צוואה בעדים

האם מספיק להדפיס צוואה, לחתום עליה ולבקש משני שכנים לחתום לידכם? כמעט, וזה בדיוק המקום שבו רוב הבעיות מתחילות. צוואה בעדים היא הצורה הנפוצה ביותר לעריכת צוואה בישראל, והיא גם זו שנפסלת לא פעם בגלל פרט קטן: עד שחתם יום אחרי המצווה, תאריך שנשכח, או עד שהוא גם בן זוגו של אחד הזוכים. ההבדל בין צוואה שתקוים בלי קושי לבין צוואה שתעמוד במרכז סכסוך משפחתי נקבע לרוב בדקות שבהן היא נחתמת.

מה זה צוואה בעדים? זו צוואה בכתב, מודפסת או בכתב יד, שהמצווה חותם עליה בפני שני עדים אחרי שהוא מצהיר בפניהם שזו צוואתו, והעדים מאשרים זאת בחתימתם באותו מעמד. היא אינה דורשת נוטריון או עורך דין, אבל היא כן דורשת הקפדה על כל אחד מהתנאים שקובע סעיף 20 לחוק הירושה.

מהן הדרישות של סעיף 20?

חוק הירושה, התשכ"ה-1965, מגדיר אותה במשפט אחד, וכל מילה בו היא תנאי:

"צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור." (סעיף 20 לחוק הירושה)

מהסעיף עולות חמש דרישות, ובית המשפט בוחן כל אחת מהן כשצוואה מוגשת לקיום:

• בכתב – הצוואה כתובה, בין אם בהדפסה ובין אם בכתב יד, ובכל שפה.
• תאריך – הצוואה נושאת את התאריך שבו נחתמה.
• חתימת המצווה בפני שני העדים – שני העדים נוכחים יחד, באותו מעמד, ורואים את המצווה חותם.
• הצהרה – המצווה אומר לעדים שזו צוואתו. העדים אינם צריכים לקרוא את תוכנה.
• אישור העדים – העדים חותמים על פני הצוואה, באותו מעמד, שהמצווה הצהיר וחתם בפניהם.

החלק האחרון הוא מה שמכונה לעיתים "תצהיר עדים לצוואה", או תצהיר עד לצוואה. בפועל זה לא תצהיר נפרד אלא פסקת אישור קצרה בסוף הצוואה, שבה העדים מציינים את שמותיהם ומאשרים שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם עליה, ומתחתיה חתימת עדים על צוואה, של כל אחד מהם.

האם צוואה בעדים יכולה להיות מודפסת?

כן. בניגוד לצוואה בכתב יד, צוואה כזו אינה צריכה להיות כתובה ביד המצווה. רוב הצוואות בעדים מודפסות, ולעיתים קרובות מנוסחות על ידי עורך דין. מה שהופך אותן לצוואה הוא החתימה בפני שני העדים, ולא הדרך שבה נכתב הטקסט. ולהפך: צוואה מודפסת ללא עדים אינה צוואה בכתב יד, ואינה צוואה שנחתמה בפני עדים, ולכן חסרים בה מרכיבי היסוד של שתי הצורות.

מכאן גם התשובה למי ששואל מה ההבדל בין צוואה בכתב לצוואה בפני עדים, או האם צריך עדים לצוואה בכלל. צוואה בכתב יד חייבת להיכתב כולה ביד המצווה, לשאת תאריך בכתב ידו ולהיחתם בידו, אבל אינה צריכה עדים. השנייה יכולה להיות מודפסת, אבל בלי שני עדים שנכחו בחתימה היא אינה צוואה תקפה כלל.

מי יכול להיות עד לצוואה?

בצוואה בעדים, החוק מסדיר את כשרות עדים לצוואה בשני מקומות בלבד. הראשון הוא סעיף 24, שקובע מי אינו כשר להיות עד:

"קטין ומי שהוכרז פסול-דין אינם כשרים להיות עדים לעשיית צוואה לפי סימן זה." (סעיף 24 לחוק הירושה)

השני הוא סעיף 35, שאינו פוסל את העד עצמו, אלא את ההוראה שמזכה אותו: הוראת צוואה שמזכה את מי שהיה עד לעשייתה, או את בן זוגו, בטלה. כלומר, עדים כשרים לצוואה הם בגירים שלא הוכרזו פסולי דין, ושאינם זוכים בצוואה, הם ובני זוגם.

מכאן נגזרות התשובות לשאלות הנפוצות:

• עדים לצוואה קרובי משפחה – החוק אינו אוסר על קרוב משפחה להיות עד, כל עוד הוא ובן זוגו אינם זוכים בצוואה. עם זאת, עד שהוא בנו של זוכה, למשל, עלול לעורר בהמשך טענות של השפעה, ולכן עדיף לבחור עדים בלי קשר לזוכים.
• האם עורך דין יכול להיות עד לצוואה? – כן. עורך הדין שניסח את הצוואה יכול לשמש אחד משני העדים, ובפועל זה מצב שכיח. הוא כמובן אינו יכול לזכות בצוואה.
• זוכה בצוואה כעד – הצוואה כולה אינה נפסלת, אבל ההוראה שמזכה אותו או את בן זוגו בטלה.

ההבחנה בין עד לבין מי שלקח חלק בעריכת הצוואה חשובה במיוחד. סעיף 35 חל גם על מי ש"לקח באופן אחר חלק בעריכתה", ושאלת מעורבות בעריכת צוואה היא אחת הטענות הנפוצות בהתנגדויות לצוואות בעדים.

כמה עדים צריך לצוואה?

בצוואה בעדים צריך שניים, לא פחות, והם צריכים להיות נוכחים יחד. צוואה בפני שני עדים פירושה ששני העדים רואים את המצווה חותם ושומעים אותו מצהיר, באותו מעמד ובאותו מקום. עד שמגיע אחרי שהמצווה כבר חתם, או שני עדים שחתמו בימים שונים, הם פגם בהליך.

אפשר להוסיף עד שלישי, והחוק אינו מגביל את מספרם כלפי מעלה. מה שחשוב הוא ששניים לפחות עומדים בכל התנאים.

מה תפקיד העדים בפועל?

כדי להבין מה זה צוואה בפני עדים, צריך להבין מה העדים עושים, ומה לא. העדים אינם צריכים לקרוא את הצוואה, ואינם צריכים לדעת מה כתוב בה. תפקידם לאשר שלושה דברים: שמי שחתם הוא המצווה, שהוא הצהיר בפניהם שזו צוואתו, ושחתם עליה בנוכחותם. לכן כדאי שהעדים יראו תעודה מזהה של המצווה, ושיחתמו מיד אחרי חתימתו.

עם זאת, העדים הם גם מי שיוזמנו להעיד אם תוגש התנגדות. עד שזוכר את המעמד, ויכול לתאר אם המצווה היה צלול ומי היה נוכח בחדר, שווה הרבה בבית המשפט. עדים שאינם מכירים את המשפחה, ושאין להם עניין בתוצאה, הם בדרך כלל עדים טובים יותר מבני משפחה או משכנים שקרובים לזוכים. ולכן גם כדאי לרשום ליד החתימות את פרטי העדים, שם מלא ומספר זהות, כדי שאפשר יהיה לאתר אותם בעוד שנים.

יש מי שמתעדים את מעמד החתימה גם בווידאו. החוק אינו דורש זאת, וסרטון אינו מחליף את שני העדים או את חתימתם. עם זאת, תיעוד קצר שבו המצווה מסביר במילים שלו מה הוא עושה ולמה, עשוי לשמש ראיה נוספת אם יעלו בעתיד טענות לאי כשרות או להשפעה. כדאי לשקול אותו בעיקר כשצפויה מחלוקת במשפחה.

איך לערוך צוואה בעדים?

מי ששואל איך עושים את זה נכון צריך בעיקר להקפיד על הסדר. כך נראה מעמד חתימה תקין:

1. נוסח – הצוואה מנוסחת מראש, בשפה ברורה, ומפרטת למי ומה מצווים. כאן גם המקום לנמק חלוקה שאינה שוויונית.
2. זיהוי – בתחילת הצוואה מופיעים שם המצווה ומספר הזהות שלו.
3. המעמד – המצווה ושני העדים נמצאים באותו חדר. רצוי שאיש מהזוכים לא יהיה נוכח.
4. ההצהרה והחתימה – המצווה מצהיר בפני העדים שזו צוואתו, וחותם עליה בפניהם. נהוג לחתום גם בשולי כל עמוד.
5. התאריך – תאריך החתימה מופיע בצוואה.
6. אישור העדים – שני העדים חותמים מיד, באותו מעמד, על פסקת האישור.

נוסח צוואה בעדים אינו קבוע בחוק. מי שמחפש צוואה בעדים דוגמא, או צוואה בפני עדים דוגמא, ימצא נוסחים רבים, אבל כל נוסח צוואה בפני עדים תקין בנוי מאותם רכיבים: פרטי המצווה, ביטול צוואות קודמות, הוראות החלוקה, תאריך, חתימה ופסקת אישור העדים. את המבנה הזה, סעיף אחר סעיף, אפשר לראות בנוסח של צוואה לדוגמא.

שני מצבים דורשים זהירות מיוחדת. הראשון הוא מצווה שאינו קורא עברית: הצוואה צריכה להיות בשפה שהוא מבין, או להיות מתורגמת לו, ורצוי לציין זאת בצוואה עצמה ובאישור העדים. השני הוא שינוי בנוסח. תיקון בכתב יד על צוואה שכבר נחתמה, בלי מעמד חתימה חדש, עלול שלא להיחשב חלק מהצוואה. מי שרוצה לשנות עורך צוואה חדשה, או מסמך תיקון, וחותם עליו שוב בפני שני עדים.

וכשהמצווה מבוגר או חולה, כדאי לצרף אישור רפואי עדכני על כשירותו. הוא אינו חובה, אבל הוא חוסך ויכוח על הצלילות אם תוגש התנגדות בעתיד.

הטעויות הנפוצות במעמד החתימה, כפי שהן עולות שוב ושוב בהתנגדויות:

• עד שמגיע באמצע – עד שלא ראה את המצווה חותם, וחותם "כדי להשלים", הוא פגם בהליך.
• חתימה רק בעמוד האחרון – בצוואה של כמה עמודים, בלי חתימה בשולי כל עמוד, קשה יותר להוכיח שלא הוחלף עמוד.
• תיקונים בעט או בטיפקס – שינוי בנוסח אחרי ההדפסה, בלי חתימה של המצווה והעדים לצידו, מזמין מחלוקת.
• בן זוג של זוכה כעד – ההוראה לטובת הזוכה בטלה, גם כשאין שום טענה ללחץ.
• זוכה שמארגן הכול – זוכה שניסח, הזמין את העדים ונכח בחדר מסכן את ההוראה לטובתו.
• מקור שלא נשמר – צוואה שנמצאת רק בצילום מסבכת את הקיום אחרי הפטירה.

צוואה בעדים ללא עורך דין

החוק אינו מחייב עורך דין, ומי שמחפש נוסח צוואה ללא עורך דין יכול לערוך אותה בעצמו. צוואה שנערכה בלי עורך דין תקפה בדיוק כמו צוואה שעורך דין ניסח, אם התקיימו כל התנאים. עם זאת, רוב הבעיות בצוואות שנערכות לבד אינן בחתימה אלא בניסוח: הוראה שאפשר להבין בשני אופנים, נכס שלא הוזכר, זוכה שנפטר לפני המצווה בלי שנקבע מי יבוא במקומו, או עד שהוא בן זוגו של אחד הזוכים.

הוראה שאי אפשר להבין ממנה למי ציווה המצווה או מה ציווה בטלה, ולכן ניסוח לא מדויק עלול לבטל בדיוק את מה שהמצווה רצה להשיג. עורך דין צוואה בעדים אינו רק עד נוסף, אלא מי שמוודא שהנוסח מתאים לנכסים ולמשפחה, ושהמעמד עצמו מתועד כראוי.

יש גם מצבים שבהם הצורה הזו אינה מתאימה. סעיף 20 דורש שהמצווה יחתום בידו. מי שאינו יכול לחתום, או אינו יכול לקרוא את הנוסח, עדיף שיערוך צוואה בפני רשות: שם מותר לומר את הצוואה בעל פה בפני נוטריון או שופט, והיא נקראת בפני המצווה לפני שהוא מצהיר שזו צוואתו.

מה קורה כשיש פגם בצוואה?

לא כל פגם פוסל את הצוואה. סעיף 25 לחוק הירושה מאפשר לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לקיים צוואה גם כשנפל בה פגם, בתנאי שמרכיבי היסוד שלה התקיימו:

"התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים…" (סעיף 25(א) לחוק הירושה)

כאן, מרכיבי היסוד לפי סעיף 25(ב) הם שהצוואה בכתב, ושהמצווה הביא אותה בפני שני עדים. לכן תאריך חסר, או עד שחתם במועד מאוחר יותר, הם פגמים שבית המשפט רשאי להתגבר עליהם, אם אין ספק שהצוואה משקפת את רצון המצווה. לעומת זאת, כשהצוואה הובאה בפני עד אחד בלבד, מרכיב היסוד עצמו חסר. הטבלה מרכזת את הפגמים הנפוצים:

מקור: חוק הירושה, התשכ"ה-1965, סעיפים 20, 24, 25 ו־35. ההכרעה בכל מקרה תלויה בראיות.

הגבול בין פגם שאפשר להתגבר עליו לבין פגם שפוסל את הצוואה עסק את בתי המשפט שנים רבות. בפרשת קניג (ד"נ 40/80) דן בית המשפט העליון בפתקים שכתבה אישה בכתב ידה, ובשאלה אילו פרטים הם לב הצוואה ואילו הם פרטים שאפשר לוותר עליהם. ההכרעה שם, והפסיקה שבאה אחריה, הובילו להגדרה המפורשת של מרכיבי היסוד שמופיעה היום בסעיף 25(ב).

דוגמה ממעמד חתימה פגום: נניח שרחל, אלמנה בת 84, מבקשת מבנה הבכור לסדר לה צוואה. הבן מדפיס נוסח שבו הדירה עוברת אליו והחסכונות מתחלקים בין שלושת הילדים, ומזמין שני שכנים להיות עדים. אחד השכנים מגיע רבע שעה אחרי שרחל כבר חתמה, והבן מבקש ממנו "רק לחתום גם". הבן עצמו נמצא בחדר לאורך כל המעמד.

אחרי פטירתה של רחל, הצוואה הזו פגיעה משלושה כיוונים. ראשית, העד השני לא ראה את רחל חותמת ולא שמע אותה מצהירה, וזה פגם בהליך שבית המשפט רשאי להתגבר עליו רק אם לא יהיה לו ספק ברצונה. שנית, הבן ניסח את הצוואה, ארגן את העדים והיה נוכח, ולכן ההוראה שמעבירה אליו את הדירה עלולה להיחשב הוראה לטובת מי שלקח חלק בעריכתה, לפי סעיף 35. שלישית, אחיו יכולים לטעון להשפעה בלתי הוגנת, ונוכחות הבן בחדר תשמש אותם כראיה.

אותה צוואה בדיוק, עם אותה חלוקה, הייתה נראית אחרת לגמרי אילו רחל הייתה פונה בעצמה לעורך דין, שני העדים היו נוכחים מתחילת המעמד, והבן היה ממתין בחוץ. ההבדל אינו בתוכן אלא בדרך, ולכן ההקפדה על מעמד החתימה היא ההגנה הטובה ביותר על רצונו של המצווה.

גם כשמדובר בפגם שאפשר להתגבר עליו, הוא פותח פתח להתנגדות ולדיון בבית המשפט. לכן עדיף למנוע אותו במעמד החתימה מאשר להסתמך על סעיף 25 אחרי הפטירה. פסילת צוואה בעדים מתבררת בסופו של דבר בהליך של התנגדות לצוואה בעדים, ושם כל פרט ממעמד החתימה נבחן בראיות.

הפקדת צוואה בעדים

אחרי החתימה אפשר, אבל לא חובה, להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. סעיף 21 לחוק הירושה קובע:

"מי שעשה צוואה בכתב יד או בעדים רשאי להפקידה אצל רשם לעניני ירושה; ההפקדה תהיה במסירת הצוואה על ידי המצווה עצמו לרשם לעניני ירושה." (סעיף 21(א) לחוק הירושה)

להפקדה יש שני יתרונות. היא מבטיחה שהצוואה תאותר אחרי הפטירה, וסעיף 21(ב) קובע שצוואה שהופקדה ונשמרה בפיקדון עד מות המצווה היא ראיה לכאורה שהמצווה עשה אותה, ושנעשתה לכל המאוחר ביום ההפקדה. ההפקדה היא פעולה אישית של המצווה, ולכן הפקדת צוואה נעשית בהתייצבות שלו בלשכת הרשם, או במסלול המקוון של הפקדה מרחוק.

מי שלא מפקיד צריך לשמור על המקור. הבקשה לצו קיום מוגשת עם הצוואה המקורית, ומה שנמצא אחרי הפטירה רק בצילום מעורר מיד שאלות: האם המקור הושמד בכוונה, ואם כן, האם המצווה התכוון בכך לבטל את הצוואה. לפי סעיף 36(א) לחוק הירושה, השמדה של הצוואה בידי המצווה יוצרת חזקה שהוא התכוון לבטלה. קיום צוואה על סמך העתק אפשרי במקרים מסוימים, אבל הוא מעביר את המחלוקת לבית המשפט ומחייב ראיות שהמקור לא בוטל.

כמה עולה צוואה בעדים?

עריכת הצוואה עצמה אינה כרוכה באגרה, ואם נעזרים בעורך דין, שכר הטרחה שלו אינו קבוע בחוק. האגרות מתחילות בהפקדה, אם בוחרים להפקיד, ובעיקר אחרי הפטירה, כשמבקשים לקיים את הצוואה. אלה הסכומים הקבועים בתקנות:

מקור: תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998. הסכומים מתעדכנים מדי שנה.

במילים אחרות, זו הצורה הזולה ביותר לעריכת צוואה מבחינת אגרות, ומה שעולה כסף הוא בעיקר הניסוח המקצועי, והליך הקיום אחרי הפטירה. התנגדות שמוגשת בגלל פגם בחתימה הופכת את ההליך לארוך ויקר בהרבה, ולכן ההשקעה במעמד חתימה מסודר משתלמת גם כלכלית.

צוואה הדדית בעדים

בני זוג יכולים לערוך צוואה הדדית בעדים, במסמך אחד או בשני מסמכים שנערכו באותה עת. כל אחד מבני הזוג חותם בפני שני העדים, ולכל אחד חלות כל דרישות סעיף 20, כמו בכל צוואה בעדים. צוואה הדדית מוסיפה שכבה משלה: היא נשענת על ההסתמכות של כל אחד מבני הזוג על צוואת השני, ולכן ביטולה כפוף לכללים מיוחדים, ובחיי שניהם מחייב הודעה בכתב לבן הזוג השני.

מה ההבדל מצוואה נוטריונית?

שתי הצורות תקפות באותה מידה. ההבדל הוא במעמד הראייתי: צוואה נוטריונית היא צוואה בפני רשות, והיא ראיה לכאורה למי עשה אותה, מתי והיכן, בלי צורך בעדים. בלעדיה, את כל אלה מוכיחים בעדויות, ולכן הבחירה בעדים הנכונים, ובתיעוד המעמד, משמעותית יותר.

עד מתי צוואה בעדים תקפה?

לצוואה בעדים אין תאריך תפוגה. היא תקפה מיום החתימה ועד שהמצווה מבטל אותה, משנה אותה או עורך צוואה חדשה שסותרת אותה. בכך היא שונה מצוואה בעל פה, שלפי סעיף 23(ג) בטלה מעצמה חודש אחרי שחלפו הנסיבות שהצדיקו אותה, אם המצווה עדיין בחיים.

דווקא בגלל שהיא נשארת בתוקף לאורך שנים, כדאי לבחון אותה מחדש אחרי אירועים משמעותיים, כמו נישואין, גירושין, לידת ילד או נכד, או מכירה של נכס שמוזכר בה. צוואה שנכתבה לפני עשרים שנה ממשיכה לחול בדיוק כפי שנכתבה, גם אם המציאות המשפחתית השתנתה לגמרי.

איך מקיימים את הצוואה אחרי הפטירה?

הצוואה אינה מתממשת לבד. אחרי הפטירה, מי שזוכה לפיה מגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לצו קיום צוואה, ומצרף את הצוואה המקורית. הבקשה מתפרסמת, וכל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות בתוך המועד שנקבע. במקרה של התנגדות, העדים עשויים להיות מוזמנים להעיד על מעמד החתימה.

אם בני המשפחה סבורים שהצוואה נחתמה בלי שהתקיימו התנאים, או תחת השפעה, הדרך היא התנגדות לבקשה לצו הקיום, בתוך המועד שנקבע. וכשהמצווה עצמו רוצה לשנות את צוואתו בחייו, ביטול צוואה בעדים אינו מחייב את אותם עדים: אפשר לבטל אותה במפורש בכל אחת מצורות עשיית הצוואה, או בהשמדתה.

עורך דין צוואות יניב אור, סגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין ותובע משטרתי לשעבר, עורך צוואות בעדים ומייצג בהליכי קיום והתנגדות מתוך ניסיון של מעל 20 שנה. הניסיון בבית המשפט מלמד אילו פרטים במעמד החתימה נבחנים אחר כך, ולכן גם איך להקפיד עליהם מראש.

מי שעומד לערוך צוואה, או מחזיק בצוואה של קרוב משפחה ולא בטוח שנחתמה כדין, יכול לבדוק את המסמך עוד לפני שמגישים אותו לקיום.

לייעוץ ראשוני ניתן לפנות למשרד עו"ד ונוטריון יניב אור, בטלפון 077-7299995.

אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי, אלא מידע כללי בלבד. כל צוואה נבחנת לפי לשונה ולפי נסיבות עריכתה, ולכן יש להיוועץ בעורך דין לפני שעורכים צוואה או מגישים אותה לקיום.