חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים

לאור עליית תוחלת החיים בעולם המודרני ובעקבותיה – ריבוי הנכסים הנצברים בידי אנשים לאורך חייהם, חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים היא תהליך מורכב מבעבר. לכן מאמר זה יוקדש להכרת תהליך החלוקה שמתווים דיני הירושה בישראל – בהינתן צוואה ובהיעדרה.

כיצד מתרחשת חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים? 

סעיף 104 בחוק הירושה, מגדיר שתהליך החלוקה של נכסי העיזבון לאחר פטירת המוריש, יתחיל בהפחתת העלויות הכרוכות בהלוויה וקבורת הנפטר משווי העיזבון. בהמשך, יש עדיפות להסדרת החובות שהמנוח היה חייב בהם טרם פטירתו. יש להסדיר התחייבויות אלו לפני חלוקת הנכסים השיוריים בין הנהנים בצוואה או היורשים החוקיים של המנוח.

למי יש עדיפות במסגרת חלוקת נכסי עיזבון בין היורשים במקרה של היעדר צוואה? 

כאשר אין צוואה, חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים מתבצעת לפי היררכיה קבועה מראש כפי שנקבעה בחוק הירושה, המכונה שיטת "ראשי האב" או שיטת הפרנטלות (מעגלי הירושה). העיקרון הבסיסי שהנחה את החלטת המחוקק ביצירת היררכיה זו בין היורשים החוקיים של המנוח, הוא רמת הקרבה המשפחתית שכל יורש חלק עם המנוח. כתוצאה מכך, ככל שאדם קרוב יותר לנפטר, כך גדלה עדיפותו מבחינת ירושה מהעיזבון של המנוח.

לאיזה חלק מהעיזבון זכאים בני זוג? 

הנהנה הראשוני בעיזבון הנפטר על פי דיני הירושה כאשר אין צוואה, הוא בן זוגו בעת הפטירה. במרבית המקרים, בן זוגו של המוריש יורש את מיטלטלין הבית, לרבות כלי הרכב, שהם חלק ממשק הבית המשותף. זאת ועוד, אם המנוח היה בעל דירת מגורים והיה נשוי לבן זוגו למשך שלוש שנים או יותר, ושניהם התגוררו באותה דירה בעת הפטירה, יירש בן הזוג שנותר בחיים את זכויות המנוח בדירת המגורים הנ"ל.

המסגרת המשפטית מתירה גם זכויות ירושה לבני זוג במעמד ידועים בציבור, אם חלקו משק בית ו/או תא משפחתי עם המנוח ולא היו נשואים לאיש אחר במהלך פטירתו של המוריש. במצב דברים זה יש להניח כי המנוח התכוון להוריש את עזבונו ממילא לבן זוגו בפועל, כאילו היו נשואים כדין.

מעגלי הירושה השולטים בחלוקת נכסי העיזבון בין היורשים בהעדר צוואה 

כאשר למנוח היו גם בן זוג וגם ילדים, נכסי העיזבון מחולקים בשיעורים שווים בין צדדים אלו. מחצית מהעיזבון מוקצה לבן הזוג, ואילו המחצית השנייה מתחלקת בין הילדים, בחלוקה שווה ביניהם. אם ילדי המנוח אינם בחיים, חלקם בירושה עובר לנכדים, אם קיימים.

עם זאת, במקרים בהם אין למנוח ילדים או נכדים חיים, חלק זה של העיזבון עובר למעגל הירושה העוקב, המקיף את הורי המנוח. במקרים בהם הורי המוריש אינם חיים עוד ורק אחיו נותרו, שני שלישים (⅔) מהעיזבון מועברים לבן הזוג של המנוח ושליש (⅓) לאחים שלו, כאשר חלקם זה בעיזבון, יחולק ביניהם שווה בשווה.

אם שני ההורים והאחים של המוריש נפטרו, חלקם בעיזבון עובר לידי אחייני המוריש. 

במעגל היורשים הסופי, אם למנוח לא היו בן זוג / ילדים חיים במועד פטירתו, הורים, אחים או אחיינים, הירושה עוברת למעגל הבא, בו מעורבים הסבים והסבתות של המוריש. 

אם גם הסבים והסבתות נפטרו, העיזבון מועבר לאחר מכן לדודיו של המוריש, ואם גם הם נפטרו, הוא יחולק בסופו של דבר בין בני הדודים של המוריש.

מכאן שמעגל הירושה הראשון מקיף את ילדי המוריש. המעגל השני כולל את הוריו של המוריש, והמעגל השלישי מאגד בתוכו את הסבים והסבתות של המוריש – כלומר הורי הורי המוריש.

כיצד מתנהלת חלוקת נכסי העיזבון בהיעדר יורשים חוקיים שעודם בחיים? 

לפי חוק הירושה, בהיעדר יורשים חוקיים שעודם בחיים, וללא בן או בת זוג שנותרו אחרי המוריש במועד פטירתו, מועבר העיזבון בהתאם לסעיף 17 לחוק הירושה, לרשות המדינה. במקרים כאלה תהיה למדינה הזכות לנצל את נכסי העיזבון של המנוח, לקידום ומימון של חינוך, בריאות, רווחה, מדע ותרבות.

פרעון חובות המוריש כתנאי מוקדם לחלוקת נכסי העיזבון בין היורשים

סעיף 107 א' בחוק הירושה בישראל, קובע כי חלוקת יתרת נכסי העיזבון בין היורשים יכולה להתבצע רק לאחר פירעון חובות המנוח מתוך העיזבון – לרבות תשלום מזונות שחייב המנוח. 

לשם כך, בכל פעם שאדם נפטר כשהוא עדיין בעל חובות לא מוסדרים, היורשים או מנהל העיזבון המיועד (אם ימונה), יפרסמו הודעה פומבית בעיתונים היומיים, בה יזמינו את נושי המנוח להציג את תביעותיהם לחובות נגד העיזבון. 

סעיף 107 ב' לחוק הירושה קובע כי חלוקת יתרת העיזבון בין היורשים תהיה מותרת אך ורק לאחר תום לוח הזמנים שנקבע בהזמנת הנושים להגשת תביעות החוב שלהם כלפי העיזבון.

רק לאחר מיצוי של כל האמצעים האמורים להשבת החובות לנושים מתוך נכסי העיזבון של המנוח, יחולקו נכסי העיזבון הנותרים ליורשים החוקיים שלו או לנהנים קבע בצוואתו. מסיבה זו, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין ירושה מיומן לאורך כל התהליך, כדי למנוע עיכובים או קשיים בירוקרטיים ואחרים בתהליך לחלוקת הירושה בין היורשים. 

לסיכום – חשיבות הסיוע המשפטי מעורך דין לענייני עיזבון בחלוקת נכסי עיזבון בין יורשים 

כאשר מתעוררים תרחישים מורכבים במסגרת החלוקה של נכסי העיזבון בין היורשים של אדם שהלך לעולמו, ובמיוחד כאשר מדובר בירושה על בסיס צוואה שהוראותיה אינן ברורות כל צרכן (או שנסיבות משתנות שהתרחשו בחיי המצווה טרום מותו – מעמידות את תוקף הצוואה בסימן שאלה), פנייה לייעוץ משפטי הופכת חיונית ביותר בתהליך חלוקת העיזבון של המנוח.

משרד עו"ד יניב אור מספק שירותי ייעוץ וייצוג משפטי מקצועיים בתחום דיני הצוואות והירושה, המאפשר למיוצגיו להבטיח חלוקה הוגנת של עזבונות יקיריהם, כמו גם לערוך צוואות מדויקות המשקפות נאמנה את כוונותיהם. נשמח לעמוד גם לרשותכם – צלצלו אלינו כעת!