ביטול צו קיום צוואה וירושה

כשנה וחצי אחרי שבית המשפט נתן צו קיום לצוואה של אדם שנפטר, נמצאה ברשותו של אחד מחבריו צוואה נוספת, מאוחרת יותר, שהחבר עצמו שכח שנערכה. לפי הצוואה הראשונה, אביו של המנוח היה הזוכה העיקרי. לפי השנייה, האלמנה. האלמנה הגישה בקשה לביטול צו קיום צוואה, בית המשפט נעתר לה, וערעור על ההחלטה נדחה בבית המשפט העליון. זה הרקע לפרשת עאסי (רע"א 3154/94), והוא ממחיש היטב למה החוק משאיר פתח, צר אבל אמיתי, לפתוח מחדש צו שכבר ניתן.

ביטול צו קיום צוואה הוא הליך שבו מבקשים מהגורם שנתן את הצו, הרשם לענייני ירושה או בית המשפט, לבטל אותו על סמך עובדה או טענה שלא עמדו בפניו בזמן מתן הצו. אותו הליך חל גם על ביטול צו ירושה. מדובר בחריג לכלל, כי צו ירושה וצו קיום נחשבים הכרעה סופית שכוחה יפה כלפי כל העולם. לכן בית המשפט בוחן לא רק מה התגלה, אלא גם מתי ולמה רק עכשיו.

מה קובע סעיף 72 לחוק הירושה?

סעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, הוא הבסיס לכל בקשה לביטול צו קיום צוואה או צו ירושה. הוא עונה על שלוש שאלות: מי מחליט, מי רשאי לבקש, ועל סמך מה. וזו לשונו:

"נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט." (סעיף 72(א) לחוק הירושה)

מהנוסח עולים שלושה דברים מעשיים. ראשית, הבקשה חוזרת אל מי שנתן את הצו. רוב הצווים ניתנים אצל הרשם לענייני ירושה, ולכן רוב הבקשות מוגשות אליו, אבל צו שנתן בית המשפט לענייני משפחה, למשל אחרי שהוגשה התנגדות, יחזור אל בית המשפט. שנית, לא כל אחד רשאי לבקש, אלא רק מעוניין בדבר. שלישית, הבקשה חייבת להישען על עובדות או טענות חדשות, והמבקש צריך להסביר מדוע לא הביא אותן קודם.

בפי רבים ההליך נקרא "בקשה לביטול צו קיום ירושה", אבל מבחינה משפטית מדובר בשני צווים נפרדים. צו ירושה ניתן כשאין צוואה והעיזבון עובר לפי הדין, וצו קיום ניתן לצוואה. המסלול לביטול שניהם זהה, ולכן גם התשובה לשאלה האם ניתן לבטל צו ירושה עוברת דרך אותו סעיף ואותה תקנה.

מתי ניתן לבטל צו קיום צוואה?

האם ניתן לבטל צו קיום צוואה? התשובה היא כן, אבל רק כששלושה תנאים מתקיימים יחד, ובית המשפט בוחן כל אחד מהם בנפרד:

• מעמד המבקש – המבקש הוא מעוניין בדבר, כמו זוכה לפי הצוואה, יורש על פי דין שנפגע מהצו או מי שנפגע ממתן הצו בדרך אחרת.
• עובדה או טענה חדשה – משהו שלא עמד בפני הרשם או בית המשפט כשהצו ניתן, ולא ראיה נוספת לשאלה שכבר הוכרעה.
• הזדמנות סבירה ראשונה – המבקש מראה שלא יכול היה להעלות את העובדה קודם, ושפעל מיד כשנודעה לו.

בפועל, רוב הבקשות נשענות על אחד מכמה מצבים שחוזרים על עצמם. גילוי צוואה מאוחרת, כמו בפרשת עאסי, הוא הדוגמה המובהקת. לעיתים מדובר ביורש שלא ידע כלל על הבקשה לצו ולא קיבל עליה הודעה, ולעיתים בטענה על מצבו הקוגניטיבי של המצווה שלא הועלתה בפני הרשם, כי איש לא התנגד באותה עת. גם יורש שהושמט מהבקשה, או מידע שהוסתר מהרשם, עשויים להצדיק בקשה כזו.

חשוב לציין שלצד השאלה אם העובדה נכונה, בית המשפט בודק אם היא בכלל חדשה. עובדה שהמבקש יכול היה לגלות בבדיקה סבירה, ולא בדק, עלולה להיחשב ידועה לו כבר מההתחלה.

ומה אם הצו טרם ניתן?

ביטול צו קיום צוואה אפשרי רק אחרי שהצו כבר ניתן. כל עוד הבקשה לצו תלויה ועומדת אצל הרשם, הדרך הנכונה היא התנגדות לפי סעיף 67 לחוק הירושה, שמאפשר לכל המעוניין בדבר להתנגד בתוך המועד שנקבע בפרסום וכל עוד לא ניתן הצו. גם בקשה לביטול צוואה שעוד לא קוימה מוגשת בדרך הזו.

הבחירה בין המסלולים אינה עניין טכני. בהתנגדות, השאלות על תוקף הצוואה נדונות מההתחלה, ואילו בבקשת ביטול המבקש צריך קודם לשכנע למה לפתוח צו שכבר נחשב סופי. מי שעוקב אחרי הפרסום ומגיש התנגדות לצו קיום צוואה בזמן, חוסך לעצמו את המשוכה הזו.

מי נחשב מעוניין בדבר?

בבקשה לביטול צו קיום צוואה, הרשם לענייני ירושה מגדיר את המבקש המתאים כאחד הזכאים לפי הצוואה, או מי שנפגע ממתן הצו. הפסיקה פירשה את המונח בהרחבה יחסית. בפרשת עאסי הבחין בית המשפט העליון בין "נוגע בדבר" לבין "מעוניין בדבר", ובתקציר פסק הדין נאמר:

"ה'נוגע בדבר' הוא מי שטוען לזכות הנאה 'ישירה' בעיזבון כיורש על־פי דין או כזוכה על־פי צוואה, בעוד שה'מעונין בדבר' יכול שיהיה גם מי שטוען להנאה 'עקיפה' מן העיזבון מכוחו של יורש או זוכה." (רע"א 3154/94 עאסי נ' עאסי)

המשמעות היא שהזיקה לעיזבון אינה חייבת להיות ישירה כדי להקים זכות לבקש. עם זאת, זיקה רחוקה מדי, כמו ציפייה עתידית בלבד שתלויה ברצונו של אדם אחר, עלולה שלא להספיק. השאלה נבחנת לפי נסיבות כל מקרה, והיא עולה במיוחד בצוואות הדדיות.

איך מגישים בקשה לביטול צו?

איך מבטלים צו ירושה או צו קיום בפועל? הגשת בקשה לביטול צו קיום צוואה מוסדרת בתקנה 27 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998. את הבקשה מגישים בכתב לגורם שנתן את הצו, ומציינים בה את כתובות כל היורשים. את העובדות מאמתים בתצהיר של המבקש, ואם חלק מהן אינו בידיעתו האישית, גם בתצהיר של אדם נוסף. לבקשה מצרפים אישור על תשלום האגרה.

כשהצו ניתן אצל הרשם, אפשר להגיש את הבקשה במערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה, במסירה ידנית בלשכה שבמחוז שבו ניתן הצו, או בדואר. האגרה עומדת על 597 ₪ (נכון לשנת 2026), והיא זהה בהגשה מקוונת ובהגשה ידנית, בשונה מתשלום אגרות הרשם לענייני ירושה האחרות, שבהן ההגשה המקוונת זולה יותר.

אחרי ההגשה, המבקש שולח עותק מהבקשה לכל היורשים או הזוכים שמופיעים בצו, ולהם 14 ימים להשיב. בשלב הזה הרשם רשאי גם להורות על עיכוב ביצוע של החלטות שנתן בקשר לעיזבון. זה צעד חשוב כשיש חשש שנכסים יימכרו או יחולקו בזמן שהבקשה נבחנת. בתום המועד הרשם מחליט בבקשה, או מעביר אותה לבית המשפט לענייני משפחה. אם הבקשה עברה לבית המשפט, רואים את המבקש כתובע ואת היורש כנתבע, וההליך מתנהל כתביעה לכל דבר.

בקשה לביטול צו קיום צוואה דוגמא

אין טופס רשמי אחד לבקשה כזו, ולכן מנסחים אותה כמסמך משפטי. מי שמחפש בקשה לביטול צו ירושה דוגמא יגלה שאין נוסח שמתאים לכל תיק, אבל יש רכיבים שחוזרים בכל בקשה:

• פרטי הצו – מספר התיק, תאריך הצו, מי נתן אותו ובאיזה מחוז. מי שאינו מחזיק את הצו יכול להיעזר בשירות איתור צו ירושה לפי פרטי המנוח.
• פרטי המנוח וכל מי שמופיע בצו – שמות ומספרי תעודות זהות, וכתובות היורשים לצורך המצאת הבקשה.
• הסעד המבוקש – ביטול הצו כולו או תיקון חלק ממנו, ובקשה לעיכוב ביצוע אם יש בה צורך.
• העובדה או הטענה החדשה – מה התגלה, מתי ואיך נודע למבקש, ולמה לא הובא קודם.
• נספחים – תצהיר מאומת בפני עורך דין, המסמכים שתומכים בבקשה, אישור תשלום אגרה וייפוי כוח אם יש ייצוג.

פתיח הבקשה נכתב לרוב בנוסח קבוע. כך, למשל, בבקשה שנוגעת לשני צווים שניתנו לפי צוואה הדדית:

"המבקשים, באמצעות בא כוחם, מתכבדים להגיש בקשה לביטול צווי קיום צוואה בהתאם לסעיף 72(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, שניתנו בתיקים כדלקמן, מהנימוקים המפורטים בבקשה זו: תיק מס' 188689, צו מיום 1.1.24 של כב' הרשם לענייני ירושה בתל אביב, בעניין המנוחה ישראלית ישראלי ז"ל (נספח א'); תיק מס' 188690, צו מיום 1.2.24, בעניין המנוח ישראל ישראלי ז"ל (נספח ב')."

הפתיח הוא החלק הקל. עיקר המשקל נמצא בפרק העובדתי, שצריך להסביר את העובדה החדשה, את מועד גילויה ואת ההסבר לעיתוי, כי אלה בדיוק השאלות שבית המשפט ישאל. אותם רכיבים משמשים גם מי שמחפש בקשה לתיקון צו קיום צוואה דוגמא, בשינוי אחד: הסעד המבוקש הוא תיקון הפרט השגוי, ולא ביטול הצו כולו.

התיישנות בקשה לביטול צו קיום צוואה

כאן צריך להפריד בין שתי שאלות. הראשונה היא אם הצו עצמו מתיישן, והתשובה שלילית. סעיף 71 לחוק הירושה קובע:

"צו ירושה וצו קיום כוחם יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו." (סעיף 71 לחוק הירושה)

גם חוק ההתיישנות אינו משנה זאת. סעיף 21 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, מאפשר לטעון להתיישנות של פסק דין הטעון ביצוע אחרי 25 שנה, אבל קובע במפורש שפסק דין שלפי תוכנו אינו טעון ביצוע אינו נתון להתיישנות. צו קיום הוא הצהרה על זכויות היורשים, לא פסק דין שמבצעים, ולכן התיישנות צו ירושה במובן הזה אינה קיימת.

השאלה השנייה היא כמה זמן יש לבקש את ביטולו, וכאן התמונה שונה. בכל הנוגע לביטול צו ירושה התיישנות במובן הרגיל אינה המבחן, ואין בסעיף 72 מספר שנים קבוע. המבחן הוא שיהוי: האם המבקש פעל בהזדמנות הסבירה הראשונה מרגע שנודעה לו העובדה החדשה. השיהוי נמדד מיום הגילוי ולא מיום הפטירה. אבל מי שיכול היה לגלות את העובדה בבדיקה סבירה ולא בדק, עלול לגלות שהמרוץ התחיל מוקדם משחשב.

הזמן בהחלט משפיע. בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה נדחתה בקשה לביטול צו קיום שהוגשה כשבע שנים אחרי מתן הצו, כי האיחור לא הוסבר באופן סביר והעובדות שהוצגו כחדשות לא הצדיקו לפתוח את התיק (ת"ע 18375-01-21). בסקירת הפסיקה של השופט אסף זגורי צוין שהיו צווים שתוקנו גם שנים אחרי שניתנו, אבל כשהתקופה עלתה על עשר שנים, הדבר נתפס ככלל כשיהוי בלתי סביר.

אילו שיקולים בוחן בית המשפט?

לשיקול הדעת בבקשות כאלה יש מסגרת מוכרת. בע"א 4440/91 טורנר נ' טורנר קבע בית המשפט העליון שבוחנים את מהות העובדה החדשה ומשקלה, את מידת האיחור ואת ההסבר לו. בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה סיכם השופט זגורי את ההלכות בעשרה כללים (ת"ע 22121-03-10), ומאז הם מצוטטים בהרחבה בבקשות לפי סעיף 72:

• חריג ולא כלל – קבלת בקשה לביטול צו קיום צוואה היא חריג לעיקרון סופיות הדיון.
• מניין הזמן – השיהוי נמדד מהיום שבו נודעה העובדה החדשה, אבל גם עובדה שהמבקש יכול היה לדעת עליה לו בדק כראוי נחשבת ידועה לו.
• מידת האיחור – כמה זמן חלף בפועל עד שהעובדה הובאה לפני בית המשפט.
• ההסבר לאיחור – מה הסבר המבקש, ועד כמה הוא סביר.
• ההסבר קודם לאורך – הדגש הוא על ההסבר ולא על משך השיהוי. הסבר סביר יכול לגבור גם על איחור של שנים, אבל למשך הזמן יש משמעות.
• נטל שהולך וגדל – ככל שהשיהוי ארוך יותר, כך כבד יותר הנטל להסביר אותו.
• משקל העובדה החדשה – מה טיבה ומהותה, ועד כמה היא יכולה לשנות את הצו.
• הפגיעה ביכולת להוכיח – האם השיהוי מקשה על צד אחר להביא ראיות, למשל כי עדים נפטרו או מסמכים אבדו.
• חומרת הפגיעה בצדדים – עד כמה ישנה ביטול הצו את מצבו של כל אחד מהם.
• הקושי בבירור הזכויות – האם הזמן שחלף מקשה לברר את הזכויות המהותיות עצמן.

הרשימה הזו מסבירה למה פסקי דין ביטול צוואה וצו קיום נראים לעיתים סותרים. במקרה אחד בית המשפט פותח צו שניתן שנים קודם, ובאחר הוא דוחה בקשה שהוגשה מהר יחסית. ההבדל נמצא כמעט תמיד בהסבר ובמשקל העובדה, ולא רק בלוח השנה. גם פסק דין ביטול צו קיום צוואה שנראה דומה למקרה שלכם יכול להסתיים אחרת בגלל פרט אחד בציר הזמן.

עובדה חדשה או ראיה חדשה?

זו אחת ההבחנות החשובות בתחום, ורבים מגלים אותה רק אחרי שבקשת הביטול שלהם נדחתה. סעיף 72 מדבר על עובדות או טענות שלא היו בפני הרשם או בית המשפט, ולא על ראיות חדשות. כלומר, מי שמביא מסמך חדש כדי להוכיח טענה שכבר נדונה והוכרעה, לא יעמוד בדרך כלל בתנאי הסעיף, גם אם המסמך משכנע.

למשל, אם מועד הפטירה נקבע בצו אחרי מחלוקת, מסמך שמצביע על מועד אחר הוא ראיה חדשה לשאלה ישנה. לעומת זאת, צוואה מאוחרת שאיש לא ידע עליה היא עובדה חדשה של ממש. ההיגיון פשוט: הסעיף פותח את הדלת למה שלא נבחן, ולא לסיבוב שני במחלוקת שכבר הוכרעה.

מה קורה אחרי שהצו בוטל?

כשבקשה לביטול צו קיום צוואה מתקבלת, ניתן צו מתוקן, נשלחת הודעה לכל הצדדים ולמרשם הארצי, והרשם מודיע על כך גם ברבים וליורשים או לנהנים. אם בוטל צו קיום לצוואה אחת והתגלתה צוואה אחרת, יש להגיש בקשה לקיום הצוואה החדשה, כפי שעשתה האלמנה בפרשת עאסי. ואם אין צוואה תקפה, העיזבון יחולק לפי הוראות חוק הירושה, כירושה על פי דין.

השאלה הקשה יותר עולה כשהעיזבון כבר חולק. ביטול צו ירושה קיים אינו מבטל אוטומטית כל פעולה שנעשתה בינתיים, כי החוק מגן על מי שפעל בתום לב בהסתמך על הצו:

"מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה או על צו קיום שהיה בר־תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן." (סעיף 73 לחוק הירושה)

כלומר, מי שקנה דירה מהיורש בתום לב ובתמורה ישמור בדרך כלל על מה שרכש, והמחלוקת תעבור אל היורשים עצמם. זו אחת הסיבות לבקש עיכוב ביצוע כבר בשלב הגשת הבקשה.

ואם מדובר בצוואה הדדית?

בצוואה הדדית, בני זוג עורכים צוואות מתוך הסתמכות זה על צוואתו של זה, ולעיתים קובעים גם מה יקבלו הילדים אחרי פטירת שניהם. לכן בדרך כלל ניתנים שני צווים נפרדים: צו קיום צוואה הדדית אחרי פטירת בן הזוג הראשון, וצו נוסף אחרי פטירת השני. בקשה לביטול צו קיום צוואה הדדית צריכה לפרט את שני הצווים, כמו בנוסח לדוגמה שלמעלה.

כאן שאלת המעוניין בדבר עולה בחריפות. כל עוד בן הזוג השני בחיים, זכותם של הילדים היא לרוב ציפייה עתידית בלבד. סעיף 8א לחוק הירושה קובע תנאים מיוחדים גם לבן הזוג הנותר: לפני חלוקת העיזבון הוא יכול לבטל את צוואתו רק אם יסתלק ממה שהיה אמור לקבל, ואחרי החלוקה רק אם ישיב את מה שירש, אלא אם הצוואות עצמן קבעו אחרת. התנאים האלה משפיעים ישירות על כל ביטול צוואה הדדית, ולכן חשוב לבחון אותם לפני שמגישים בקשה.

ערעור על צו קיום צוואה

ערעור על צו קיום צוואה וביטול הצו הם שני מסלולים שונים, ולכל אחד מהם מועד ותכלית משלו. ערעור תוקף את ההחלטה עצמה, בטענה שהרשם או בית המשפט טעו על בסיס החומר שהיה בפניהם. על החלטה של הרשם לענייני ירושה המועד קצר: חמישה עשר ימים מיום המצאת ההחלטה, לפי תקנה 46 לתקנות הירושה, והערעור מוגש לבית המשפט המוסמך. על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מגישים ערעור לבית המשפט המחוזי, במועדים שנקבעו בסדרי הדין.

ביטול לפי סעיף 72, לעומת זאת, אינו תוקף את ההחלטה, אלא מביא בפני מי שנתן אותה עובדות שלא עמדו בפניו. לכן מי ששואל האם ניתן לערער על צו ירושה חודשים או שנים אחרי שניתן, צריך בדרך כלל לבדוק את מסלול הביטול, כי מועד הערעור כבר חלף. ערעור על צו ירושה מתאים כשהטענה היא לטעות בהחלטה, וכשמגישים אותו מיד.

כך נראים ארבעת המסלולים זה לצד זה:

המקור: סעיפים 67 ו־72 לחוק הירושה, תקנות 27 ו־46 לתקנות הירושה.

בקשה לתיקון צו קיום צוואה

לא כל פגם בצו מצדיק ביטול. בקשה לתיקון צו קיום צוואה או צו ירושה מתאימה כשהצו נכון במהותו, אבל נפלה בו טעות: שם שגוי, מספר תעודת זהות לא נכון, חלק יחסי שנרשם בטעות או יורש שנשמט. מי ששואל האם ניתן לשנות צו ירושה, או מחפש שינוי צו ירושה, מתכוון לרוב לאחד משני המסלולים האלה: תיקון או ביטול. גם בקשה לתיקון טעות סופר בצו קיום צוואה עוברת באותו מסלול, לפי סעיף 72 ותקנה 27, ובאותה אגרה.

הגשת בקשה לתיקון צו קיום צוואה, כמו הגשת בקשה לתיקון צו ירושה, דומה להגשת בקשת ביטול: בקשה בכתב לגורם שנתן את הצו, תצהיר, כתובות היורשים ועותק לכל מי שמופיע בצו. מי ששואל איך מגישים בקשה לתיקון צו ירושה שניתן אצל הרשם, יכול לעשות זאת גם במערכת המקוונת, ולכן בקשה לתיקון צו ירושה מקוון היא היום הדרך הנפוצה. אגרת בקשה לתיקון צו ירושה זהה לאגרת הביטול. כך גם בקשה לתיקון טעות סופר צו ירושה, שבה מתקנים פרט טכני שנרשם לא נכון.

בדרך כלל התיקון פשוט ומהיר יותר מביטול, במיוחד כשמדובר בבקשה לתיקון צו ירושה בהסכמה של כל היורשים. מצב נפוץ נוסף הוא הסתלקות: לפי סעיף 6 לחוק הירושה, יורש רשאי להסתלק מחלקו כל עוד לא חולק העיזבון, גם אחרי שניתן הצו, ואז מגישים בקשה לתיקון צו ירושה בעקבות ההסתלקות. לעומת זאת, תיקון צו קיום צוואה בעקבות עובדות חדשות, למשל כשמתברר שאחד הזוכים נפטר לפני המצווה, קרוב כבר לביטול חלקי. במקרה כזה חלים עליו אותם מבחנים של עובדה חדשה ושיהוי.

שלוש שאלות לפני שמגישים

לפני שמחליטים להגיש בקשה לביטול צו קיום צוואה, כדאי לענות בכנות על שלוש שאלות. מה בדיוק חדש כאן, עובדה שלא נבחנה או ראיה נוספת למחלוקת ישנה? מתי נודע לי עליה, ומה עשיתי מאז? ומה ישתנה בפועל אם הצו יבוטל, מבחינת העיזבון ומבחינת מי שכבר פעל על פיו? התשובות האלה קובעות אם יש בסיס לבקשה, ואיך לבנות אותה.

וחשוב לזכור גם את הצד האנושי. בקשה לביטול צו פותחת מחדש פרק שבני המשפחה חשבו שנסגר, לעיתים שנים אחרי הפטירה. יש מקרים שבהם שיחה מסודרת בין היורשים, או גישור, מביאים לתיקון מוסכם בלי מאבק ממושך, ויש מקרים שבהם אין מנוס מהכרעה שיפוטית. הבחירה בין הדרכים היא חלק מהייעוץ עצמו.

עו"ד ונוטריון יניב אור, סגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין ותובע משטרתי לשעבר, מלווה לקוחות בהליכי ירושה וצוואות מתוך ניסיון של מעל 20 שנה. הפנייה לעורך דין ביטול צוואה או צו קיום נוגעת תמיד בשני רבדים: הרובד המשפטי, שבו כל מועד וכל עובדה חשובים, והרובד המשפחתי, שבו לכל צעד יש מחיר רגשי. הרקע שלו כתובע וכליטיגטור, לצד הרגישות לצד המשפחתי, מאפשר לבחון את שניהם יחד.

כשמתגלה עובדה חדשה אחרי שהצו כבר ניתן, הזמן פועל נגד המבקש. בדיקה מוקדמת מאפשרת להבין את האפשרויות לפני שהשיהוי עצמו הופך לטענה נגדו.

לייעוץ ראשוני בנושא ביטול צו קיום צוואה או צו ירושה ניתן לפנות למשרד עו"ד ונוטריון יניב אור, בטלפון 077-7299995.

האמור בדף זה הוא מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי. בקשות לביטול או לתיקון צו נבחנות לפי הנסיבות של כל תיק, ולכן לפני כל צעד יש להיוועץ בעורך דין.