מס עיזבון בישראל

ישנו הרבה בלבול בכל מה שנוגע למס עיזבון בישראל ומס ירושה. לכן כדאי להתחייל בהסברת ההבדלים בין שני סוגי המיסים לפני שנדבר על המס הקיים בישראל. 

מס עיזבון הוא מס המוטל על נכסים בטרם הם עוברים ליורשים, ולעומתו מס ירושה הוא המס אשר חל על היורשים לאחר קבלת העיזבון. לכאורה נשמע כאילו כל ההבדל הוא איזו פרוצדורה שולית, אך האמת שישנו הבדל גדול בין סוגי המיסים. זאת מכיוון שמס ירושה לוקח בחשבון גם את הכנסותיו, נכסיו ואפילו הקרבה המשפחה המשפחתית ליורש. 

מס עיזבון – מה אומר החוק בישראל

מס עיזבון בישראל היה נהוג בעבר, אך הוא בוטל החל מה1 באפריל 1981. בשנת 2000 ועדת בן בסט המליצה להטיל מס עיזבון, אך הדבר מעולם לא קרה. למרות שהחוק בוטל, עדיין יש לו השפעה מסוימת בחישובי מס שבח בעת מכירת מקרקעין. 

אחת הסיבות לביטול מס עיזבון בישראל הייתה הטענה כי ההכנסות של המדינה מגביית המס אינן מצדיקות את עלות גביית המס. במקביל גם הועלו טענות כי זהו שוחד בחירות. יש גם רבים הטוענים כי ישראל מהווה סוג מסוים של מקלט מס בכל הנוגע למס עיזבון, ויתכן כ זוהי גם מדיניות מכוונת אשר נועדה למשוך יהודים אמידים לישראל. 

בישראל גם אין מס ירושה. כאשר אזרח או תושב ישראל יורש נכסים הנמצאים בארץ, הוא אינו נדרש לשלם מס ירושה. וזה בתוקף ללא תלות בסטטוס של המוריש – הוא יכול להיות גם אזרח זר שנכסיו בחוץ לארץ. אך שימו לב, כאשר הנכנסים בחו“ל תקף עליהם גם החוק במדינה הזרה. לכל מדינה יש את מערכת המיסוי שלה ויש לבדוק עם רואה חשבון את מדיניות המס באותה המדינה – יתכן שבמדינה נהוג מס ירושה, מס עיזבון ומיסים אחרים. 

לדוגמה אם הנכסים נמצאים בארצות הברית, שם נהוג מס עיזבון הנחשב לגבוה במיוחד.

עוד על מס עיזבון בישראל

למרות שבישראל אין מס עיזבון או מס ירושה, בנסיבות מסוימות אתם נדרשים לשלם מיסים הקשורים לירושה. למשל כאשר מדובר בירושת מקרקעין, היא מוגדרת כפטורה ממס. אבל אם היורשים ירצו לשנות משהו בפרטי האחזקה בנכס, שהיא שונה מהרשום בצוואה, הם ידרשו לשלם מס רכישה ומס שבח. 

כאשר מוכרים נכס מקרקעין יש צורך לשלם מס שבח, אך במקרה של ירושה ישנם מקרים בהם אינכם נדרשים לשלם מס: כאשר היורש היה בן זוג או צאצא של היורש, ובתנאי כי מדובר רק בדירה אחת של המוריש או ששימשה למגורים לפחות 4 שנים לפני המכירה, או 80% מהתקופה שבגינה מחושב מס השבח. 

שימו לב כי קיימות שיטות להתחמק מתשלום המס, הכל כמובן במסגרת החוק. למשל לפעמים ניתן לבצע הסכם חלוקת עיזבון לאחר שניתן צו ירושה ובטרם רישום המקרקעין. למשל במקרה בו ישנם שני יורשים והם מחליטים כי אחד מהם יקבל את הכסף והשני את המקרקעין. במצב רגיל בו הנכס מתחלק שווה בשווה ואחר כך היורשים רוצים לשנות את החלוקה הם ידרשו לשלם מס – גם אם בוצעה העברה ללא תמורה כספית הם ידרשו לשלם מס מקרקעין. האלטרנטיבה היא עריכת הסכם חלוקת עיזבון באמצעות עורך דין ירושות וצוואות.

מס ירושה על דירה שנייה 

נכון לשנת 2025, בישראל לא מוחל מס ירושה, ולפיכך, גם לא על דירה שנייה או על כל נכס אחר המועבר בירושה. מס הירושה בוטל בישראל בשנת 1981, ומאז לא הוחזר, חרף ניסיונות שונים להעלות את הנושא לדיון ציבורי ופוליטי.

עם זאת, חשוב לציין כי סוגיית מס הירושה עולה מפעם לפעם לדיון ציבורי, וקיימים קולות התומכים בהחזרת המס ככלי להקטנת פערים חברתיים ולמימון שירותים ציבוריים. על כן, מומלץ לעקוב אחר התפתחויות חקיקתיות בנושא, שכן ייתכן שינוי במדיניות המס בעתיד.

פטור ממס שבח ירושה

סעיף 4(ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963, קובע את התנאים לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים שהתקבלה בירושה. סעיף זה מהווה את הבסיס החוקי לפטור ממס שבח במקרה של ירושה, והוא מגדיר את התנאים המצטברים שבהתקיימותם ניתן יהיה לקבל את הפטור.

תנאים לפטור ממס שבח בירושה

התנאים המצטברים לקבלת פטור ממס שבח במכירת דירת מגורים שהתקבלה בירושה הם:

המוכר הוא יורש: התנאי הראשון הוא שהמוכר הוא אכן יורש של הנכס. כלומר, הנכס הגיע לידיו מכוח צו ירושה או צו קיום צוואה.

הדירה היא דירת מגורים: הנכס הנמכר צריך להיות מוגדר כדירת מגורים, בהתאם להגדרות החוק.

לפני פטירת המוריש, המוריש היה בעל דירת מגורים אחת בלבד: תנאי זה קובע כי על המוריש, לפני פטירתו, להיות בעלים של דירת מגורים אחת בלבד.

אם המוריש היה בעלים של יותר מדירת מגורים אחת, היורש לא יהיה זכאי לפטור ממס שבח.

אילו המוריש היה עדיין בחיים ומוכר את הדירה, הוא היה זכאי לפטור ממס שבח: תנאי זה מחייב בדיקה היפותטית, כאילו המוריש היה עדיין בחיים ומוכר את הדירה. במקרה כזה, יש לבדוק האם המוריש היה זכאי לפטור ממס שבח על פי הוראות החוק.

היורש הוא בן זוגו של המוריש, צאצא שלו, או בן זוגו של צאצא: התנאי האחרון מגדיר את קרבת המשפחה הנדרשת בין המוריש ליורש. הפטור יינתן רק אם היורש הוא בן זוגו של המוריש, צאצא שלו (ילד, נכד, נין וכו'), או בן זוגו של צאצא.

מס רכישה על דירה בירושה

מס רכישה הוא תשלום חובה המוטל על רוכש נכס מקרקעין. בהקשר של דירה המועברת בירושה, עולה השאלה האם העברה זו מהווה "רכישה" החייבת במס.

ככלל, העברת דירה בירושה אינה מחייבת תשלום מס רכישה. הסיבה לכך היא שירושה אינה נחשבת "רכישה" במובן הקלאסי של המילה, אלא העברה מכוח דין של נכסי נפטר ליורשיו. במילים אחרות, היורשים אינם "רוכשים" את הדירה בתמורה, אלא מקבלים אותה כחלק מעיזבון הנפטר. עם זאת, חשוב להכיר את המקרים החריגים בהם עשוי לחול מס רכישה, ולבחון האם קיימים פטורים או הנחות רלוונטיים.

במקרים בהם מדובר ביורש יחיד, והדירה מועברת אליו ישירות מכוח צו ירושה או צו קיום צוואה, לרוב לא יחול מס רכישה. אולם, אם ישנם מספר יורשים והם מבצעים חלוקה מחדש של העיזבון, כך שאחד היורשים מקבל את הדירה בתמורה לתשלום כספי ליורשים האחרים, תשלום שבוצע מחוץ לנכסי העזבון ייתכן שחלק מהעסקה ייחשב כעסקת מכר החייבת במס. במקרים אלו יש לבחון האם היורש זכאי לפטור או להנחה ממס רכישה מכוח הוראות חוק אחרות, כגון פטור לדירה יחידה. בד”כ אותו רוכש יחויב בגובה הכפלת שווי הדירה בשיעור גובה המס הרלוונטי שמגיע כדי 1/3 ממס רכישה לעומת רוכש רגיל שאינו יורש. בנקודה זו מומלץ להתייעץ לצורך ביצוע החישוב המדויק.

לסיכום

מס עיזבון ומס ירושה אינם קיימים כיום בישראל, מה שמציב את המדינה בעמדה ייחודית בהשוואה למדינות אחרות. ביטול המסים הללו נבע בעיקר מהטענה כי עלות גבייתם אינה מצדיקה את ההכנסות שהם מייצרים, וכן מחששות פוליטיים. עם זאת, סוגיות הקשורות למיסוי נכסים בירושה עדיין קיימות וכוללות חישובי מס שבח ומס רכישה במקרים מסוימים. חשוב להבין את התנאים והפטורים האפשריים כדי להימנע מתשלומים מיותרים בעת מכירת נכסים שהתקבלו בירושה. למרות היעדר המסים הישירים על ירושות ועיזבונות, יש לעקוב אחר התפתחויות חקיקתיות בנושא זה שכן ייתכן שינוי במדיניות בעתיד הקרוב. הבנת המערכת הנוכחית והתייעצות עם מומחים בתחום יכולים לסייע ליורשים לנווט בצורה מיטבית במערכת המיסוי הישראלית ולנצל את הפטורים הקיימים לטובתם.