זכויות ידועים בציבור לפי חוק הירושה

זכויות ידועים בציבור לפי חוק הירושה: שלושים שנה חיו יחד, גידלו ילדים, קנו דירה ומעולם לא נישאו. כשאחד מהם נפטר בלי צוואה, האחים שלו פונים לרשם לענייני ירושה, ובת הזוג מגלה שהזכויות שלה תלויות בשאלה שלא חשבה עליה אף פעם: האם בעיני החוק הם היו ידועים בציבור. זה רגע קשה במיוחד, כי ההוכחה נדרשת בדיוק כשהאדם היחיד שיכול היה לאשר את הקשר כבר איננו.

חוק הירושה אינו מתעלם מבני זוג שלא נישאו. הוא מעניק לבן הזוג שנותר בחיים זכות לרשת כמעט כמו בן זוג נשוי, אבל בתנאים מוגדרים ובכפוף לצוואה, אם הייתה. מי שמחפש ידועה בציבור ירושה מגלה מהר שהתשובה תלויה בשני דברים: האם מתקיימים התנאים שבחוק, והאם המנוח השאיר צוואה שקובעת אחרת.

מה קובע סעיף 55 לחוק הירושה?

הסעיף שמסדיר את הנושא נקרא בחוק "מעין צוואה", והשם מסביר את הרעיון. החוק אינו הופך את בן הזוג ליורש על פי דין כמו בן זוג נשוי, אלא רואה את המנוח כאילו ציווה לו את מה שהיה מקבל אילו היו נשואים:

"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על־פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש." (סעיף 55 לחוק הירושה)

מנוסח הסעיף עולים ארבעה תנאים מצטברים, וכולם צריכים להתקיים ביום הפטירה:

• חיי משפחה – קשר זוגי של קרבה, מחויבות ואכפתיות הדדית, ולא רק מגורים משותפים.
• משק בית משותף – ניהול משותף של החיים והכלכלה היומיומית, בדומה לבני זוג נשואים.
• היעדר נישואים ביניהם – הסעיף חל רק על בני זוג שלא נישאו זה לזה.
• אף אחד מהם לא נשוי לאחר – בשעת הפטירה, אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר.

הסעיף מדבר על "איש ואשה", אבל בית המשפט המחוזי בנצרת קבע (ע"א 3245/03) שהוא חל גם על בני זוג מאותו מין שחיו כידועים בציבור. זה פסק דין מנחה ולא הלכה של בית המשפט העליון, ולכן לבני זוג מאותו מין יש סיבה טובה במיוחד לערוך צוואה ולא להסתמך על הסעיף בלבד.

כמה יורשת ידועה בציבור?

מכיוון שסעיף 55 מפנה למה שבן הזוג היה מקבל "אילו היו נשואים", החלק נקבע לפי סעיף 11 לחוק הירושה, שמגדיר את זכויות ירושה של בן זוג. זכות הירושה של בן זוג כוללת קודם כול את המיטלטלין של משק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים, ובנוסף חלק משאר העיזבון, שגודלו תלוי בקרובים שהשאיר המוריש. החלוקה נעשית מהעיזבון שנותר אחרי תשלום החובות של המנוח, ולא מהרכוש כפי שהיה בחייו.

כך נראות זכויות ידועה בציבור בירושה, כשאין צוואה שקובעת אחרת:

מקור: סעיף 11 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, בצירוף סעיף 55.

חשוב להבין שבני זוג ידועים בציבור אינם צריכים ילדים משותפים כדי לרשת זה את זה. ילדים משותפים הם ראיה חזקה לחיי משפחה, ובנוסף הם יורשים בעצמם כילדי המוריש, אבל הזכות של בן הזוג אינה תלויה בהם.

מה ההבדל מבני זוג נשואים?

ההבדל המרכזי אינו בגודל החלק אלא בדרך אליו. בן זוג נשוי מציג תעודת נישואים, והזכות שלו נובעת ישירות מסעיף 11. בן זוג ידוע בציבור צריך קודם להוכיח את עצם הקשר, וכל עוד המעמד שנוי במחלוקת, גם חלוקת העיזבון מתעכבת.

הבדל שני נובע מהמבנה של "מעין צוואה". הזכות כפופה לכל הוראה אחרת בצוואה, גם הוראה משתמעת, ולכן צוואה שמחלקת את העיזבון כולו לאחרים משאירה את בן הזוג מחוץ לירושה גם אם אינה מזכירה אותו בשמו. הבדל שלישי הוא התנאי שאף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר בשעת הפטירה, תנאי שבן זוג נשוי אינו צריך לעמוד בו.

מתי נחשבים ידועים בציבור?

אין בחוק רשימה סגורה ואין תקופה מינימלית. הכלל שנשמע לעיתים, ידועים בציבור 7 שנים, כלומר שאחרי שבע שנים של מגורים משותפים בני הזוג מוכרים באופן אוטומטי, אינו מופיע בחוק. בית המשפט בוחן את מכלול הנסיבות, ושואל בעיקר שתי שאלות: האם התקיימו חיי משפחה, והאם התנהל משק בית משותף.

בשאלת חיי המשפחה בודקים אם הקשר היה זוגי במלוא מובן המילה: אם בני הזוג הציגו את עצמם כזוג בפני המשפחה והחברים, אם טיפלו זה בזה בתקופות של מחלה, ואם תכננו את העתיד יחד. בשאלת משק הבית בודקים אם החיים היומיומיים נוהלו במשותף, ולא רק אם השניים חלקו כתובת. שותפים לדירה אינם בני זוג, וגם בני זוג שגרו יחד אבל ניהלו כלכלה נפרדת לחלוטין עלולים להיתקל בקושי.

מגורים נפרדים אינם שוללים בהכרח את המעמד, אבל הם מכבידים על ההוכחה. כל מקרה נבחן לגופו, ובדרך כלל מה שמכריע אינו פרט אחד אלא התמונה כולה.

חשוב גם לזכור שהתנאים נבחנים ביום הפטירה. בני זוג שחיו יחד שנים ארוכות ונפרדו לפני מותו של אחד מהם אינם עומדים עוד בתנאי של חיי משפחה במשק בית משותף, ולכן הסעיף אינו חל עליהם, גם אם הקשר היה ארוך ומשמעותי.

איך מוכיחים מעמד של ידועים בציבור?

בישראל אין מרשם רשמי של בני זוג שלא נישאו, ולכן המעמד מוכח בראיות. מי שמחפש טופס 107 ידועים בציבור, או טופס אחר שיסדיר את המעמד מראש, צריך לדעת שאין טופס אחד כזה. גופים שונים, כמו המוסד לביטוח לאומי או קרן פנסיה, בוחנים את המעמד כל אחד לצרכיו, ולעניין הירושה ההכרעה היא של הרשם לענייני ירושה או של בית המשפט.

הראיות שנאספות בדרך כלל מכסות את שני התנאים, החיים המשותפים והכלכלה המשותפת:

• כתובת משותפת – רישום במרשם האוכלוסין, חוזה שכירות או דירה בבעלות משותפת.
• כלכלה משותפת – חשבון בנק משותף, הלוואות או משכנתה משותפות, וחשבונות של משק הבית.
• הצהרות קודמות – הצהרה בפני עורך דין, הסכם חיים משותפים, או פניות לרשויות שבהן הוצגו כבני זוג.
• עדויות – של בני משפחה, חברים ושכנים שהכירו את בני הזוג כזוג לאורך השנים.
• תיעוד מהחיים עצמם – טיפול בבן הזוג בזמן מחלה, אירועים משפחתיים, נסיעות ותמונות.

הנטל להוכיח את המעמד מוטל על מי שטוען לו. לכן הסכם חיים משותפים או הצהרה שנחתמה בחיים, גם אם אינם מקנים מעמד בעצמם, הופכים את ההוכחה לפשוטה בהרבה כשהיא נדרשת.

האם צוואה גוברת על חוק הירושה?

כן. סעיף 55 חל רק "כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש". אם המנוח ערך צוואה, היא קובעת את חלוקת העיזבון. צוואה שמורישה הכול לבן הזוג מבטיחה אותו, וצוואה שמורישה הכול לאחרים משאירה אותו בלי חלק בירושה.

גם במקרה כזה בן הזוג אינו נשאר בהכרח בידיים ריקות. חוק הירושה מעניק לבני זוג ידועים בציבור זכות למזונות מן העיזבון, וזכות זו עומדת לו גם כשהעיזבון עובר לפי צוואה:

"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה." (סעיף 57(ג) לחוק הירושה)

דוגמה ממחישה: גבר ערך צוואה לטובת ילדיו מנישואיו הקודמים, שנים לפני שהכיר את בת זוגו. הם חיו יחד חמש עשרה שנה, והוא מעולם לא שינה את הצוואה. אחרי מותו הצוואה קובעת את החלוקה ובת הזוג אינה יורשת, אבל היא רשאית לבקש מזונות מן העיזבון אם היא זקוקה להם.

מזונות מן העיזבון אינם ירושה, והם נקבעים לפי צורכי בן הזוג ושווי העיזבון. ואם יש חשש שהצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת או כשהמנוח לא היה כשיר, אפשר לבחון עם עורך דין התנגדות לצוואה אם יש עילה להתנגד לקיומה.

מה קורה כשאחד מהם עדיין נשוי?

זה אחד המצבים הנפוצים והכואבים ביותר. בני זוג חיים יחד שנים ארוכות כידועים בציבור לכל דבר, אבל אחד מהם מעולם לא סיים רשמית את נישואיו הקודמים. לפי לשון סעיף 55, די בכך שבשעת הפטירה אחד מהם היה נשוי לאדם אחר כדי שהסעיף לא יחול, ואותו תנאי מופיע גם בזכות למזונות לפי סעיף 57(ג).

המשמעות המעשית קשה: בן הזוג שחלק עם המנוח את חייו עלול לא לרשת דבר לפי חוק הירושה, ואילו בן הזוג הרשמי, שממנו המנוח נפרד מזמן, עשוי לרשת כבן זוג. מי שנמצא במצב כזה צריך לשקול שני צעדים בהקדם: להשלים את הליך הגירושין, ולערוך צוואה שתבטא את רצונו האמיתי.

גם כשהסעיף אינו חל, לא כל הרכוש נכנס לעיזבון. נכס שרשום על שם שני בני הזוג שייך בחלקו לבן הזוג שנותר בחיים, והחלק הזה אינו עובר בירושה. במקרים מסוימים אפשר לטעון גם לזכויות בנכסים מכוח השיתוף בין בני הזוג בחייהם, טענה שנבחנת לפי דיני הממון ולא לפי חוק הירושה.

איך מגישים בקשה לצו ירושה?

בן הזוג שנותר בחיים פונה לרשם לענייני ירושה בבקשה לצו, ומבסס בה את המעמד של שניהם כידועים בציבור. לבקשה מצרפים בדרך כלל תעודת פטירה, תצהיר שמפרט את חיי בני הזוג, ואת הראיות לקשר. הבקשה מתפרסמת, ובני המשפחה של המנוח רשאים להגיש התנגדות. כשמוגשת התנגדות, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 67א לחוק הירושה), ושם נשמעות העדויות ומוכרעת שאלת המעמד.

לעיתים הסדר הפוך: בני המשפחה הם שמגישים בקשה לצו ירושה, בלי להזכיר את בן הזוג או תוך התעלמות ממנו. במצב כזה בן הזוג יכול להגיש התנגדות לצו ירושה בתוך המועד שנקבע בהודעה, ולבקש שזכותו תוכר. זה הליך רגיש במיוחד, כי הוא מעמיד זה מול זה את בן הזוג ואת המשפחה של המנוח בתקופה של אבל.

אם המנוח השאיר צוואה לטובת בן הזוג, המסלול שונה: מגישים בקשה לצו קיום צוואה, ואין צורך להוכיח את המעמד, כי הזכות נובעת מהצוואה עצמה ולא מסעיף 55.

כיצד דואגים לבן הזוג מראש?

הדרך הפשוטה ביותר היא לא להשאיר את השאלה לבית המשפט. צוואה מסודרת קובעת במפורש מה יקבל בן הזוג, ופוטרת אותו מהצורך להוכיח את מעמדו. לצד הצוואה, כדאי לשקול כמה צעדים נוספים:

• הסכם חיים משותפים – שמסדיר את הרכוש בחיים ומשמש ראיה למעמד אם יידרש.
• רישום נכסים משותף – דירה או חשבונות על שם שני בני הזוג.
• עדכון מוטבים – בקרן הפנסיה ובביטוחי החיים, שכספם משולם לפי המוטבים הרשומים ולא לפי הצוואה.

מעבר לירושה, הטבות ידועים בציבור קיימות בחוקים רבים, כמו קצבאות שארים, פנסיה ומס, וכל גוף בוחן את המעמד לפי הכללים שלו. ההגדרה פועלת גם בכיוון ההפוך: בחוק משפחות חד הוריות ידועים בציבור נחשבים בני זוג, ולכן מי שיש לו בן זוג ידוע בציבור אינו נחשב הורה עצמאי לצורך החוק, שנקרא כיום חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי.

עורך דין צוואות וירושות יניב אור, סגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין ותובע משטרתי לשעבר, מלווה בני זוג שלא נישאו ומשפחות בתיקי ירושה מתוך ניסיון של מעל 20 שנה. בתיקים כאלה הוא פוגש את שני הצדדים: בני זוג שצריכים להוכיח קשר של עשרות שנים, ובני משפחה שמבקשים לברר מי באמת היה בן הזוג של המנוח, ומלווה כל אחד מהם בהליך מתוך הבנה של הרגישות שבו.

מי שחי עם בן זוג בלי נישואים יכול לחסוך מהמשפחה כולה מחלוקת קשה בשיחה אחת ובצוואה מסודרת. מי שכבר נמצא בתוך הליך כזה, כדאי שיבחן את הראיות בהקדם, כל עוד העדים זמינים והמסמכים נגישים.

לשיחת ייעוץ ראשונית בנושא זכויות ירושה של בני זוג שלא נישאו אפשר לפנות למשרד עו"ד ונוטריון יניב אור ביבנה או בתל אביב, בטלפון 077-7299995.

המידע בדף זה כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. זכויות של בני זוג ידועים בציבור תלויות בנסיבות של כל קשר ובראיות שקיימות, ולכן יש להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת צעד כלשהו.