צוואה בפני רשות

רוב האנשים מדמיינים צוואה כמסמך שהמצווה חותם עליו מול שני עדים. אבל חוק הירושה מכיר בצורה שבה המצווה לא חייב לחתום כלל: הוא אומר את רצונו בפני שופט, רשם או נוטריון, ונציג הרשות הוא שמאשר בחתימתו שהדברים נאמרו. זו צוואה בפני רשות, והחוק נותן לה משקל ראייתי מיוחד.

מי שעורך צוואה לא עושה זאת בשביל עצמו, אלא בשביל מי שיישארו אחריו. לכן השאלה אינה רק איך לנסח את הצוואה, אלא גם איך לדאוג שהיא תעמוד אם מישהו יערער עליה. כאן היתרון של הצורה הזו ברור, והמחיר שלה נמוך יחסית.

מהי צוואה בפני רשות?

חוק הירושה מונה ארבע צורות של צוואה: בכתב יד, בעדים, בפני רשות ובעל פה (סעיף 18). זו הצורה שבה הצוואה נעשית מול בעל תפקיד ציבורי, ולא מול עדים פרטיים. החוק מגדיר אותה כך:

"צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל־פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור." (סעיף 22(א) לחוק הירושה)

מהסעיף עולות שתי דרכים לעריכת צוואה כזו. בדרך הראשונה המצווה אומר את דבריו בעל פה, ובעל התפקיד רושם אותם. בדרך השנייה המצווה מגיש לו את הצוואה בכתב, והוא צריך להגיש אותה בעצמו ולא באמצעות אחר. בשתי הדרכים, הדבר החשוב הוא שהרצון מובע ישירות מול הרשות, בלי מתווכים.

חשוב לא להתבלבל בין אמירה בעל פה בפני רשות לבין צוואה בעל פה. צוואה בעל פה לפי סעיף 23 נאמרת בפני שני עדים, ותקפה רק כשהמצווה שכיב מרע או רואה את עצמו מול פני המוות. כשהדברים נאמרים בפני רשות, לעומת זאת, אין צורך בנסיבות חריגות, והרשות היא שרושמת ומאשרת אותם.

בפני מי אפשר לערוך אותה?

הרשימה בחוק סגורה. עריכת צוואה בפני רשות אפשרית רק בפני אחד מבעלי התפקידים האלה:

• שופט – צוואה בפני שופט אפשרית, אך אינה נפוצה.
• רשם של בית משפט – בעל תפקיד שיפוטי שהחוק מעמיד בשורה אחת עם השופט.
• רשם לענייני ירושה – צוואה בפני רשם הירושה נערכת בלשכות הרשם במשרד המשפטים, והשירות כרוך באגרה.
• חבר בית דין דתי – דיין בבית דין רבני, או חבר בבית דין דתי אחר.
• נוטריון – לפי סעיף 22(ז), "דין נוטריון כדין שופט" לעניין הסעיף.

ההוראה האחרונה היא הסיבה שרוב האנשים פוגשים את הצורה הזו דרך נוטריון. צוואה נוטריונית היא צוואה מהסוג הזה לכל דבר, ונוטריון זמין יותר משופט או מרשם, יכול להגיע לבית המצווה או לבית החולים, ובדרך כלל גם עוזר בניסוח. עריכת צוואה בפני הרשם לענייני ירושה היא חלופה ממשלתית, שמתאימה למי שמעדיף לפנות ישירות למשרד המשפטים.

מבחינת התוקף אין הבדל בין הרשויות: צוואה שנערכה בפני שופט, רשם, דיין או נוטריון נהנית מאותו מעמד ראייתי. ההבדל הוא מעשי. הרשם והשופט פועלים במסגרת לשכה ושעות קבלה, ואילו הנוטריון גמיש יותר במקום ובזמן, ולכן הוא הבחירה הטבעית כשהמצווה מאושפז, מרותק לביתו או גר בדיור מוגן.

איך נערכת צוואה בפני רשות?

ההליך קבוע בחוק, והוא כמעט זהה בכל הרשויות. סעיף 22(ב) קובע את סדר הפעולות:

• רישום או הגשה – בעל התפקיד רושם את מה שהמצווה אומר, או מקבל ממנו את הצוואה הכתובה.
• קריאה – הצוואה נקראת בפני המצווה, או שהמצווה קורא אותה בעצמו (סעיף 22(ד)).
• הצהרה – המצווה מצהיר שזו צוואתו.
• אישור – בעל התפקיד מאשר בחתימתו, על פני הצוואה, שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כך.

שימו לב למה שחסר ברשימה: חתימת המצווה. מכיוון שהאישור ניתן על ידי הרשות, החוק אינו דורש שהמצווה יחתום. זה הופך את הצורה הזו למתאימה במיוחד למי שמתקשה לחתום, למשל בגלל מחלה או מגבלה פיזית.

מצווה שאינו שולט בעברית אינו צריך לוותר על הצורה הזו. לפי סעיף 22(ג), כשהצוואה נכתבה בשפה שהמצווה אינו מבין, היא נקראת בפניו בתרגום לשפה שהוא מבין, והמתרגם מאשר זאת על פני הצוואה. לדיוק הזה יש משקל: צוואה שלא תורגמה כראוי היא אחת העילות הנפוצות לתקוף צוואה כזו בהמשך.

כדאי להגיע למעמד מוכנים. בדרך כלל מביאים תעודה מזהה, טיוטה של הצוואה או לפחות רשימה של הנכסים ושל מי שאמורים לקבל אותם, ופרטים מלאים של הזוכים. בצוואה בפני נוטריון חלות גם תקנות הנוטריונים: הנוטריון מוודא את זהות המצווה ואת גילו, וכשהמצווה מרותק למיטתו או מאושפז נדרשת תעודה רפואית שמאשרת את מצבו ביום עריכת הצוואה. מי שמתכנן לערוך צוואה כזו בבית החולים צריך לתאם זאת מראש עם הצוות הרפואי.

למה המשקל הראייתי שלה גבוה?

היתרון המרכזי של הצורה הזו מתגלה רק אחרי הפטירה, כשהצוואה מוגשת לקיום. החוק נותן לה מעמד ראייתי מיוחד:

"צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה." (סעיף 22(ו) לחוק הירושה)

כלומר, מי שמבקש לקיים את הצוואה אינו צריך להביא עדים שיוכיחו מי ערך אותה ומתי. הנתונים האלה מוכחים מעצם אישור הרשות, ומי שטוען אחרת צריך להוכיח את טענתו. בצוואה בעדים, לעומת זאת, העדים הם הראיה, ואם אינם זמינים או זוכרים פרטים שונים, הדבר עלול לסבך את ההליך.

גם התאריך המוכח חשוב יותר משנדמה. כשנמצאות אחרי הפטירה שתי צוואות, הצוואה המאוחרת גוברת על הקודמת במידה שהן סותרות זו את זו (סעיף 36(ב) לחוק הירושה). במחלוקת כזו, צוואה שהתאריך והמקום שלה מאושרים בידי רשות מכריעה את השאלה מה נכתב אחרון, בלי צורך בהוכחות נוספות.

הפקדה של צוואה בעדים או בכתב יד אצל הרשם נותנת הגנה חלקית דומה: לפי סעיף 21(ב), צוואה שהופקדה ונשמרה עד הפטירה היא ראיה לכאורה שהמצווה עשה אותה ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה. אבל ההפקדה אינה מעידה על מעמד החתימה עצמו, ואילו אישור הרשות מתעד גם אותו.

הרגע שבו כל זה נבחן מגיע אחרי הפטירה. הזוכה מגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה ומצרף אליה את הצוואה המקורית. כל עוד לא הוגשה התנגדות, הבקשה מתקדמת כרגיל, וכשהוגשה, המעמד הראייתי של הצוואה הוא שקובע מאיזו נקודה מתחיל הוויכוח ועל מי מוטל להוכיח מה.

כך היא נראית לצד שלוש הצורות האחרות:

מקור: חוק הירושה, התשכ"ה-1965, סעיפים 18-23.

מתי כדאי לבחור בצורה הזו?

כל אחת מארבע הצורות תקפה, וצוואה בעדים שנערכה כהלכה מחזיקה מעמד ברוב המקרים. עם זאת, יש מצבים שבהם הצורה הזו מתאימה במיוחד:

• מצווה מבוגר או חולה – כשצפוי שמישהו יטען בעתיד שהמצווה לא היה כשיר או שהופעל עליו לחץ.
• מתח משפחתי – כשהצוואה מחלקת את הרכוש באופן לא שוויוני, או מעדיפה בן משפחה אחד על פני אחרים.
• קושי לחתום או לקרוא – כשהמצווה אינו יכול לחתום, או זקוק לכך שהצוואה תיקרא בפניו.
• שפה אחרת – כשהמצווה אינו שולט בעברית, והתרגום צריך להיות מתועד.
• קושי למצוא עדים – כשקשה להשיג שני עדים שאינם נהנים מהצוואה ואינם בני זוגם של הנהנים.

דוגמה ממחישה: אב לשלושה, בן שמונים וחמש, מבקש להוריש את דירתו לבת שטיפלה בו בשנים האחרונות, ולחלק את שאר הרכוש בין שלושת הילדים. הוא מודע לכך ששני האחרים עלולים להתקשות לקבל את ההחלטה. צוואה שנערכת בפני נוטריון, עם תעודה רפואית מאותו יום ועם תיעוד של מעמד העריכה, לא תמנע מהם להתנגד, אבל תעמיד אותם מול ראיות ברורות כבר מההתחלה.

במצבים כאלה ההפרש בעלות ובמאמץ קטן, ואילו הוודאות שהוא קונה לבני המשפחה גדולה. בתיקים של צוואות שנויות במחלוקת, אישור של רשות מצמצם מאוד את הטענות שאפשר להעלות נגד הצוואה.

האם אפשר להפקיד אותה אצל הרשם?

כן. סעיף 22(ה) קובע שצוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקיד אצל רשם לענייני ירושה. ההפקדה אינה תנאי לתוקף הצוואה, אבל היא מבטיחה שהצוואה תימצא אחרי הפטירה ושהזוכים יקבלו עליה הודעה, גם אם המשפחה לא ידעה על קיומה.

המשמעות המעשית היא שצוואה כזו, שגם הופקדה, נהנית משתי שכבות הגנה: אישור הרשות מוכיח שהיא נערכה כדין, וההפקדה דואגת שלא תיעלם. ההפקדה נעשית אצל הרשם לענייני ירושה, וכיום אפשר לבצע הפקדת צוואה גם מרחוק, בלי להגיע ללשכה.

כמה עולה צוואה בפני רשות?

העלות תלויה ברשות שבחרתם. אצל נוטריון התעריף קבוע בתקנות ואחיד לכל הנוטריונים: אישור צוואה עולה 293 ₪ לחותם הראשון ו־147 ₪ לכל חותם נוסף, בתוספת מע"מ (נכון לשנת 2026). עריכת צוואה בפני הרשם לענייני ירושה כרוכה באגרה, ואת סכומה העדכני כדאי לבדוק מול משרד המשפטים לפני התור.

התעריף הזה הוא עבור אישור הצוואה בלבד. ניסוח הצוואה עצמה, בדיקת הנכסים ותכנון החלוקה הם שירות נפרד, ובצוואות מורכבות, למשל כשיש עסק משפחתי, נכסים בחו"ל או ילדים מנישואים קודמים, זה החלק שדורש את רוב העבודה.

שימו לב גם לשאלת הקרבה. חוק הנוטריונים אוסר על נוטריון לאשר צוואה כשיש לו, או לקרוביו, עניין בה. לכן כשאחד מבני המשפחה הוא נוטריון, עדיף לפנות לנוטריון אחר, כדי שהאישור לא יהפוך בעצמו לנקודת תורפה.

האם אפשר להתנגד לצוואה כזו?

כן, אבל קשה יותר. אישור הרשות מוכיח מי ערך את הצוואה ומתי, אבל הוא אינו מחסן אותה מפני כל טענה. גם צוואה בפני רשות בטלה אם המצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה (סעיף 26), או אם נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת, איום או תרמית (סעיף 30). במקרים כאלה נטל ההוכחה מוטל על המתנגד, והוא צריך להתמודד עם עדות של בעל התפקיד שאישר את הצוואה.

בפועל, התנגדות לצוואה כזו מתמקדת בדרך כלל בשלוש שאלות: מה היה מצבו הרפואי של המצווה ביום העריכה, מי הביא אותו למעמד ומי נכח בחדר, והאם הצוואה נקראה ותורגמה לו כנדרש. התשובות נמצאות לא פעם בתיק שנשמר אצל בעל התפקיד, ולכן התיעוד של יום העריכה הוא החלק החשוב ביותר בהגנה על הצוואה.

מנגד, לא כל פגם טכני מפיל את הצוואה. לפי סעיף 25 לחוק הירושה, בית המשפט רשאי לקיים צוואה גם אם נפל בה פגם בהליך, כל עוד התקיימו מרכיבי היסוד שלה ואין לו ספק שהיא משקפת את רצון המצווה. בצורה הזו, מרכיבי היסוד הם שהצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לה על ידי המצווה עצמו. בצוואה שאושרה בידי נוטריון נבחנים גם הכללים שחלים על הנוטריון עצמו, ולכן התנגדות לצוואה נוטריונית מתמקדת לא פעם במעמד האישור ובמסמכים שצורפו אליו.

איך מבטלים צוואה כזו?

ביטול צוואה בפני רשות אינו דורש פנייה לאותה רשות. לפי סעיף 36 לחוק הירושה, המצווה רשאי לבטל את צוואתו בכל אחת מהצורות לעשיית צוואה, או בהשמדת הצוואה. צוואה חדשה מבטלת את הקודמת במידה שהוראותיה סותרות אותה, גם בלי שנכתב בה ביטול מפורש.

מי שמשנה צוואה כזו כדאי שיערוך גם את הצוואה החדשה באותה צורה. אחרת, ההגנה הראייתית שבנה מלכתחילה עלולה להיחלש דווקא בגרסה האחרונה, שהיא זו שתקבע. ואם הצוואה הקודמת הופקדה, כדאי להסדיר גם את מה שמופקד אצל הרשם, כדי שלא יישארו שתי גרסאות. ההחלטה על שינוי, כמו ההחלטה המקורית, ראויה לשיחה שקטה ולא לפעולה תחת לחץ.

עורך דין צוואות יניב אור, נוטריון וסגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין, עורך צוואות בפני רשות ומלווה משפחות בהליכי ירושה מתוך ניסיון של מעל 20 שנה. כמי שעבר גם בצד של הליכי ההתנגדות, ובעברו שימש תובע משטרתי, הוא יודע אילו פרטים במעמד העריכה יעמדו לבדיקה בעתיד, ומקפיד עליהם כבר ביום החתימה.

צוואה טובה אינה רק צוואה מנוסחת היטב, אלא צוואה שאפשר להוכיח. השאלה באיזו צורה לערוך אותה ראויה לשיחה מוקדמת, במיוחד כשיש בני משפחה שעשויים לחלוק עליה.

לתיאום פגישה לעריכת צוואה אפשר לפנות למשרד עו"ד ונוטריון יניב אור ביבנה או בתל אביב, בטלפון 077-7299995.

תוכן זה נועד להרחבת הידע הכללי בלבד ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בחירת צורת הצוואה תלויה בנסיבות של המצווה ושל המשפחה, ולכן חשוב להיוועץ בעורך דין לפני עריכתה.