היעדר כשירות לצוות – מתי ניתן לפסול צוואה?

צוואה שנערכה כאשר המצווה לא היה מסוגל להבין את משמעותה ואת תוצאותיה עשויה להיפסל בשל היעדר כשירות לצוות. סעיף 26 לחוק הירושה, תשכ"ה–1965, קובע כי צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה.

היעדר כשירות לצוות אינו נבחן רק על פי מצבו הרפואי של המצווה, אלא בעיקר על פי יכולתו להבין את משמעות הצוואה המסוימת ואת תוצאותיה במועד עריכתה.

מהי כשירות לצוות לפי סעיף 26 לחוק הירושה?

נקודת המוצא בדיני הירושה היא שכל אדם כשיר לערוך צוואה, כל עוד לא הוכח אחרת. גם אדם מבוגר, חולה או בעל מגבלות קוגניטיביות עשוי להיות כשיר לצוות.

סעיף 26 לחוק הירושה קובע שלושה מצבים שבהם צוואה בטלה: כאשר נערכה על ידי קטין, על ידי מי שהוכרז פסול דין, או בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה.

העילה האחרונה מחייבת בחינה מהותית של יכולת המצווה להבין את פעולת הציווי, ואין די בהצגת אבחנה רפואית או בהוכחת ירידה כללית בתפקודו.

מה פירוש הביטוי "ידע להבחין בטיבה של צוואה"?

בית המשפט העליון קבע כי אין די בכך שהמצווה ידע שהוא חותם על מסמך הנקרא צוואה. עליו להבין את משמעות פעולתו ואת השלכותיה.

בהלכת קרן לב"י נ' בינשטוק (ע"א 1212/91) נקבעו אמות המידה המרכזיות לבחינת כשירות המצווה, ובהן:

• הבנה כי הוא עורך צוואה הקובעת את חלוקת רכושו לאחר מותו.
• מודעות להיקף רכושו ולנכסים שעליהם חלות הוראות הצוואה.
• הכרת זהות הנהנים מן הצוואה והיורשים המודרים ממנה.
• הבנת משמעות הוראות הצוואה ותוצאותיהן.

נוסף על כך, נדרשת יכולת לגבש רצון חופשי מתוך תפיסה תקינה של המציאות. כאשר הוראות הצוואה נובעות ממחשבות שווא או מליקוי נפשי הפוגע ביכולת להבין את משמעות הציווי, עשויה להתעורר שאלת כשירותו של המצווה.

בבע"מ 3539/17 פלונית נ' פלוני חזר בית המשפט העליון והדגיש כי הבחינה אינה מסתכמת בהבנה כללית של מושג הצוואה, אלא מתייחסת ליכולתו של המצווה להבין את הצוואה שערך בפועל.

היעדר כשירות לצוות היא אחת העילות המרכזיות לפסילת צוואה. להרחבה על עילות נוספות, ובהן השפעה בלתי הוגנת ומעורבות בעריכת צוואה, ראו עילות התנגדות לצוואה

האם דמנציה, אלצהיימר או מחלת נפש שוללים כשירות לצוות?

לא בהכרח. אבחנה של דמנציה, אלצהיימר או מחלת נפש אינה מובילה באופן אוטומטי לפסילת צוואה.

השאלה המשפטית היא אם המחלה פגעה ביכולתו של המצווה להבין את משמעות הצוואה במועד עריכתה.

כך, אדם שאובחן עם ירידה קוגניטיבית עשוי עדיין להבין את רכושו, את זהות יורשיו ואת תוצאות החלטותיו. מנגד, גם אדם המסוגל לנהל שיחה רגילה עשוי להתקשות בהבנת משמעותן של הוראות צוואה מורכבות.

בבע"מ 5921/22 פלוני נ' פלוני הודגש כי אין להסיק היעדר כשירות מעצם קיומה של מחלת נפש, ללא בחינת מצבו הקונקרטי של המצווה בעת עשיית הצוואה.

מדוע מועד עריכת הצוואה הוא המועד הקובע?

כשירות המצווה נבחנת במועד עשיית הצוואה, ולא על פי מצבו הרפואי בתקופות אחרות בלבד.

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בע"א 3411/92 רובינשטיין נ' ברזבסקי, גם כאשר קיימות ראיות להידרדרות קוגניטיבית לפני עריכת הצוואה או לאחריה, יש לבחון אם במועד עריכתה ידע המצווה להבחין בטיבה.

עם זאת, מסמכים רפואיים מהתקופה שקדמה לצוואה או שלאחריה עשויים לסייע בהערכת מצבו במועד הקובע, במיוחד כאשר מדובר במחלה מתקדמת ובתיעוד המלמד על רצף של פגיעה קוגניטיבית.

כיצד מוכיחים היעדר כשירות לצוות בבית המשפט?

הוכחת היעדר כשירות מחייבת בניית תשתית ראייתית המתייחסת למצבו של המצווה בסמוך למועד עריכת הצוואה.

בין הראיות שעשויות להיות רלוונטיות:

• תיעוד רפואי: אבחנות נוירולוגיות, בדיקות קוגניטיביות, סיכומי אשפוז ורישומים רפואיים.
• עדויות מטפלים ובני משפחה: מידע על מצבו התפקודי, הזיכרון, ההתמצאות והיכולת לקבל החלטות.
• עדות עורך הצוואה והעדים: נסיבות עריכת הצוואה, השיחות עם המצווה וההסברים שניתנו לו.
• נסיבות עריכת הצוואה: זהות הגורם שיזם את עריכתה, השינויים בהוראותיה והיכולת של המצווה להסביר את החלטותיו.

בית המשפט בוחן את מכלול הראיות, ולא כל ראיה בנפרד. לעיתים דווקא שילוב של מסמכים רפואיים, עדויות ונסיבות עריכת הצוואה מאפשר להגיע למסקנה בדבר כשירות המצווה.

מה משקלה של חוות דעת רפואית בבחינת כשירות המצווה?

בהליכי התנגדות לצוואה המתבססים על היעדר כשירות, בית המשפט עשוי למנות מומחה רפואי, בדרך כלל בתחום הפסיכיאטריה או הפסיכוגריאטריה, לצורך הערכת מצבו של המצווה במועד עריכת הצוואה.

מאחר שהבדיקה נערכת לאחר פטירת המצווה, חוות הדעת מבוססת בדרך כלל על מסמכים רפואיים ונתונים עובדתיים מהתקופה הרלוונטית.

לחוות דעת המומחה עשוי להיות משקל משמעותי, אך היא אינה מחליפה את הכרעת בית המשפט. ניתן לבחון את התשתית שעליה הסתמך המומחה, את המסמכים שעמדו בפניו ואת התאמת מסקנותיו ליתר הראיות.

גם לעדותו של עורך הצוואה עשוי להיות משקל חשוב. בע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל הכיר בית המשפט העליון במשמעותה של התרשמות ישירה מכשירות המצווה במעמד עריכת הצוואה.

על מי מוטל נטל ההוכחה להיעדר כשירות לצוות?

כאשר הצוואה תקינה מבחינה צורנית, הנטל להוכיח כי המצווה לא ידע להבחין בטיבה מוטל, ככלל, על המתנגד לקיומה.

בבע"מ 3539/17 הבהיר בית המשפט העליון כי אין די בהעלאת ספקות כלליים באשר למצבו של המצווה. נדרשות ראיות ממשיות וברורות המבססות את הטענה להיעדר כשירות במועד עריכת הצוואה.

להרחבה על חלוקת נטלי ההוכחה בהליכים אלה, ראו התנגדות לצוואה נטל ההוכחה .

מה חשוב לבדוק כאשר מתעורר חשד להיעדר כשירות לצוות?

כאשר מתעורר חשד שהמצווה לא הבין את משמעות הצוואה, חשוב לבחון את התמונה העובדתית והרפואית בשלמותה, ולא להסתפק בעצם קיומה של מחלה או בגילו המתקדם.

בפרט, יש לפעול לאיתור התיעוד הרפואי הרלוונטי, לבחון את נסיבות עריכת הצוואה ולזהות את הגורמים שהיו בקשר עם המצווה בתקופה הסמוכה לחתימתה.

מנגד, כאשר מבקשים להגן על צוואה, יש חשיבות לאיתור ראיות המעידות על יכולתו של המצווה להבין את הוראותיה, להסביר את החלטותיו ולבטא רצון עצמאי.

סיכום: היעדר כשירות לצוות הוא עילת בטלות מהותית, אך הוכחתה מחייבת יותר מהצגת אבחנה רפואית. ההכרעה מתמקדת ביכולתו של המצווה להבין את משמעות הצוואה ואת תוצאותיה במועד עשייתה, על יסוד מכלול הראיות.

כאשר קיימת תשתית להיעדר כשירות, ניתן לבחון הגשת התנגדות לצוואה בהתאם לנסיבות המקרה ולראיות הקיימות.

עו"ד ונוטריון יניב אור, תובע משטרתי לשעבר וסגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין בעל ניסיון משפטי של למעלה מ־20 שנה. מומחיות ייחודית בייצוג ובניהול סכסוכי ירושה מורכבים, ובפרט בהתנגדויות לצוואות, בהגנה על צוואות ובהליכים לביטול צוואות וצווי קיום צוואה, לרבות ניהול הוכחות בבית משפט לענייני משפחה ובערכאות הערעור.

077-7299995