צוואה לדוגמא

אדם בן שבעים ושתיים יושב בערב מול המחשב, מחפש צוואה לדוגמא, מוריד נוסח מוכן מהאינטרנט, ממלא את שמות שלושת ילדיו ומבקש מהבן ומאשתו לחתום כעדים. הוא עשה כמעט הכול נכון. הצוואה בכתב, יש בה תאריך, יש שני עדים והוא הצהיר בפניהם שזו צוואתו. ובכל זאת, ההוראה החשובה לו ביותר, זו שהשאירה לבן את הדירה, בטלה כבר ברגע החתימה.

צוואה לדוגמא היא נוסח מוכן שמראה איך מסמך כזה נראה, ולא יותר מזה. חוק הירושה אינו מחייב נוסח מסוים ואינו דורש ניסוח משפטי מתוחכם, אבל הוא כן מחייב צורה מדויקת וקובע אילו הוראות בטלות בלי קשר לרצון המצווה. הפער הזה, בין מסמך שנראה נכון לבין מסמך שעומד במבחן, הוא מה שמפיל בפועל צוואות שנכתבו בכוונה טובה.

מה נותנת צוואה לדוגמא באמת?

נוסח מוכן עוזר בעיקר בשלד. הוא מזכיר אילו רכיבים נהוג לכלול, באיזה סדר, ואיזו לשון מקובלת. זה ערך אמיתי למי שמעולם לא ראה מסמך כזה, ולכן החיפוש אחר צוואה לדוגמא הוא נקודת פתיחה סבירה. הבעיה מתחילה כשמתייחסים אליו כאל טופס שממלאים. ההבחנה פשוטה, ושווה להחזיק אותה לאורך כל הקריאה:

• מה שנוסח מוכן כן נותן – מבנה, סדר סעיפים, תזכורת לרכיבים שקל לשכוח כמו תאריך וזיהוי מלא.
• מה שהוא לא נותן – התאמה למצבת הנכסים שלכם, למבנה המשפחתי ולסכסוכים הצפויים.
• מה שהוא בכלל לא בודק – מי חתם כעד, מי נכח בחדר, ומי מהזוכים לקח חלק בהכנת המסמך.

שלוש השורות האלה מסבירות למה צוואה לדוגמא שנראית מרשימה יכולה להתפרק בבית המשפט, ולמה נוסח פשוט וקצר שנערך נכון עומד איתן.

אילו צורות צוואה מכיר החוק?

חוק הירושה מונה ארבע צורות, וכל אחת מהן היא מסלול נפרד עם דרישות משלה:

סעיף 18 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965: ״צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל־פה.״

לכל צורה יש נוסח משלה, ולכן צוואה לדוגמא אחת אינה מתאימה לכולן. נוסח שמיועד לצוואה בעדים כולל פסקת אישור עדים שאין לה מקום בצוואה בכתב יד, ונוסח של צוואה בכתב יד אינו יכול להיות מודפס כלל. הרחבה על ההבדלים בין המסלולים מופיעה בדף על סוגי הצוואות על פי חוק הירושה.

מה מחייב החוק בצוואה בעדים?

זו הצורה הנפוצה ביותר, וגם זו שרוב הנוסחים המוכנים ברשת בנויים לפיה. החוק מפרט בה ארבעה רכיבים, וכולם באותו מעמד אחד:

סעיף 20 לחוק הירושה: ״צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.״

שימו לב לצירוף ״באותו מעמד״. עדים שחתמו בנפרד, יום אחר כך או במקום אחר, יוצרים פגם שנדרש להתמודד איתו בהמשך. גם ההצהרה עצמה חשובה, ומדובר באמירה מפורשת של המצווה בפני שני העדים שהמסמך שלפניהם הוא צוואתו. צוואה לדוגמא טובה תכלול את פסקת האישור הזאת בלשון ברורה, אבל היא לא תדאג לכך שהמעמד עצמו יתקיים כהלכה.

כיצד נכתבת צוואה בכתב יד?

מי שמחפש צוואה לדוגמא להורדה מגלה לעיתים שהנוסח שהוריד אינו מתאים לו כלל, משום שהוא מתכוון לכתוב את הצוואה בעצמו. במסלול הזה הדרישה מצומצמת אך נוקשה:

סעיף 19 לחוק הירושה: ״צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.״

המילה ״כולה״ היא הלב. מסמך מודפס שנחתם בכתב יד אינו צוואה בכתב יד, וגם נוסח מוכן שהודפס ומולאו בו פרטים בעט אינו עונה על הדרישה. מי שמחפש נוסח צוואה בכתב יד לדוגמא, או צוואה בכתב יד דוגמא, צריך לזכור שהדוגמה משמשת רק להמחשת המבנה, וההעתקה עצמה חייבת להיעשות בכתב ידו מהמילה הראשונה ועד האחרונה, כולל התאריך.

מה נדרש בצוואה בפני רשות?

המסלול השלישי מעביר את מעמד החתימה אל גורם מוסמך, ולכן הוא זה שמצמצם ביותר את מרחב הטעות. מי שמחפש צוואה נוטריונית לדוגמא מגלה בדרך כלל שהנוסח עצמו דומה, וההבדל נמצא כולו במעמד:

סעיף 22(א) לחוק הירושה: ״צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל־פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי… או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו.״

נוטריון מוסמך לאשר צוואה בדרך זו, והאישור הנוטריוני מקנה לה מעמד ראייתי מוגבר. החוק אף מוסיף כי נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, היא תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע. זו נקודה שרלוונטית מאוד למשפחות שבהן המצווה מבוגר ואינו קורא עברית ברמה גבוהה. כדי לראות את ארבע הצורות זו לצד זו:

מקור: סעיפים 19 עד 23 לחוק הירושה, התשכ״ה-1965.

אילו סעיפים כולל הנוסח?

להלן נוסח צוואה לדוגמא, שלד להמחשה בלבד של צוואה בעדים, בחלוקה לסעיפים שנהוג לכלול. אין לראות בו מסמך מוכן לשימוש, וכל סעיף בו טעון התאמה לנסיבות:

1. כותרת וזיהוי – ״אני הח״מ, [שם מלא], ת.ז. [מספר], מרחוב [כתובת], מצווה בזאת מרצוני החופשי ובהיותי בדעה צלולה ומיושבת״.
2. ביטול צוואות קודמות – הצהרה שהמסמך מבטל כל צוואה או הוראה קודמת שנעשתה על ידי המצווה.
3. הצהרה על כשירות ורצון חופשי – שהצוואה נעשית ללא כפייה, ללא לחץ וללא תלות בגורם אחר.
4. פירוט מצבת הנכסים – מקרקעין לפי גוש וחלקה, חשבונות בנק, זכויות פנסיוניות, מיטלטלין ורכב.
5. הוראות החלוקה – מי מקבל מה, בשיעורים או בנכסים מוגדרים, ובמילים חד משמעיות.
6. הוראה למקרה שזוכה נפטר לפני המצווה – מי ייכנס בנעליו.
7. הוראות לגבי חובות והוצאות – סילוק חובות העיזבון והוצאות הקבורה מתוך העיזבון.
8. מינוי מנהל עיזבון – אם המצווה מעוניין בכך, בציון שם וחלופה.
9. תאריך וחתימת המצווה – בכתב ידו, על גבי המסמך.
10. אישור העדים – ״אנו הח״מ מאשרים כי המצווה הצהיר בפנינו שזו צוואתו וחתם עליה בנוכחותנו, ואנו חתמנו באותו מעמד״.

זהו כתב צוואה לדוגמא במובן הצר של המילה, כלומר שלד. הוא אינו מתיימר להחליף ניסוח שנעשה לפי הנסיבות, והוא בוודאי אינו מכריע את השאלה החשובה יותר, מי חותם עליו.

מדוע העד לא יהיה גם זוכה?

כאן נמצאת המלכודת שמפילה את רוב הצוואות שנערכו לבד, ואף צוואה לדוגמא שנבדקה לצורך דף זה אינה מזכירה אותה:

סעיף 35 לחוק הירושה: ״הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל־פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן־זוגו של אחד מאלה – בטלה.״

שלוש מסקנות מעשיות עולות מהנוסח הזה:

• הפסלות חלה גם על בן הזוג – כלה שחתמה כעדה מפילה את ההוראה לטובת הבן, גם אם הבן עצמו לא נכח.
• לא רק עדים – מי ש״לקח באופן אחר חלק בעריכתה״ נכלל, ולכן ילד שהקליד את המסמך והביא את אביו לחתום נמצא בסיכון.
• ההוראה בטלה, לא בהכרח הצוואה כולה – הפסלות מכוונת להוראה הספציפית, והתוצאה היא שאותו נכס מתחלק לפי שאר הצוואה או לפי דין.

זה בדיוק מה שקרה לאדם שפתחנו בו. הוא לא הפר שום דרישת צורה, אלא בחר עדים מהמשפחה. הרחבה על גבולות המותר והאסור מופיעה בדף על מעורבות בעריכת צוואה.

המקרה השכיח ביותר נראה כך. אב מבקש להשאיר את הדירה לבן שטיפל בו, מוריד נוסח, ומזמין לחתימה את הבן ואת אשתו כעדים, מתוך מחשבה שדווקא בני משפחה קרובים יעידו נאמנה על רצונו.

לאחר פטירתו מגישים שאר הילדים התנגדות, ולא בטענה שהאב לא היה צלול או שהופעל עליו לחץ, אלא בהצבעה פשוטה על זהות העדים. ההוראה לטובת הבן בטלה, והדירה מתחלקת בין כל הילדים בחלקים שווים. התוצאה הפוכה בדיוק מכוונת המצווה, ולא בגלל מחלוקת עובדתית אלא בגלל בחירה טכנית שנעשתה בערב אחד מול המחשב.

זכרו! העדים אינם חייבים להיות מקורבים ואינם צריכים להכיר את תוכן הצוואה. די בכך שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו והם ראו אותו חותם. שני שכנים, שני עמיתים לעבודה או שני מכרים שאינם זוכים ואינם בני זוג של זוכים, ממלאים את התפקיד במלואו.

אילו הוראות בטלות מראש?

מעבר לזהות העדים, החוק פוסל הוראות מסוימות מעצם תוכנן, ושום נוסח לדוגמא לא יזהיר מפניהן:

• מצווה שאינו כשיר – סעיף 26 קובע כי צוואה של קטין, של מי שהוכרז פסול דין או של מי שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה, בטלה.
• הגבלת חופש הציווי – לפי סעיף 27, הוראה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה, בטלה.
• מסמך שאינו אישי – סעיף 28 קובע שאין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו, והוראה התולה את תוקפה ברצון אדם אחר בטלה.
• לחץ והשפעה – סעיף 30 מבטל הוראה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית.
• ניסוח סתום – סעיף 33 מבטל הוראה שאין לראות מתוכה למי ציווה המצווה או מה ציווה.
• תוכן בלתי חוקי – סעיף 34 מבטל הוראה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי.

מי שמחפש נוסח צוואה ללא עורך דין נוטה לחשוב שהסיכון היחיד הוא טכני. בפועל, רוב ההליכים שמתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה נסובים סביב הסעיפים שלמעלה ולא סביב חוסר בתאריך.

האם פגם בצורה מבטל צוואה?

לא תמיד. החוק מאפשר לקיים צוואה פגומה, אבל בתנאים מוגדרים:

סעיף 25(א) לחוק הירושה: ״התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22, או 23 או בכשרות העדים.״

שני דברים חשובים כאן. הראשון, ״מרכיבי היסוד״ אינם ניתנים לוויתור, ובצוואה בעדים הם שהמסמך בכתב ושהמצווה הביא אותו בפני שני עדים. השני, וזה מה שרבים מפספסים, רשימת הפגמים שסעיף 25 מאפשר לרפא מונה את סעיפים 19, 20, 22 ו-23, ואינה מונה את סעיף 35.

במילים אחרות, צוואה לדוגמא שנחתמה בלי תאריך מציבה שאלה שניתן להתמודד איתה. אותה צוואה שנחתמה בפני עד שהוא גם הזוכה מציבה שאלה מסוג אחר לגמרי, והדרך להתמודד איתה אינה עוברת בסעיף 25.

מה מיוחד בצוואה הדדית?

בני זוג רבים מחפשים נוסח צוואה הדדית לדוגמא, מתוך הנחה שמדובר בשתי צוואות רגילות שנחתמות יחד. זו טעות, משום שהחוק יצר לצוואות האלה משטר ביטול נפרד. סעיף 8א מגדיר צוואות הדדיות כצוואות שנערכו מתוך הסתמכות של בן זוג אחד על צוואת האחר, ומתנה את ביטולן בתנאים מפורשים.

סעיף 8א(ג) לחוק הירושה: ״הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.״

בחיי שני בני הזוג נדרשת מסירת הודעה בכתב לבן הזוג השני, ולאחר פטירת אחד מהם נדרשת הסתלקות מהעיזבון או השבה של מה שהתקבל. נוסח מוכן שאינו מסדיר את הנקודות האלה יוצר מסמך שנראה הדדי אך מתנהג אחרת. פירוט מלא מופיע בדף על צוואה הדדית.

כיצד מנסחים חלוקה ברורה?

ניסוח סתום אינו רק בעיה אסתטית, הוא עילה לביטול לפי סעיף 33. נוסח לדוגמא מציג בדרך כלל חלוקה פשוטה בין שני ילדים, והמציאות מורכבת יותר. כמה כללים מעשיים מצמצמים את הסיכון:

• שיעורים ולא רק נכסים – נכס שנמכר בחיי המצווה מותיר את היורש בלי כלום, בעוד חלק יחסי מהעיזבון שורד את השינוי.
• זיהוי מלא – שם, תעודת זהות וקרבה לכל זוכה, וגוש וחלקה לכל נכס מקרקעין.
• הוראה חלופית – סעיף 41 מאפשר לצוות לשניים כך שהשני יזכה אם הראשון לא זכה, וזו ההגנה מפני פטירת זוכה לפני המצווה.
• יורש אחר יורש בזהירות – סעיף 42 מאפשר לצוות לשניים כך שהשני יזכה אחרי הראשון, אך הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו והשני יזכה רק בשארית.

כשמתעורר ספק בפרשנות, סעיף 54(ב) קובע כי מבין פירושים אפשריים עדיף הפירוש המקיים את הצוואה. זו נחמה מסוימת, אבל היא כרוכה בהליך משפטי שאפשר היה למנוע בשלב הניסוח.

נקודה נוספת שנוסחים מוכנים כמעט תמיד מחמיצים היא היחס לצוואות קודמות. סעיף 36(ב) קובע כי צוואה חדשה, אף בלי ביטול מפורש, מבטלת את הקודמת במידה שהוראותיה סותרות אותה. כלומר מסמך שנכתב מתוך כוונה להוסיף הוראה אחת עלול למחוק הוראות אחרות בלי שהמצווה התכוון לכך. לכן פסקת הביטול המפורשת אינה פורמליות, והיא הדרך היחידה לוודא שהמסמך האחרון הוא היחיד שפועל.

מתי מפקידים את הצוואה?

הפקדה אינה תנאי לתוקף, והיא אינה מופיעה בשום נוסח לדוגמא, אך היא מוסיפה שכבת ראיה שקשה להשיג אחרת:

סעיף 21(ב) לחוק הירושה: ״צוואה שהופקדה ונשמרה בפקדון לפי סעיף זה עד מותו של המצווה תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה.״

המשמעות מעשית מאוד. מי שיטען בעתיד שהמסמך נערך בשלב מאוחר יותר, כשהמצווה כבר לא היה צלול, נדרש לסתור ראיה לכאורה ולא רק להעלות טענה. פרטי ההליך מופיעים בדף על הפקדת צוואה.

מי שמעדיף מסלול שמצמצם עוד יותר את מרחב המחלוקת יכול לבחור במסלול של עריכת צוואה אצל נוטריון, שבה מעמד החתימה מתועד ומאושר בידי גורם מוסמך.

אילו טעויות חוזרות בנוסחים מוכנים?

מתוך תיקים שמגיעים למשרד, אלה הטעויות שחוזרות שוב ושוב במסמכים שנבנו על בסיס צוואה לדוגמא שהורדה מהרשת:

• עד מהמשפחה – הטעות היקרה ביותר, ותוצאתה ביטול ההוראה לטובת אותו בן משפחה או בן זוגו.
• נוסח מודפס שמולא בכתב יד – מסמך שאינו עומד בדרישת סעיף 19 ואף לא בדרישת סעיף 20.
• העתקת סעיפים לא רלוונטיים – הוראות על נכסים או על ילדים שאינם קיימים, שיוצרות סתירה פנימית.
• חוסר תאריך – קריטי במיוחד כשקיימת יותר מצוואה אחת, משום שהמאוחרת גוברת על הקודמת בכל מקום שבו הן סותרות.
• הוראה שאוסרת שינוי – נוסחים רבים כוללים משפט כזה, והוא בטל לפי סעיף 27.
• נוסח בשפה זרה – מי שמחפש צוואה באנגלית לדוגמא צריך לוודא התאמה לדרישות הדין הישראלי ולא להסתמך על תבנית ממדינה אחרת.

מה לבדוק לפני החתימה?

הפער בין מסמך שנראה נכון למסמך שעומד במבחן אינו נמצא בלשון המשפטית אלא בשלושה דברים פשוטים: באיזו צורה נערכה הצוואה, מי חתם עליה כעד, והאם ההוראות ניתנות להבנה חד משמעית. צוואה לדוגמא יכולה לעזור בשלד, אך היא אינה עונה על אף אחת מהשאלות האלה. 

מי שממלא נוסח מוכן ומגלה טעות עושה זאת בדרך כלל שנים מאוחר יותר, כשכבר אי אפשר לתקן. לכן שווה להעביר את הנוסח בעין של עורך דין צוואות לפני מעמד החתימה ולא אחריו.

עו״ד ונוטריון יניב אור, סגן יו״ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין ותובע משטרתי לשעבר, מלווה מצווים ומשפחות בעריכת צוואות מתוך ניסיון של מעל 20 שנה בתחום. הרקע שלו כליטיגטור מאפשר לזהות מראש את הנקודות שעליהן מתנהלות מחלוקות בבית המשפט, והרגישות לצד המשפחתי מאפשרת ללוות את המצווה גם ברובד האנושי של ההחלטה.

בחינה של הנוסח לפני החתימה קצרה ופשוטה בהרבה מהליך משפטי שמתנהל אחריה. לייעוץ ראשוני בנוגע לעריכת צוואה ניתן לפנות למשרד עו״ד ונוטריון יניב אור, בטלפון 077-7299995.

המידע בדף זה כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. דיני הצוואות תלויים בנסיבות ובפרטים שנקבעים בכל מקרה לגופו, ולכן יש להיוועץ בעורך דין לפני עריכת צוואה או חתימה עליה.