מהו סדר היורשים על פי חוק כשאין צוואה?

אחת האפשרויות שחוק הירושה מאפשר לנו הוא לא לערוך צוואה שתחלק את העיזבון בין היורשים אלא פשוט לא לעשות דבר בנוגע לעיזבון ולהותיר את המצב כפי שהוא.
במצב דברים זה המשמעות שלאחר מות אחד מבני הזוג נכסי העזבון מתחלקים בין היורשים הקבועים על פי חוק הירושה. מהי המשמעות המעשית לכך? מיד נבין.

כידוע ישנם בני זוג רבים במדינת ישראל שבוחרים לא לערוך צוואה שתקבע את חלוקת רכושם לאחר מות אחד מהם על פי בחירתם, אלא משאירים את הדבר לידו הארוכה של החוק ובמקרה זה מדובר בחוק הירושה.

כמה מהטיעונים השכיחים לתופעה זו נעוץ בעובדה שבני זוג אינם אוהבים לדבר על "היום שאחרי", אינם רוצים לייצר סכסוכים מיותרים בקרב בני המשפחה, סומכים שהכול יסתדר מאיליו או אפילו מאמינים שהילדים שלהם יסדרו את העזבון של בני הזוג בצורה הטובה ביותר. במצב דברים זה שבני הזוג החליטו שלא לערוך צוואה יתחלק העזבון של בני הזוג על פי חוק הירושה והמשמעות לכך מתרחשת מיד שאחד מבני הזוג הולך לעולמו והשני נותר בחיים.

חלוקת העזבון של בן הזוג המנוח תתחלק שווה בשווה בין בן הזוג הנותר בחיים שמקבל מחצית מהעיזבון לבין שאר היורשים שמקבלים את המחצית השנייה.

אם נמחיש זאת באופן מעשי, מחצית מהדירה שהייתה רשומה על שם המנוח (רבע מהדירה בפועל) יועבר לבת הזוג שיש לה מחצית מהדירה, כך שבפועל היא תאחז 75% מהדירה או שלושה רבעים ואילו המחצית השנייה של הדירה שהייתה רשומה על שם המנוח (רבע מהדירה בפועל או 25%) תועבר לילדים בחלוקה שווה, ואם למנוח ישנם 5 ילדים כל אחד מהם יירשם בטאבו על הדירה של בני הזוג ויאחז 5% מהדירה כלומר 25% שהתחלקו בין חמשת הילדים.

חוק הירושה מרחיב את מגוון האפשרויות של חלוקת העזבון במקרים בהם לא נערכת צוואה ועובד בשיטת השלבים בסדר הבא:

1. מי שהיה במות המוריש בן-זוגו – שלב ראשון
2. ילדי המוריש וצאצאיהם כלומר נכדים ונינים של המוריש – שלב שני
3. הוריו וצאצאיהם כלומר אחי המוריש ואחייני המוריש – שלב שלישי
4. הורי הוריו וצאצאיהם כלומר סבים וסבתות של המוריש, דודי המוריש ובני דודים – שלב רביעי
5. כל היורשים שצוינו בארבעת השלבים בלבד זכאים על פי חוק לקבל את חלקם מהירושה כשלא נערכת צוואה והם בלבד נקראים "קרובי המוריש".

נקודה חשובה לציין, שלגבי מיטלטלין ומכונית נוסעים שהיו לבני הזוג ממצים תחילה את השלב הראשון בלבד שעוברים במלואם לבן הזוג הנותר בחיים.

נחזור לחלוקת הירושה, בהיעדר צוואה זכות הראשונים בירושה מתחלקת חצי בחצי בין בת הזוג של הנפטר הנחשבת לשלב הראשון ובין ילדיו הנחשבים לשלב השני.

בן הזוג מקבל מחצית מן הירושה, והילדים מתחלקים שווה בשווה במחצית הנותרת. אם אחד הילדים נפטר לפני מותו של המוריש חלקו בעיזבון של אותו הילד עובר לבנו או בתו כלומר נכדו או נכדתו של המוריש ולאחר מכן לבנו של הנכד כלומר נינו של המוריש. אם למוריש לא היו ילדים, השייכים לשלב השני, אלא רק בת זוג – היא מקבלת 2/3 מהעיזבון והשאר עובר לקרובי המוריש הנמצאים בשלב השלישי לפי הסדר הבא תחילה לאחים של המוריש, צאצאיהם (אחייני המוריש), הורי הורים (סבים וסבתות).

ואם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי למוריש שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, ייטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון

אם לא הניח המוריש "קרובי מוריש" יורש בן הזוג את העזבון כולו. ולבסוף כשאין למוריש "קרובי מוריש" עובר העזבון לניהול האפוטרופוס הכללי.

מהו המצב האידיאלי?

אנחנו בהחלט משאירים זאת לשיקול דעתו של כל אחד או אחת מכם אולם על מנת למנוע את התערבותו השרירותית של חוק הירושה או שמא לחכות "לחסדיהם" של כל הילדים שייאותו להעביר את חלקם לטובת בן הזוג הנותר, הדבר המתבקש הוא להגן על רכושם של בני הזוג מבעוד מועד באמצעות צוואה שתימנע את חלוקת הדירה לילדים בטרם זמנם.