סוגי הצוואות על פי חוק הירושה

צוואה מודפסת ומנוסחת היטב, שהמנוח חתם עליה לבדו בביתו, עלולה להיות חסרת תוקף. לעומתה, כמה שורות שכתב בכתב ידו על דף נייר, עם תאריך וחתימה, יכולות להיות צוואה תקפה לכל דבר. ההבדל אינו באיכות הניסוח ולא ברצינות הכוונה, אלא בצורה: חוק הירושה מכיר בארבעה סוגי צוואות בלבד, ולכל אחד מהם דרישות משלו. מי שלא עומד בהן משאיר אחריו מסמך שהמשפחה תתווכח עליו, ולא צוואה.

הבחירה בין צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה קובעת כמה קל יהיה לקיים את הצוואה לאחר הפטירה, כמה קל יהיה לתקוף אותה, ואיזה משקל ראייתי יהיה לה מול הרשם לענייני ירושה ובית המשפט. רוב ההתנגדויות לצוואות מתחילות בדיוק בשאלה הזאת, עוד לפני שמישהו דן בתוכן: האם הצוואה נערכה בצורה שהחוק מכיר בה, ואם נפל בה פגם, האם הוא ניתן לריפוי.

מהם סוגי הצוואות על פי חוק הירושה?

מי ששואל איזה סוגי צוואות יש בישראל מקבל תשובה קצרה מהחוק עצמו. חוק הירושה, התשכ"ה־1965, מייחד סימן שלם לצורת הצוואה, ופותח אותו ברשימה סגורה. סעיף 18 לחוק הירושה קובע:

"צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל־פה."

אלה 4 סוגי צוואות שהחוק מכיר בהם, ואין חמישי. כל מונח אחר שמשמש בשפה היומיומית, כמו צוואה נוטריונית, צוואה הדדית או צוואה חקלאית, מתאר את התוכן של הצוואה או את הנסיבות שבהן נערכה, אבל מבחינת הצורה כל אחת מהן חייבת להיכנס לאחד מארבעה סוגי צוואה אלה. צוואה נוטריונית היא צוואה בפני רשות, וצוואה הדדית של בני זוג נערכת כמעט תמיד כצוואה בעדים.

ההבחנה הזאת חשובה במיוחד בתחום ירושה וצוואות, משום שהשאלה הראשונה שהרשם לענייני ירושה בוחן בבקשה לצו קיום צוואה היא שאלת הצורה. רק לאחר שהצוואה עברה את המשוכה הזאת עוברים לשאלות של כשירות, השפעה בלתי הוגנת או פרשנות. כלומר, ירושה על פי צוואה תלויה עוד לפני התוכן בצורה שבה הצוואה נערכה.

מהי צוואה בכתב יד?

צוואה בכתב יד היא הפשוטה מבין סוגי הצוואות, ואינה דורשת עדים, נוטריון או עורך דין. סעיף 19 לחוק הירושה מגדיר אותה בשלושה תנאים:

"צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו."

שלושת התנאים מצטברים, וכל אחד מהם נועד לאותה מטרה: לוודא שהמסמך יצא מידיו של המצווה עצמו ולא של אדם אחר. לכן צוואה שהודפסה במחשב ונחתמה בכתב יד אינה צוואה בכתב יד, גם אם הניסוח כולו של המצווה. צוואה כזאת יכולה להיות תקפה רק אם נחתמה בפני שני עדים, כלומר כצוואה בעדים.

הפסיקה הוותיקה הייתה קפדנית מאוד עם צורה זו. בדנ"א 40/80 קניג נ' כהן נדחו פתקים שכתבה המנוחה בכתב ידה משום שלא נשאו חתימה ותאריך, ובית המשפט העליון קבע ברוב דעות שהיעדר מרכיב שלם אינו "פגם" שניתן לרפא. הגישה הזאת רוככה בתיקון החוק משנת תשס"ד, שקבע כי מרכיב היסוד היחיד בצוואה בכתב יד הוא שכולה כתובה בכתב ידו של המצווה. היעדר תאריך או חתימה הפך מאז לפגם שבית המשפט רשאי לרפא, אם אין לו ספק ברצונו של המצווה.

היתרון של צוואה בכתב יד הוא הפרטיות והפשטות. החיסרון הוא שהיא נערכת בלי ליווי, ולכן היא הצורה שבה נפוצים ביותר ניסוחים סתומים, הוראות סותרות וטענות זיוף. במקרים רבים היא משמשת כפתרון ביניים, עד שהמצווה מגיע לערוך צוואה מסודרת בפני עדים.

כיצד נערכת צוואה בעדים?

צוואה בעדים היא הצורה הנפוצה ביותר מבין סוגי צוואות בישראל, וזו הצורה שבה נערכות רוב הצוואות במשרדי עורכי דין. סעיף 20 לחוק הירושה מגדיר את המעמד:

"צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור."

בניגוד לצוואה בכתב יד, כאן הצוואה יכולה להיות מודפסת או כתובה בידי אדם אחר, למשל עורך הדין שניסח אותה. מה שמעניק לה תוקף הוא המעמד עצמו: המצווה מצהיר בפני שני העדים שזו צוואתו, חותם בנוכחות שניהם, והעדים חותמים באותו מעמד. העדים אינם צריכים לדעת מה כתוב בצוואה, ואינם מאשרים את תוכנה. הם מאשרים רק שההצהרה והחתימה נעשו בפניהם.

הכשלים השכיחים בצורה זו נובעים כמעט תמיד מפירוק המעמד לחלקים: המצווה חתם לבדו והעדים הצטרפו מאוחר יותר, רק עד אחד נכח, או שאחד העדים חתם למחרת. כל אחד מהמצבים האלה פותח פתח של התנגדות לצוואה בעדים, ובמקרים בהם המשפחה כבר חלוקה, זהו הפתח הראשון שהצד המתנגד יחפש.

מי רשאי לשמש עד לצוואה?

בשניים מארבעת סוגי הצוואות, בעדים ובעל פה, העדים הם לב המעמד, והחוק מגביל את זהותם בשני מישורים. במישור הראשון, סעיף 24 לחוק הירושה קובע מי אינו כשר להיות עד:

"קטין ומי שהוכרז פסול־דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה לפי סימן זה."

במישור השני, סעיף 35 לחוק קובע שהוראת צוואה המזכה את מי שהיה עד לעשייתה, את מי שערך אותה או לקח חלק בעריכתה, וכן את בן זוגו של כל אחד מאלה, בטלה. הצוואה עצמה נשארת תקפה, אבל הזכייה של אותו אדם נמחקת ממנה. לכן בן שמזומן לשמש עד לצוואת אמו, ובאותה צוואה הוא גם יורש, מסכן את חלקו שלו.

הכלל המעשי פשוט: העדים צריכים להיות בגירים, ללא כל עניין בעיזבון, ורצוי כאלה שניתן יהיה לאתר ולהזמין לעדות גם שנים רבות לאחר החתימה. ההרחבה על גבולות סעיף 35 והפסיקה שפירשה אותו נמצאת בדף על מעורבות בעריכת צוואה.

מהי צוואה בפני רשות?

צוואה בפני רשות, השלישית מבין סוגי הצוואות שבסעיף 18, נערכת מול גורם שיפוטי או מעין שיפוטי. סעיף 22 לחוק הירושה מונה בסעיף קטן (א) את הגורמים: שופט, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי, והמצווה יכול לומר בפניהם את דברי הצוואה בעל פה או להגיש להם אותם בכתב. סעיף 22(ז) מוסיף את המשפט שהופך את הצורה הזאת לנפוצה בפועל:

"לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט."

מכאן שצוואה נוטריונית היא צוואה בפני רשות לכל דבר. הנוטריון רושם את דברי הצוואה או מקבל אותם בכתב, קורא אותם בפני המצווה, המצווה מצהיר שזו צוואתו, והנוטריון מאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. אם הצוואה כתובה בשפה שהמצווה אינו שומע, סעיף 22(ג) מחייב תרגום בפניו לשפה שהוא מבין, והמתרגם מאשר זאת על פני הצוואה. עדים אינם נדרשים כלל.

הערך הראייתי הוא היתרון המרכזי של צורה זו. סעיף 22(ו) קובע שצוואה בפני רשות היא ראיה לכאורה לכך שהאדם הנקוב בה עשה אותה ביום ובמקום הרשומים בה. לכן צורה זו מתאימה במיוחד למצווה מבוגר או חולה, למשפחה שבה צפויה מחלוקת, ולמי שמצווה בשפה שאינה עברית. ההליך המלא, כולל האישור הרפואי שנוטריון נדרש לקבל כשהמצווה מאושפז או מרותק למיטתו, מפורט בדף על צוואה נוטריונית.

מתי צוואה בעל פה תקפה?

צוואה בעל פה היא צוואת חירום, החריגה מבין סוגי צוואות שהחוק מכיר, והחוק מתיר אותה רק במצב אחד. סעיף 23 לחוק הירושה קובע בסעיף קטן (א):

"שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל־פה בפני שני עדים השומעים לשונו."

על שני העדים לרשום את דברי המצווה בזיכרון דברים, לציין את היום ואת הנסיבות, לחתום עליו ולהפקידו אצל הרשם לענייני ירושה, וכל זאת ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשות זאת. סעיף 23(ג) מוסיף מגבלת זמן: אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את הצוואה והמצווה עודנו בחיים, הצוואה בטלה כעבור חודש ימים. מי שהחלים, נדרש לערוך צוואה חדשה באחת הצורות הרגילות.

בית המשפט העליון הגדיר בע"א 8991/04 ברגות נ' האפוטרופוס הכללי חמש דרישות מצטברות לצורה זו, ובאותו מקרה קיים צוואה בעל פה אף שזיכרון הדברים נכתב כשנתיים לאחר הפטירה, משום שלא נותר ספק באמיתות דברי העדים. לצד זאת, בע"א 430/73 אקשטיין נ' כהן הודגש שיש להקפיד על כל הוראות סעיף 23(ב), ורק במקרים נדירים ייעשה שימוש בסמכות הריפוי. הפער בין שני פסקי הדין ממחיש כמה תלויה צורה זו בנסיבות, ומדוע היא הצורה שמעוררת את מרב המחלוקות. הטענות המקובלות במקרים כאלה מפורטות בדף על התנגדות לצוואה בעל פה.

מה ההבדל בין סוגי הצוואות?

ארבעת סוגי צוואות נבדלים זה מזה בשלושה דברים: מי צריך להיות נוכח, מה נדרש מהמסמך עצמו, ואיזה משקל ראייתי יש לצוואה לאחר הפטירה. הטבלה מרכזת את ההבדלים:

מקור: חוק הירושה, התשכ"ה־1965, סעיפים 19 עד 23.

ככל שהצורה פורמלית יותר, כך קשה יותר לתקוף את הצוואה על בסיס פגם צורני, ויותר מאמץ נדרש ממי שמבקש להוכיח שהמצווה לא הבין את שעשה. זו הסיבה שעורכי דין העוסקים בירושה מפנים מצווה מבוגר או חולה לצוואה בפני נוטריון, גם כשצוואה בעדים הייתה מספיקה מבחינת החוק.

האם פגם צורני פוסל את הצוואה?

לא בהכרח. המחוקק הבין שדרישות הצורה עלולות לפסול צוואות אמיתיות בגלל טעות טכנית, ולכן קבע בסעיף 25 לחוק הירושה מנגנון ריפוי:

סעיף 25(א): "התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור."

הסעיף מבחין בין מרכיבי היסוד, שבלעדיהם אין צוואה, לבין שאר הפרטים וההליכים, שפגם בהם ניתן לריפוי. סעיף 25(ב) מגדיר את מרכיבי היסוד לכל אחד מסוגי הצוואות:

• צוואה בכתב יד – הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה.
• צוואה בעדים – הצוואה בכתב, והמצווה הביא אותה בפני שני עדים.
• צוואה בפני רשות – הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, על ידי המצווה עצמו.
• צוואה בעל פה – הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו, בעת שהיה שכיב מרע או ראה עצמו מול פני המוות.

כלומר, צוואה בעדים שהעדים שכחו לחתום עליה, או שחסר בה תאריך, עשויה להתקיים אם אין ספק שהיא משקפת את רצון המצווה. לעומת זאת, צוואה בעדים שהמצווה מעולם לא הביא בפני שני עדים אינה ניתנת לריפוי, כי חסר בה מרכיב יסוד. חשוב לציין שבתיקון החוק במסגרת חוק ההסדרים משנת תשפ"ג הוענקה סמכות הריפוי גם לרשם לענייני ירושה, ולא רק לבית המשפט, כך שחלק מהמקרים הפשוטים אינם מגיעים עוד לדיון שיפוטי.

עם זאת, פגם צורני אינו עניין של מה בכך. על פי הפסיקה, פגם כזה מעביר את נטל השכנוע אל מי שמבקש לקיים את הצוואה, והוא נדרש להוכיח שהצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה. ההבחנה בין פגם שניתן לרפא לבין פגם שמפיל את הצוואה, והדרך להוכיח את רצון המצווה כשנפל פגם, מפורטות בדף על צוואה פגומה.

אילו סוגי צוואות נוספים קיימים?

לצד ארבע הצורות שבחוק, בפועל נהוג לדבר על סוגים של צוואות לפי תוכנן או לפי זהות המצווה. כל אחת מהן נערכת באחת מארבע הצורות, אבל יש לה כללים מיוחדים משלה.

הנפוצה שבהן היא צוואה הדדית, שבה בני זוג עורכים צוואות מתוך הסתמכות זה על זו. סעיף 8א לחוק הירושה מסדיר אותה ומגביל את היכולת של בן הזוג הנותר בחיים לשנות את צוואתו לאחר פטירת הראשון. היא נערכת כמעט תמיד כצוואה בעדים, במסמך אחד או בשני מסמכים.

סוג נוסף נובע לא מהצורה אלא מהוראה מיוחדת בתוך הצוואה. מצווה שרוצה לקבוע שני יורשים בזה אחר זה, למשל בן הזוג ואחריו הילדים, משתמש בהוראת יורש אחר יורש לפי סעיף 42 לחוק. הוראה כזאת יכולה להופיע בכל אחת מארבע הצורות, אבל בשל מורכבותה היא נכתבת בדרך כלל בצוואה בעדים או בפני נוטריון.

יש גם סוגי צוואות שהמיוחד בהן הוא הנכס. צוואה בנחלה חקלאית כפופה להסכמי החכירה מול רשות מקרקעי ישראל ולעקרון "בן ממשיך", שגוברים לעיתים על הוראות הצוואה עצמה, ולכן ניסוח רגיל של חלוקה שווה בין הילדים עלול להיות בלתי ניתן לביצוע.

ולבסוף, מי שחי מחוץ לישראל ומחזיק נכסים בארץ נדרש להתאים את הצוואה לשתי מערכות דין, ולעיתים לערוך אותה בפני נוטריון כדי שתוכר בשתי המדינות. הסוגיה הזאת מטופלת בדף על צוואה לתושב חוץ.

האם כדאי להפקיד את הצוואה?

לאחר שנבחר אחד מסוגי הצוואות, נשאלת שאלת השמירה. סעיף 21 לחוק הירושה מאפשר למי שערך צוואה בכתב יד או בעדים להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה, ומעניק להפקדה משמעות ראייתית:

סעיף 21(ב): "צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה."

ההפקדה נעשית על ידי המצווה עצמו, והוא רשאי לקבל את הצוואה בחזרה בכל עת. גם צוואה בפני רשות ניתנת להפקדה לפי סעיף 22(ה), ובצוואה בעל פה העדים הם שמפקידים את זיכרון הדברים. הפקדה אינה תנאי לתוקף הצוואה, אבל היא מונעת את התרחיש השכיח שבו הצוואה אובדת, מושמדת או "נעלמת" מהמגירה בידי מי שאינו מרוצה מתוכנה. הפרטים המעשיים של ההליך, האגרה והדרך לאתר צוואה מופקדת מפורטים בדף על הפקדת צוואה.

איך בוחרים את סוג הצוואה המתאים?

מבין סוגי צוואות שנסקרו, ברוב המקרים התשובה היא צוואה בעדים שנערכת במשרד עורך דין, כאשר עורך הדין ואדם נוסף ממשרדו משמשים כעדים. הצורה הזאת מאפשרת ניסוח מדויק, תיעוד של מעמד החתימה, ושמירת עותק במשרד. כשהמצווה מבוגר, חולה, או כשידוע מראש שאחד היורשים עלול לתקוף את הצוואה, צוואה בפני נוטריון מוסיפה שכבת הגנה ראייתית שקשה לערער עליה.

צוואה בכתב יד מתאימה כפתרון זמני או לעיזבון פשוט במיוחד, ובלבד שהמצווה מקפיד על שלושת התנאים ועל ניסוח חד משמעי. צוואה בעל פה אינה בחירה אלא ברירת מחדל של מצב חירום, ומי שהחלים ממנו צריך להחליף אותה בצוואה מסודרת. בכל אחת מהצורות, המצווה חייב להיות כשיר להבחין בטיבה של צוואה, שאם לא כן היא בטלה לפי סעיף 26 לחוק, ולכן במקרים גבוליים כדאי לצרף חוות דעת רפואית עוד בשלב העריכה.

ניסוח צוואה לפי חוק מתחיל בבחירת הצורה, אבל אינו נגמר בה. הכנת צוואה חוקית כוללת גם התאמה של ההוראות למשפחה ולנכסים, ונוסח מוכן שנמצא באינטרנט אינו תחליף לשני הדברים האלה. מי שרוצה להבין איך נראית צוואה ערוכה כהלכה, סעיף אחרי סעיף, ימצא הסבר מפורט בדף על צוואה לדוגמא, אבל את ההתאמה למקרה הספציפי ראוי לעשות בליווי משפטי.

מה חשוב לבדוק לפני החתימה?

לפני שחותמים על צוואה, בכל אחד מסוגי הצוואות, כדאי לעצור על ארבע שאלות: האם הצורה שנבחרה מתאימה למצב הבריאותי ולמצב המשפחתי של המצווה, האם כל הדרישות של אותה צורה מתקיימות במלואן ובאותו מעמד, האם העדים או הרשות שנבחרו כשרים לתפקידם ואינם נהנים מהצוואה, והאם המצווה מבין את ההוראות שהוא חותם עליהן. כתיבת צוואה תקפה היא בסופו של דבר מענה לארבע השאלות האלה, וצוואה שעונה עליהן מגיעה לרשם לענייני ירושה כשהיא עמידה, וחוסכת מהמשפחה את ההליך הכואב של התנגדות.

עו"ד צוואות וירושות יניב אור משמש כסגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין וכסגן יו"ר ועדת נוטריונים, ומביא לעריכת צוואות ניסיון של מעל 20 שנה, לצד רקע של תובע משטרתי לשעבר. השילוב הזה מאפשר לו לערוך צוואה בכל אחת מהצורות, כולל צוואה נוטריונית, ולראות מראש אילו טענות עלולות לעלות נגדה שנים לאחר החתימה, כדי לסגור אותן עוד בשלב העריכה.

לבחירת סוג הצוואה המתאים ולעריכתה בליווי משפטי, ניתן לקבוע פגישת ייעוץ ראשונית במשרד עו"ד ונוטריון יניב אור ביבנה או בתל אביב, בטלפון 077-7299995.

אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי, אלא מידע כללי בלבד. בחירת צורת הצוואה ותוקפה תלויים בנסיבות האישיות והמשפחתיות של המצווה, ולכן יש להיוועץ בעורך דין לפני עריכת צוואה או לפני הגשת התנגדות.