזוג הנותרת, כידועה בציבור של המנוח וכפועל יוצא – במימוש זכויות הירושה שהחוק מקנה לידועים בציבור.

לייעוץ אישי וחסוי בנושא זכויות ירושה של ידועים בציבור, אל תהססו לפנות למשרד עו"ד יניב אור בהקדם.