בקשה לצו קיום צוואה

עודכן בתאריך: 16 ביוני 2026

כשאדם הולך לעולמו ומשאיר אחריו צוואה, בני המשפחה מניחים לא פעם שעצם קיומה של הצוואה די בו כדי לפעול לפיה. בפועל, צוואה כשלעצמה אינה מעניקה ליורשים את הזכות לממש אותה, וכל עוד לא ניתן לה תוקף משפטי רשמי, הבנקים, רשם המקרקעין ושאר הגופים אינם מכירים בה.

המסמך שפותח את הדלת למימוש הצוואה הוא צו קיום צוואה, והדרך אליו מתחילה בהגשת בקשה מסודרת לרשם לענייני ירושה. במדריך שלפניכם נסביר מהו צו קיום צוואה ומתי נדרשת בקשה לצו קיום צוואה, מי רשאי להגיש אותה, אילו מסמכים יש לצרף, כמה עולות האגרות וכמה זמן אורך ההליך, כיצד מגישים את הבקשה במסלול מקוון או ידני, וכן כיצד מתמודדים עם התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה.

נתחיל מהסוף: ברוב המקרים מדובר בהליך מנהלי מול הרשם, אך כאשר הצוואה שנויה במחלוקת או שהעיזבון מורכב, נכון ללוות אותו בזהירות ובליווי מקצועי.

מהו צו קיום צוואה ולמה הוא נחוץ?

כאשר אדם מותיר אחריו צוואה, רכושו אמור לעבור ליורשים שציין בה ובהתאם לחלקים שקבע. אלא שצוואה היא מסמך פרטי, והגופים שמנהלים את נכסי העיזבון אינם יכולים להסתמך עליה כמות שהיא. כדי שהצוואה תקבל תוקף מחייב ותהפוך לבסיס החוקי לחלוקת העיזבון, נדרש מסמך רשמי שמאשר אותה, והוא צו קיום צוואה.

"אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום" (סעיף 39 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965).

במילים אחרות, ללא צו קיום צוואה נותרת הצוואה חסרת נפקות מעשית. הצו הוא שמעניק לה תוקף משפטי מלא ומאפשר ליורשים לפעול לפיה מול כל גורם. את הצו מנפיק הרשם לענייני ירושה (המוכר גם כרשם הירושות), ובמקרים מסוימים, כמו כאשר מוגשת התנגדות, בית המשפט לענייני משפחה. הבקשה לצו קיום צוואה היא אם כן הצעד הראשון בדרך למימוש רצונו של המצווה.

מה ההבדל בין צו קיום צוואה לבין צו ירושה?

זו אחת השאלות הנפוצות ביותר, וההבחנה למעשה פשוטה. צו קיום צוואה רלוונטי כאשר הנפטר השאיר צוואה, והוא נותן לה תוקף ומאפשר לחלק את העיזבון לפי הוראותיה. צו ירושה רלוונטי כאשר הנפטר לא השאיר צוואה, ואז מתחלק העיזבון בין היורשים על פי דין, לפי סדר היורשים הקבוע בחוק.

השאלה הראשונה שיש לברר היא אם הנפטר הותיר צוואה. אם כן, מגישים בקשה לצו קיום צוואה. אם לא, ההליך הוא בקשה לצו ירושה, שמוגשת באמצעות טופס בקשה לצו ירושה. בשני המקרים הכתובת היא אותו רשם לענייני ירושה.

לעיתים נדרשים שני ההליכים במקביל, למשל כאשר הצוואה מכסה רק חלק מהעיזבון. על החלק שבצוואה יינתן צו קיום, ועל יתרת הנכסים יינתן צו ירושה, כפי שקובע סעיף 66 לחוק הירושה. שני ההליכים מתנהלים מול אותו רשם, כל אחד ביחס לחלק הרלוונטי בעיזבון.

מי רשאי להגיש בקשה לצו קיום צוואה?

ככלל, כל המעוניין בדבר רשאי להגיש את הבקשה, ובראש ובראשונה היורשים הנזכרים בצוואה, וכן בא כוח מטעמם, לרוב עורך דין לענייני ירושה. גם נהנה אחר על פי הצוואה, או מנהל עיזבון שמונה, יכולים להגיש אותה.

כאשר אחד הזוכים על פי הצוואה הוא קטין או אדם שאינו כשיר משפטית, הבקשה מוגשת עבורו באמצעות אפוטרופוס. חשוב שכל היורשים יהיו מודעים להגשת הבקשה, ולכן מוטלת על המבקש חובה להודיע ליתר היורשים על הכוונה להגישה.

איך מגישים בקשה לצו קיום צוואה: מקוון או ידני?

את הבקשה מגישים ללשכת הרשם לענייני ירושה שבמחוז מגוריו האחרון של הנפטר. בישראל פועלות ארבע לשכות אזוריות, והכתובת נקבעת לפי מקום מושבו של המנוח. אופן ההגשה והטפסים מוסדרים בתקנות הירושה, ולפניכם שני המסלולים האפשריים:

על פי סעיף 66 לחוק הירושה, הרשם לענייני ירושה מוסמך להצהיר על זכויות היורשים, ובירושה על פי צוואה הוא עושה זאת באמצעות מתן צו קיום צוואה.

• הגשה מקוונת (אונליין) – דרך אתר השירותים והמידע הממשלתי. עורך דין המייצג את היורשים מגיש את הבקשה במסלול המקוון, וגם מבקש שאינו מיוצג רשאי לבחור בו. זהו המסלול המהיר והזול יותר.
• הגשה ידנית – הגשת הטפסים פיזית בלשכת הרשם או באמצעות הדואר, מסלול הפתוח בעיקר למי שאינו מיוצג על ידי עורך דין.

כאשר הבקשה מוגשת באופן מקוון, יש להעביר את הצוואה המקורית ללשכת הרשם בתוך שבעה ימים ממועד ההגשה. אם המצווה הפקיד את הצוואה אצל הרשם עוד בחייו, ההליך מתייעל, שכן הצוואה כבר מצויה בידי הרשם מבעוד מועד.

אילו מסמכים צריך לצרף לבקשה?

כדי שהבקשה תיקלט ותטופל, יש לצרף אליה סדרת מסמכים. אלה המסמכים המרכזיים:

• הצוואה – בעת הגשה מקוונת מצרפים העתק סרוק, והמקור מועבר ללשכת הרשם כנדרש.
• תעודת פטירה של המצווה.
• אישור על משלוח הודעה ליתר היורשים בדבר הגשת הבקשה, או תצהיר שהמבקש מסר להם הודעה אישית.
• תצהיר הסתלקות – כאשר אחד היורשים בוחר שלא לקבל את חלקו בעיזבון, עליו לחתום על תצהיר הסתלקות מאומת בפני עורך דין.
• ייפוי כוח לעורך הדין, כאשר הבקשה מוגשת באמצעותו.
• אישור תשלום האגרות – אגרת פתיחת הבקשה ואגרת הפרסום.

שימו לב: רשימת המסמכים המדויקת עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות העיזבון ולדרישות הלשכה. מומלץ לשמור בכל מקרה על הצוואה המקורית, שכן ייתכן שהרשם יבקש להציגה בפניו.

מה דין צו קיום צוואה כשהמצווה היה תושב חוץ?

לעיתים האדם שכתב את הצוואה לא גר בישראל אלא היה תושב חוץ, למשל ישראלי שעבר לחיות בחו"ל או אדם מחו"ל שהשאיר נכסים בארץ. במצב כזה עולה שאלה נוספת: לפי החוק של איזו מדינה בודקים את תוקף הצוואה ואת אופן חלוקת הרכוש. לרוב הדין הקובע הוא של המדינה שבה התגורר המצווה, והרשם בישראל אינו פועל לפי דין זר באופן אוטומטי.

לכן, כאשר המצווה היה תושב חוץ, יש לצרף לבקשה חוות דעת של מומחה לדין של אותה מדינה, שמסבירה לרשם כיצד הדין שם מתייחס לצוואה ולחלוקה. בנוסף, אם מדובר באזרח ישראלי שנפטר בחו"ל, צריך לעדכן תחילה את הפטירה במרשם האוכלוסין (משרד הפנים) לפני הגשת הבקשה. אלה מצבים מורכבים, שבהם נפגשים הדין הישראלי והדין הזר, וליווי מקצועי חשוב בהם במיוחד.

כמה עולה בקשה לצו קיום צוואה?

עלות ההליך מורכבת משני רכיבים שחשוב להבחין ביניהם: אגרות שמשלמים למדינה, ובנפרד, שכר טרחת עורך דין למי שבוחר בליווי מקצועי. האגרות עצמן קבועות ואחידות, וכוללות אגרת פתיחת בקשה ואגרת פרסום:

מקור: תעריפי האגרות של הרשם לענייני ירושה. הסכומים מתעדכנים מעת לעת ונכונים למועד עדכון מדריך זה (ראו תאריך העדכון בראש העמוד).

פירוט נוסף ועדכני אפשר למצוא בעמוד הרשם לענייני ירושה אגרות. ההפרש בין המסלולים אינו מקרי: ההגשה המקוונת מזכה בתשלום מופחת לעומת ההגשה הידנית, ולכן היא גם זולה יותר וגם מהירה יותר. מעבר לאגרות, מי שבוחר בליווי של עורך דין משלם שכר טרחה הנקבע לפי מורכבות התיק. בעיזבון פשוט מדובר בהליך קצר, ואילו כשמתעוררת מחלוקת בין היורשים או שהעיזבון מורכב, היקף העבודה והעלות גדלים בהתאם.

כמה זמן לוקח לקבל צו קיום צוואה?

כאשר הבקשה תקינה ואין התנגדויות, ניתן הצו לא יאוחר מחמישים ימים מהיום שהוגשה הבקשה באופן תקין, לרבות תקופת הפרסום. זהו פרק זמן שמושפע גם מעומס הלשכה ומשלמות המסמכים שהוגשו. לעומת זאת, כאשר מוגשת התנגדות או מתעוררת מחלוקת בין היורשים, ההליך עשוי להתארך משמעותית ולעבור לבירור בבית המשפט לענייני משפחה. עד להכרעה, הצוואה אינה מקבלת תוקף והעיזבון אינו מחולק.

מהם שלבי הטיפול בבקשה לצו קיום צוואה?

לאחר ההגשה עוברת הבקשה כמה שלבים עד למתן הצו. אלה השלבים המרכזיים:

• בדיקה ראשונית – מזכירות הרשם בודקת את תקינות הטפסים והמסמכים. בקשה שאינה תקינה מוחזרת למבקש, ולכן דיוק בשלב זה חוסך זמן יקר.
• פרסום הבקשה – הרשם מפרסם הודעה על הגשת הבקשה ברשומות ובעיתון יומי, כדי לאפשר לכל מעוניין להגיב.
• תקופת התנגדויות – כל המעוניין רשאי להגיש התנגדות בתוך המועד שקצב הרשם בהודעת הפרסום.
• בדיקת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה – הבקשה מועברת לבדיקתו כדי לוודא שלא נפלו בה פגמים משפטיים.
• מתן הצו – בהיעדר התנגדות ולאחר השלמת הבדיקות, מנפיק הרשם את צו קיום הצוואה ושולח אותו למבקש.

איך בודקים סטטוס או מאתרים בקשה לצו קיום צוואה?

לעיתים רוצים לבדוק אם כבר הוגשה בקשה לצו קיום צוואה על שם הנפטר, או לעקוב אחר הסטטוס של בקשה קיימת. אפשר לעשות זאת בשתי דרכים:

• המערכת המקוונת של הרשם – מאפשרת איתור וחיפוש לפי שם הנפטר, תאריך הפטירה או מספר תעודת הזהות, ובדיקה אם קיימת בקשה פתוחה.
• פנייה ללשכת הרשם – אפשר לפנות ללשכה במחוז הרלוונטי ולברר את מצב הטיפול בבקשה.

בדיקה מוקדמת חשובה במיוחד כדי לוודא שלא הוגשה כבר בקשה אחרת או הופקדה צוואה נוספת על שם הנפטר, מצב שעלול לסבך את ההליך בהמשך.

כיצד מגישים התנגדות לבקשה לצו קיום צוואה?

פרסום הבקשה נועד לאפשר למי שסבור שנפל פגם בצוואה או בהליך להגיש התנגדות בטרם יינתן הצו. את המועד להגשת ההתנגדות קוצב הרשם בהודעת הפרסום.

סעיף 67 לחוק הירושה קובע כי משהוגשה בקשה לצו קיום, מודיע על כך הרשם ברבים וקוצב זמן להגשת התנגדויות, שלא יפחת משבועיים.

את ההתנגדות מגישים לרשם בצירוף נימוקים, מסמכים תומכים ותצהיר המאמת את העובדות. הגשת ההתנגדות כרוכה בתשלום אגרה, וניתן לבקש הארכת מועד להגשתה בנסיבות מתאימות. עילות נפוצות להתנגדות כוללות:

• צוואה מאוחרת יותר – קיומה של צוואה מאוחרת שמבטלת את הצוואה שהוגשה.
• פגם צורני – היעדר חתימה, עדים או רכיב צורני אחר שהחוק דורש.
• השפעה בלתי הוגנת – חשש ללחץ, איום או השפעה פסולה שהופעלו על המצווה.
• מעורבות הזוכה – מעורבות של הנהנה בעריכת הצוואה או נוכחותו בעת עשייתה.
• היעדר כשירות – ספק ביכולתו המשפטית של המצווה להבין את משמעות הצוואה בעת עריכתה.

משהוגשה התנגדות, מעביר הרשם את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, ושם מתבררת המחלוקת לגופה. זהו שלב מורכב ורגיש, שבו ליווי משפטי צמוד הופך למשמעותי במיוחד.

מה כולל צו קיום צוואה ואיך הוא נראה?

צו קיום צוואה הוא מסמך רשמי קצר, לרוב בן עמוד אחד, שמנפיק הרשם לענייני ירושה. הצו מציין את פרטי המצווה, קובע כי הצוואה ברת קיום ומעניק לה תוקף משפטי, והצוואה עצמה מצורפת אליו כחלק בלתי נפרד ממנו. כיום הצו מונפק כמסמך דיגיטלי הנשלח לדואר האלקטרוני של המבקש או בא כוחו, וניתן לעיין בנוסח הצו דרך המערכת המקוונת של הרשם.

מה עושים עם צו קיום הצוואה אחרי שמתקבל?

קבלת הצו אינה סוף הדרך אלא תחילת המימוש בפועל. צו קיום הצוואה הוא המסמך הרשמי שמכוחו פונים לגופים השונים כדי לפעול לפי הוראות הצוואה:

• בנקים וגופים פיננסיים – לשחרור כספים, פיקדונות וחשבונות של המצווה.
• רשם המקרקעין (טאבו) – לרישום זכויות בנדל"ן על שם הזוכים בצוואה.
• משרד הרישוי – להעברת בעלות על רכב שהיה בבעלות המצווה.

רישום הצו והזכויות בנדל"ן בטאבו נעשה בלשכת רישום המקרקעין או ברשות מקרקעי ישראל, בהתאם לסוג הנכס, והוא כרוך באגרת רישום נפרדת. מאחר שהצו משמש מול כל הגופים הללו, חשוב לשמור עותקים מאומתים שלו ולוודא שפרטי הזוכים והחלקים בו תואמים לצוואה. כוחו של הצו יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקן או בוטל, כקבוע בסעיף 71 לחוק הירושה.

איך מקבלים העתק של צו קיום צוואה?

צו קיום צוואה הוא מסמך פומבי, וכל המעוניין רשאי לקבל העתק שלו. את הבקשה מגישים דרך המערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה, תוך ציון פרטי הנפטר ופרטי המבקש, ובתשלום אגרה נמוכה לכל עמוד.

גם כאשר הצו המקורי אבד, אפשר לשחזר ולהפיק העתק דיגיטלי נוסף באותה דרך, בלי צורך בהליך חדש. למי שנדרש להציג את הצו מחוץ לישראל, ניתן לקבל העתק בחיתום אפוסטיל ובתרגום נוטריוני, למשל תרגום לאנגלית, כך שיוכר גם במדינות זרות.

האם ניתן לתקן או לבטל צו קיום צוואה לאחר שניתן?

צו קיום צוואה אינו בהכרח סוף פסוק. במקרים מסוימים ניתן לתקן אותו או לבטל אותו גם לאחר שניתן, למשל כאשר מתגלה צוואה מאוחרת יותר שלא הייתה ידועה במועד מתן הצו.

סעיף 72 לחוק הירושה מאפשר לרשם לענייני ירושה, ובמקרים מסוימים לבית המשפט, לתקן או לבטל צו שכבר ניתן, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניהם בעת מתן הצו.

תיקונים פשוטים, כמו תיקון טעות סופר בצו, נעשים בדרך כלל בהליך קצר. עם זאת, בקשה מהותית לתיקון או לביטול אינה אוטומטית: אם המבקש יכול היה להעלות את העובדה או הטענה קודם לכן ולא עשה כן, מעביר הרשם את הבקשה להכרעת בית המשפט, מתוך עקרון סופיות הדיון. לכן בקשה כזו צריכה להישען על עילה מבוססת ועל הסבר מדוע לא הועלתה קודם לכן.

האם אפשר להגיש בקשה לצו קיום צוואה בבית הדין הרבני?

ככלל, הגוף המוסמך לדון בבקשה הוא הרשם לענייני ירושה. עם זאת, ניתן להגיש את הבקשה גם לבית דין דתי, כמו בית הדין הרבני (הרבנות), ובמקרים המתאימים בית הדין השרעי או הדרוזי, בתנאי שכל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך בכתב ולניהול ההליך בפניו. בהיעדר הסכמה של כולם, נותרת הסמכות אצל הרשם או בית המשפט לענייני משפחה.

האם חייבים עורך דין כדי להגיש בקשה לצו קיום צוואה?

מבחינה חוקית אין חובה להיעזר בעורך דין, ואדם יכול להגיש את הבקשה בעצמו, בעיקר כשהצוואה ברורה וכל היורשים מסכימים. עם זאת, ליווי של עורך דין לענייני צוואה מסייע לוודא שהבקשה תקינה ומלאה, וחוסך עיכובים מיותרים.

לפני הגשת הבקשה בודק עורך הדין מול הרשם אם לא נפתח כבר תיק על שם הנפטר, ואם לא הופקדה צוואה אחרת, מצב שעלול לסבך את ההליך בהמשך. כאשר מתעורר חשש להתנגדות, או שהעיזבון מורכב וכולל נכסים מרובים, הליווי המשפטי הופך למשמעותי במיוחד.

עו"ד ונוטריון יניב אור, סגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין ותובע משטרתי לשעבר, מלווה את לקוחותיו בתיקי ירושה וצוואות מתוך ניסיון של מעל 20 שנה בתחום. הרקע שלו כתובע וכליטיגטור מאפשר לראות את התמונה הרחבה של התיק, והרגישות לצד המשפחתי מאפשרת ללוות את הלקוח גם ברובד האנושי המורכב שבמימוש צוואתו של אדם יקר.

מימוש צוואה הוא צעד רגיש שנעשה לרוב בתקופה לא פשוטה, ופנייה מוקדמת לייעוץ מאפשרת לבחון את הצוואה ואת נסיבות העיזבון, להיערך נכון ולמנוע עיכובים מיותרים.

לייעוץ ראשוני בנושא בקשה לצו קיום צוואה ניתן לפנות למשרד עו"ד ונוטריון יניב אור בטלפון 077-7299995.

המאמר נכתב לצורכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו ובהתאם לנסיבותיו, ולקבלת ייעוץ המותאם לנסיבותיכם יש לפנות לעורך דין.