הרשם לענייני ירושה

​צוואה היא הדרך הבטוחה ביותר לדאוג לחלוקת העיזבון על פי רצונו של הנפטר. החוק בישראל מכיר בארבעה סוגים שונים של צוואות, שעל ביצוען מופקד הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים. אבל בעצם מה כולל עיזבון? לעניין צוואה – מי יכול להיות עד לצוואה? ומה קורה כשאין צוואה – מהו צו ירושה? על התשובות במאמר הבא:

הרשם לענייני ירושה – מה תפקידו

הרשמים לענייני ירושה ולשכותיהם הם יחידות באגף האפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים. כל הבקשות לצווי ירושה וקיום צוואה מוגשות ללשכות הרשמים לענייני ירושה, פרט לאלו המוגשות לבתי הדין הדתיים.

במרבית המקרים, ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה על ידי הרשם לענייני ירושה. במקרים אחרים, מועברת הבקשה להחלטת בית המשפט לענייני משפחה. לשכות הרשמים לענייני ירושה נמצאות בבאר שבע, חיפה, ירושלים, נוף הגליל (נצרת עילית) ותל אביב.

תפקידיו של הרשם כוללים:

• בדיקה אם קיים תיק קודם בעניינו של מנוח ואם הפקיד צוואה.
• פרסום בציבור של הודעות על הגשת בקשות לצווי ירושה וקיום צוואה.
• קבלת התנגדויות לבקשות לצווי ירושה או קיום צוואה. (לאחר שהתיק מועבר לבית המשפט, התנגדויות תוגשנה אליו).
• הפקדת צוואות.

אדם שערך צוואה רשאי להפקידה אצל הרשם לענייני ירושה בהתייצבות אישית או מרחוק באופן מקוון. על פי רוב, הפקדת צוואה היא רשות ואין חובה להפקיד את הצוואה כדי שתהיה תקפה. כמובן שלא ניתן להפקיד יותר מצוואה אחת בו-זמנית, וכדי להפקיד צוואה חדשה יש לקחת בחזרה את הצוואה הקודמת, כך שרק הצוואה האחרונה שנכתבה תקפה. היוצא מן הכלל לגבי אי-חובת הפקדת הצוואה הוא מקרה של עדים לצוואה בעל פה, אשר חייבים להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה את זיכרון הדברים שערכו.

מהו צו ירושה?

לאחר מותו של אדם (המוריש), הנכסים שהותיר אחריו (כספים, נדל"ן, מיטלטלין וכו') המכונים "עיזבון", מחולקים בין היורשים שלו. על-מנת שיורשים יוכלו לקבל את חלקם בעיזבון ולהיות הבעלים החוקיים שלו, יש להגיש לרשם לענייני ירושה אחת משתי בקשות:

• אם האדם שמת ערך צוואה, יש להגיש בקשה המכונה "בקשה לצו קיום צוואה".
• אם האדם שמת לא ערך צוואה, יש להגיש בקשה המכונה "בקשה לצו ירושה".

שימו לב כי אם המוריש הפקיד את צוואתו אצל הרשם לענייני ירושה ולא שיתף את קרוביו בכך, הדבר יתגלה כאשר יורשיו יפנו לרשם לענייני ירושה באחת הבקשות.

במקרים בהם אדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה הקובעת מי יירש אותו, חוק הירושה יקבע מי מבין בני משפחתו הם יורשים על פי דין. המחוקק קבע את כללי הירושה על פי דין, כך שיידמו ככל הניתן לאופן בו רוב האנשים היו מעוניינים לחלק את נכסיהם לאחר מותם. לצורך מימוש זכות הירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה.

מה כולל עיזבון?

המושג 'עיזבון' אינו מוגדר בחוק, אולם הפירוש שניתן בפסיקה למושג הוא "כלל נכסי המת העוברים בירושה אל היורש" (ע"א 148/53 מ. פנץ ו"אגד" בע"מ נ' פלדמן). עיזבון הוא סך כל נכסי המת – הרכוש, הנכסים (כולל נכסים של קניין רוחני), הזכויות והחובות שלו.

חוק הירושה קובע כי שלושת סוגי הנכסים הבאים אינם נכללים בעיזבון:

• כספים שיש לשלם לאחר פטירתו על פי חוזה ביטוח.
• חברות בקרן פנסיה.
• חברות בקופת תגמולים.

חשוב לדעת: כספים שיש לשלם עקב מותו של המנוח (למשל כספי קופות גמל, פנסיה לשאירים וכו') אינם חלק מהעיזבון, כלומר הם לא ישולמו באופן אוטומטי למי שנקבעו כיורשים בדין או כיורשים על פי צוואה. כספים אלה ישולמו למי שנקבעו על ידי המנוח כמוטבים ברישומי קופת הגמל.

עם זאת ניתן לקבוע בצוואה שהיורשים על פי הצוואה יהיו גם המוטבים שיקבלו את כספי קופות הגמל לאחר מות המנוח, כלומר לשנות את שמות המוטבים בקופת הגמל באמצעות כתיבתם בצוואה, בתנאי שהודעה על כך תישלח לקופת הגמל.

מי יכול להיות עד לצוואה?

על-פי סעיף 20 לחוק הירושה, צוואה בעדים היא צוואה הנערכת במעמד שני אנשים, שהמצווה (כותב הצוואה) קבע כי הם העדים לצוואתו ("עדי קיום").

נוכחות העדים נועדה להוכיח את אמיתות הצוואה וכי היא נעשתה מרצונו החופשי של המצווה. העדים לצוואה אינם צריכים לדעת מהו תוכן הצוואה והאם המצווה צלול בדעתו, אלא רק להיות עדים לעצם עריכתה של הצוואה.

בזמן עריכת צוואה בעדים, על העד לעמוד בכל התנאים הבאים:

1. מעל גיל 18.
2. לא הוכרז כפסול דין.
3. הוא או בן/בת זוגו אינם נהנים מן הצוואה.

אנו רואים כי עד לצוואה, או בן/בת זוגו אינם יכולים להיות יורשים בצוואה, כלומר:

• המצווה לא ציווה לו (או לבן/בת זוגו) שום דבר במסגרת הצוואה.
• אם המצווה ציווה דבר מה לאדם ששימש כעד לצוואה או לבן/בת זוגו של העד, ההוראה בצוואה לטובת העד או בן/בת זוגו – בטלה.