הפעלת ייפוי כוח מתמשך

משפחה שמגלה שההורה כבר אינו מצליח לנהל את ענייניו מגיעה לרוב עם מסמך ביד ועם תחושה שהכול מסודר. ייפוי הכוח נחתם לפני שנים אצל עורך דין, הופקד כדין, ומאז מונח בקובץ. ואז מגיע הרגע שבו צריך לפעול בפועל, והבנק משיב שהמסמך לבדו אינו מספיק ושנדרשת הפעלת ייפוי כוח מתמשך כדין.

ההפתעה הזו נובעת מפער שרבים אינם מכירים. ייפוי כוח מתמשך שנחתם והופקד אינו מסמך פעיל, אלא מסמך רדום שממתין לרגע שבו יידרש. הפעלת ייפוי כוח מתמשך היא הליך נפרד לחלוטין, עם תנאים, מסמכים וסדר פעולות שקבועים בחוק, ורק בסופו מיופה הכוח מוסמך לפעול בשם הממנה.

מתי ייפוי הכוח נכנס לתוקף?

נקודת המוצא היא מצבו של הממנה, לא רצונו של מיופה הכוח ולא הצורך המעשי שהתעורר במשפחה. החוק קובע מועד מדויק, ומתנה אותו במסירת הצהרה לאפוטרופוס הכללי:

סעיף 32יט(א)(1) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ייפוי כוח מתמשך ייכנס לתוקפו במועד שבו חדל הממנה להיות מסוגל להבין בדבר, בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח המתמשך, ובכלל זה לקבל החלטות בקשר אליו, ובלבד שמיופה הכוח מסר לאפוטרופוס הכללי הצהרה כי התקיימו התנאים לכניסת ייפוי הכוח לתוקף, כולו או חלקו, וכי קוימו חובות היידוע.

שימו לב לניסוח. אובדן היכולת להבין נבחן בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח, ולא כמצב כולל. אדם עשוי לאבד את היכולת לנהל את ענייניו הכספיים ועדיין לקבל החלטות בענייני בריאות, ובמקרה כזה הפעלת ייפוי כוח מתמשך תיעשה בחלקו בלבד.

מכאן שהמועד הקובע אינו יום מסירת ההצהרה ואינו יום קבלת האישור, אלא המועד שבו חדל הממנה להבין בעניין. ההצהרה היא התנאי שמפעיל את המנגנון, ואילו התוקף עצמו נגזר ממצבו של הממנה. ההבחנה הזו נדמית תיאורטית, אך היא זו שקובעת מאיזה רגע פעולות מיופה הכוח נחשבות לפעולות מכוח ייפוי הכוח.

מה ההבדל בין הפקדה להפעלה?

זו נקודת הבלבול הנפוצה ביותר, ובמקרים רבים היא זו ששולחת משפחות למשרד עורך דין בשלב מאוחר מדי. ההפקדה מתרחשת בסמוך לחתימה, ואילו הפעלת ייפוי כוח מתמשך מתרחשת שנים אחר כך. בין השתיים המסמך קיים אך אינו מקנה סמכות כלשהי.

סעיף 32יז(א) לחוק קובע כי ייפוי כוח מתמשך יופקד אצל האפוטרופוס הכללי, וכי הפקדת ייפוי הכוח היא תנאי מוקדם לכניסתו לתוקף.

המשמעות המעשית חדה. מסמך שלא הופקד כלל אינו ניתן להפעלה, ולא משנה עד כמה נוסח בקפידה. במקרה כזה בני המשפחה נותרים עם האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי אפוטרופוס, הליך ארוך ויקר יותר, שכל מטרתו של ייפוי הכוח הייתה למנוע.

קיים חריג שכדאי להכיר. ייפוי כוח רפואי שלא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי תקף לשנה אחת בלבד, ואם נכנס לתוקף במהלכה הוא ממשיך לעמוד בתוקפו. זהו החריג היחיד לכלל ההפקדה.

מי קובע שהממנה אינו מסוגל?

כאן מצוי הלב של ההליך, וגם ההגנה המרכזית שהחוק בנה מפני ניצול. השאלה מי מוסמך לקבוע שהממנה חדל להבין אינה נתונה לשיקול דעתה של המשפחה, והתשובה תלויה במה שהממנה עצמו קבע מראש.

סעיף 32יט(ג) לחוק קובע כי הממנה רשאי לקבוע בייפוי כוח מתמשך את הדרך שבה ייקבע כי הוא אינו מסוגל להבין בדבר, בין באמצעות חוות דעת מומחה ובין בדרך אחרת, ובלבד שלא ייקבע כי ייפוי הכוח ייכנס לתוקפו לפי החלטתו של מיופה הכוח בלבד. לא קבע הממנה כאמור, יראו אותו כמי שאינו מסוגל להבין בדבר אם נקבע בחוות דעת מומחה שנמסרה למיופה הכוח כי הממנה אינו מסוגל להבין בדבר.

שתי מסקנות עולות מכאן. הראשונה, ברירת המחדל היא חוות דעת מומחה, ולכן ברוב המקרים הפעלת ייפוי כוח מתמשך תדרוש מסמך רפואי המתייחס במפורש ליכולת ההבנה בעניינים שבייפוי הכוח. השנייה חשובה אף יותר, ואליה נגיע מיד.

האם מיופה הכוח מחליט לבד?

לא, והחוק אוסר זאת במפורש. הסיפא של סעיף 32יט(ג) שוללת אפשרות לקבוע שייפוי הכוח ייכנס לתוקף לפי החלטתו של מיופה הכוח בלבד. גם אם הממנה רצה בכך בשעתו וגם אם עורך הדין ניסח זאת כך, תניה כזו אינה תקפה.

ההיגיון ברור. מיופה הכוח הוא מי שמקבל את הסמכות, ולכן הענקת הכוח לקבוע לבדו מתי הסמכות מתחילה הייתה יוצרת ניגוד עניינים מובנה. במשפחות שבהן קיים מתח בין האחים, ההוראה הזו היא לעיתים קרובות מה שמונע הפעלה חפוזה של המסמך בשלב שבו ההורה עדיין מתפקד.

מיופה הכוח כן מוסמך לפעולה אחת מקדימה. החוק מקנה לו סמכות לתת הסכמה בשם הממנה לביצוע הבדיקה הרפואית הדרושה לשם עריכת חוות הדעת, כדי שהליך הפעלת ייפוי כוח מתמשך לא ייתקע בשלב שבו הממנה כבר אינו יכול להסכים לבדיקה בעצמו.

מה סדר הפעולות הנכון?

רוב הפונים מניחים שהצעד הראשון הוא פנייה לאפוטרופוס הכללי. החוק קובע את ההפך, וטעות בסדר הפעולות עלולה להחזיר את הבקשה לנקודת ההתחלה.

סעיף 32יט(ד) לחוק קובע כי מיופה הכוח יידע את הממנה ואת מי שקבע הממנה בייפוי הכוח על התקיימות התנאים לכניסתו לתוקף של ייפוי הכוח, לפני שיודיע לאפוטרופוס הכללי על כניסתו לתוקף של ייפוי הכוח, ואם התגורר הממנה אצל קרוב או במעון דרך קבע, יידע מיופה הכוח את הקרוב או את מנהל המעון שבו מתגורר הממנה.

היידוע קודם להודעה. ההצהרה שנמסרת לאפוטרופוס הכללי כוללת אישור שחובות היידוע קוימו, ולכן מי שדילג על השלב הזה מצהיר הצהרה שאינה מדויקת. סדר הפעולות המלא בהפעלת ייפוי כוח מתמשך נראה כך:

מקור: סעיפים 32יט(א) עד 32יט(ד) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

את מי צריך ליידע מראש?

מעגל היידוע בהליך הפעלת ייפוי כוח מתמשך רחב ממה שנהוג לחשוב, והוא כולל גם את הממנה עצמו. גם כאשר מצבו הקוגניטיבי ירוד, החוק אינו פוטר את מיופה הכוח מלעדכן אותו, מתוך תפיסה שהאדם נותר בעל מעמד גם כשאינו מסוגל לנהל את ענייניו.

לצד הממנה עומד האדם המיודע, אותו גורם שהממנה בחר מראש כדי שיקבל דיווח על החלטות ופעולות. תפקידו של האדם המיודע מתחיל בפועל בשלב הזה, והוא זה שמאפשר בקרה חיצונית על מיופה הכוח לאורך התקופה. אם הממנה מתגורר אצל קרוב או במעון דרך קבע, גם הם נכנסים למעגל היידוע.

בפועל, שלב זה הוא נקודת החיכוך המשפחתית העיקרית. אח שמגלה בדיעבד שייפוי הכוח הופעל בלי שנמסרה לו הודעה נוטה לראות בכך מהלך שנעשה מאחורי גבו, גם כשההפעלה עצמה הייתה מוצדקת לחלוטין. יידוע מסודר ומתועד חוסך התדיינות מיותרת בהמשך.

כיצד מגישים את ההצהרה?

ההגשה נעשית מול האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, ובשנים האחרונות היא מתבצעת ברובה דרך האזור האישי הממשלתי. מסלול הפעלת ייפוי כוח מתמשך מקוון מחייב הזדהות של מיופה הכוח, מילוי פרטי הממנה ופרטי כל מיופי הכוח, וצירוף חוות הדעת כקובץ.

כאשר מונו כמה מיופי כוח שפועלים במשותף, כל אחד מהם נדרש להגיש בקשה משלו, או שאחד מהם מרכז את ההגשה בהתאם לאופן שבו נוסח המסמך. זו נקודה שבה טעות טכנית מעכבת את ההליך, משום שבקשה חלקית אינה מבשילה לאישור.

המסמך שנמסר הוא הצהרה, על כל המשתמע מכך. מיופה כוח שמצהיר שהתקיימו התנאים בשעה שלא התקיימו, או שחובות היידוע קוימו בשעה שלא קוימו, חושף את עצמו לאחריות. זו אחת הסיבות שבגללן ליווי משפטי בהליך הפעלת ייפוי כוח מתמשך אינו מותרות, במיוחד כאשר יש יותר ממיופה כוח אחד או כאשר ברקע מחלוקת משפחתית.

מה קורה לאחר האישור?

האפוטרופוס הכללי אינו מסתפק במתן אישור למיופה הכוח, אלא מפיץ את ההודעה גם למי שנוגע בדבר. סעיף 32יט(א)(2) לחוק קובע כי משהתקבלה ההצהרה, ימסור האפוטרופוס הכללי למיופה הכוח אישור שייפוי הכוח נכנס לתוקף, וישלח הודעה על כך לממנה ולאדם המיודע. הוראה זו יוצרת שקיפות ומאפשרת התנגדות בזמן אמת.

האישור הזה הוא המסמך התפעולי, והוא התוצר המעשי של הליך הפעלת ייפוי כוח מתמשך. הוא מה שמוצג לבנק, לקופת החולים, לחברת הביטוח או ללשכת רישום המקרקעין, ובלעדיו ייפוי הכוח עצמו אינו מספיק. מרגע קבלתו רשאי מיופה הכוח לפעול בתחומים שאושרו, בכפוף להוראות שהממנה קבע ולמגבלות שבחוק.

האם ניתן להפעיל באופן חלקי?

כן, וזו אחת האפשרויות המנוצלות פחות בהליך. לשון החוק מדברת על כניסה לתוקף כולו או חלקו, ומכאן שאין הכרח להפעיל את המסמך כמקשה אחת. הפעלת ייפוי כוח מתמשך יכולה לחול על ענייני הרכוש בלבד, בעוד ההחלטות בענייני בריאות ובענייניו האישיים של הממנה נותרות בידיו.

המקרה השכיח הוא הידרדרות הדרגתית. אדם המתקשה לנהל חשבון בנק, לעקוב אחר תשלומים ולהתמודד מול גופים כספיים עשוי להיות מסוגל היטב להביע דעה על מקום מגוריו ועל הטיפול הרפואי שהוא מעוניין בו. הפעלה גורפת במצב כזה נוטלת ממנו יותר ממה שנדרש, ואינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של המסמך.

ההפעלה החלקית מחייבת התאמה של חוות הדעת. המסמך הרפואי צריך להתייחס לתחומים המסוימים שבהם נשללה יכולת ההבנה, ולא להסתפק בקביעה גורפת. חוות דעת המנוסחת בכלליות מקשה על הפעלה חלקית ודוחפת בפועל להפעלה רחבה מהנדרש.

בשלב מאוחר יותר ניתן להרחיב את ההיקף. אם מצבו של הממנה משתנה ונשללת יכולתו גם בתחומים נוספים, מוגשת הצהרה משלימה באותו מסלול, בצירוף חוות דעת מעודכנת ולאחר קיום חובות היידוע מחדש. הפעלת ייפוי כוח מתמשך אינה אפוא אירוע חד פעמי בהכרח, אלא עשויה להתפרס על פני כמה שלבים לאורך הזמן.

מתי אפשר להפעיל מוקדם יותר?

קיים מסלול שרבים אינם מודעים לקיומו, והוא רלוונטי רק לענייני רכוש. הממנה רשאי לקבוע שייפוי הכוח יהיה בתוקף עוד בטרם איבד את יכולתו להבין, ובכך לאפשר סיוע שוטף בניהול ענייניו הכספיים.

סעיף 32יט(ב) לחוק קובע כי בייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש רשאי הממנה לקבוע כי ייפוי הכוח ייכנס לתוקפו מיד לאחר שניתן או במועד מאוחר יותר, אף אם באותו מועד יהיה הממנה מסוגל להבין בדבר.

ההבחנה המשפטית עדינה וחשובה. עד למועד שבו הממנה חדל להיות מסוגל להבין, דין המסמך כדין ייפוי כוח רגיל, ורק ממועד אובדן היכולת הוא פועל ככלי המתמשך שנועד להיות. בענייני בריאות ובענייניו האישיים של הממנה המסלול הזה אינו פתוח, ושם נדרשת תמיד הפעלת ייפוי כוח מתמשך בדרך הרגילה.

האם הממנה מאבד כשרות משפטית?

זו השאלה שמטרידה משפחות יותר מכל, ולעיתים היא זו שמעכבת פנייה נחוצה. התשובה קבועה בחוק והיא חד משמעית.

סעיף 32כ לחוק קובע כי אין בכניסתו לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, כשלעצמה, כדי לשלול את כשרותו המשפטית של אדם.

הממנה נותר אדם בעל זכויות. הוא אינו מוכרז פסול דין, אינו מאבד את מעמדו, והפעלת ייפוי כוח מתמשך אינה שוללת ממנו את היכולת לפעול בעצמו במקום שבו הוא עדיין מסוגל לכך. זהו ההבדל המהותי בין ייפוי כח מתמשך לעומת אפוטרופסות, ובו טמון עיקר יתרונו של המסמך.

ההבחנה הזו נושאת משמעות מעשית מול צדדים שלישיים. פקיד בנק או גורם מוסדי שמתייחס לממנה כאל מי שאיבד את כשרותו נוהג שלא כדין, ובמקרים המתאימים ניתן להעמיד אותו על הטעות. הממנה רשאי להמשיך לקבל החלטות בכל תחום שלגביו לא הופעל המסמך.

מה נבדק במיופה הכוח?

הכשירות של מיופה הכוח אינה נבחנת פעם אחת בלבד, וזו נקודה שנעלמת מעיני רבים בשלב הפעלת ייפוי כוח מתמשך. בייפוי כוח לענייני רכוש, החוק דורש שהתנאים יתקיימו בשני מועדים נפרדים, בעת החתימה וגם בעת כניסתו לתוקף. מיופה כוח שהיה כשיר בשעתו עלול שלא להיות כשיר כעת.

שני התנאים המרכזיים בענייני רכוש הם שמיופה הכוח לא הוכרז פושט רגל ולא ניתן לו הפטר, ושאינו לקוח מוגבל חמור. לצד אלה עומדות מגבלות קבועות שאינן תלויות בזמן:

• נותן שירות בתשלום – מי שמעניק לממנה טיפול רפואי, סוציאלי, סיעודי או שיקומי תמורת תשלום אינו יכול לשמש מיופה כוח.
• ספק מגורים – מי שמספק לממנה מגורים תמורת תשלום פסול לתפקיד, אלא אם הוא קרוב משפחה.
• עורך הדין המנסח – עורך הדין שלפניו נערך ייפוי הכוח אינו יכול להתמנות מיופה כוח.
• מי שמונה לו אפוטרופוס – אדם שבעניינו נכנס לתוקף ייפוי כוח או שמונה לו אפוטרופוס אינו כשיר לשמש בתפקיד.

כאשר מתברר שמיופה הכוח שנקבע אינו כשיר עוד, נכנס לתמונה מיופה הכוח המחליף אם הממנה טרח לקבוע כזה. זו אחת הסיבות המעשיות להקפיד על קביעת מחליף בעת עריכת ייפוי כוח מתמשך.

כיצד פועלים מול הבנק?

הבנק הוא לרוב התחנה הראשונה שבה נבחנת הפעלת ייפוי כוח מתמשך במציאות. הצגת ייפוי הכוח לבדו לא תספיק, ומה שנדרש הוא אישור האפוטרופוס הכללי על הכניסה לתוקף בצירוף המסמך עצמו.

גם לאחר שהאישור הוצג, הבנק בוחן את היקף הסמכויות. ייפוי כוח מתמשך בבנק פועל רק בגבולות שנקבעו במסמך, ופעולות מסוימות מחייבות הסמכה מפורשת. מתן מתנות, תרומות והלוואות מוגבל למי שצוין בשמו ובסכומים שנקבעו, ופעולה משפטית שערכה עולה על סכומים שקבע החוק דורשת אף היא הסמכה מראש.

מגבלה נוספת נוגעת למוצרים פנסיוניים. ביצוע פעולות במוצר פנסיוני מחייב הסמכה מפורשת, למעט חריגים מצומצמים כמו הגשת בקשה לקצבה בהגיע גיל הפרישה. מיופה כוח שמגיע לבנק בלי לוודא מראש מה הוסמך לעשות מגלה את המגבלה בעיתוי הפחות נוח.

מה עלול לעכב את ההליך?

רוב העיכובים אינם משפטיים באמת, אלא נובעים מפערים שניתן היה לסגור מראש. הכרת נקודות הכשל השכיחות מקצרת את הליך הפעלת ייפוי כוח מתמשך במידה ניכרת:

• חוות דעת כללית מדי – מסמך רפואי המתאר מצב כולל בלי להתייחס ליכולת ההבנה בעניינים שבייפוי הכוח עלול שלא לענות על הדרישה.
• דילוג על היידוע – הצהרה שנמסרת בטרם קוימו חובות היידוע אינה עומדת בתנאי החוק.
• מסמך שלא הופקד – בהיעדר הפקדה אין כניסה לתוקף, וזהו חסם מוחלט.
• שינוי בנסיבות מיופה הכוח – הליכי חדלות פירעון או הגבלה בחשבון שנוצרו לאחר החתימה משפיעים על כשירותו בענייני רכוש.
• הגשה חלקית – כשמונו כמה מיופי כוח, בקשה שאינה מכסה את כולם לפי הנדרש נותרת תלויה.

כאשר צפויה מחלוקת בין בני המשפחה, כדאי להיערך אליה מראש. תיעוד מסודר של היידוע, חוות דעת ממוקדת והתנהלות שקופה מול האדם המיודע מצמצמים את מרחב המחלוקת עוד לפני שהיא מגיעה לבית המשפט. במרבית המקרים שבהם הפעלת ייפוי כוח מתמשך הגיעה להתדיינות, שורש הבעיה לא היה בעצם ההפעלה אלא באופן שבו היא נעשתה.

מתי ייפוי הכוח פוקע?

תוקפו של המסמך אינו נצחי, והשלמת הליך הפעלת ייפוי כוח מתמשך אינה מבטיחה שהוא ילווה את הממנה עד סוף חייו. החוק מונה מספר עילות פקיעה, ובהן תנאי שהממנה קבע מראש, פטירת הממנה או מיופה הכוח, והמקרה שבו חדלו להתקיים במיופה הכוח התנאים הנדרשים ממנו.

בכל אחד מהמקרים האלה מוטלת חובת הודעה לאפוטרופוס הכללי. משנכנס ייפוי הכוח לתוקף, ההודעה נמסרת בידי מיופה הכוח או מטעמו, וכל עוד לא נכנס לתוקף היא באחריות הממנה עצמו.

נקודה שכדאי להכיר גם למי שטרם הגיע לשלב ההפעלה. אחת לשלוש שנים מיום ההפקדה, וכל עוד המסמך לא נכנס לתוקף, שולח האפוטרופוס הכללי הודעה לממנה כדי לוודא שהוא עדיין מעוניין בקיומו ולהזכיר לו את זכותו לבטלו או לשנותו. אי מענה משמעו המשך תוקף.

מה חשוב לזכור לפני ההפעלה?

הפער בין מסמך חתום למסמך פעיל הוא שממלכד משפחות ברגע הרגיש ביותר. הפעלת ייפוי כוח מתמשך אינה הליך מסובך במיוחד, אך היא בנויה משלבים שסדרם קבוע ומתנאים שאין לדלג עליהם, וכשל באחד מהם מחזיר את כולם לנקודת ההתחלה בזמן שבו הצורך כבר דוחק.

מעבר לצד הטכני קיים רובד אנושי שאין להתעלם ממנו. הפעלת ייפוי כוח מתמשך היא הרגע שבו בני משפחה מקבלים לידיהם את ניהול ענייניו של אדם קרוב, ולעיתים היא מתרחשת בתוך מרקם משפחתי מורכב שכבר קיים בו מתח. התנהלות מסודרת ומתועדת אינה רק דרישה שבדין, אלא גם מה שמאפשר לשמור על היחסים בהמשך הדרך.

עו"ד ונוטריון יניב אור, סגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין ותובע משטרתי לשעבר, מוסמך מטעם האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך ומלווה משפחות בהליך מתוך ניסיון של מעל 20 שנה. הרקע שלו כליטיגטור מאפשר לזהות מבעוד מועד את הנקודות שעלולות להפוך למחלוקת, והרגישות לצד המשפחתי מאפשרת ללוות את הפונים גם ברובד האישי של ההליך.

פנייה בשלב מוקדם, עוד לפני מסירת ההצהרה, מאפשרת לבחון את נוסח ייפוי הכוח ואת התאמת חוות הדעת לדרישות החוק, ולמנוע עיכוב מיותר. לייעוץ ראשוני ניתן לפנות למשרד עו"ד ונוטריון יניב אור, במשרדי יבנה ותל אביב, בטלפון 077-7299995.

אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי, אלא מידע כללי בלבד. כל סוגיה בתחום ייפוי הכוח המתמשך והאפוטרופסות נבחנת לפי נסיבותיה, ולכן יש להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת צעדים.