מעורבות בעריכת צוואה

האם מעורבות הנהנה בצוואה תביא בהכרח לפסילתה ואיפה עובר הגבול בין החוק "היבש" לחיים עצמם? שאלה זו, המהווה חלק כמעט בלתי נפרד מכל התנגדות לצוואה, מכוונת את "האש" לתפר הדק שבין תמיכה וסיעוד לתלות והשפעה.

בכדי להבין את משמעות ההשלכה שיכולה להיות למעורבות בעריכת צוואה נתחיל מהחוק עצמו. לאחר מכן נצלול פנימה וגם ניתן דוגמאות אמיתיות שהתקבלו בבתי המשפט לכאן ולכאן.

סעיף 35 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כי "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה" (ההדגשה לא במקור).

לכאורה יש כאן הוראה ברורה שהצוואה בטלה אוטומטית אם היא מזכה את מי שהיה מעורב בעריכתה או היה עד לעשייתה, וכן היא בטלה אם היא מזכה את בן/בת הזוג שלו/שלה. הרציונל הוא שקיימת חזקה לפיה מעורבות היא עדות להשפעה בלתי הוגנת. עם זאת, ברור שבחיים הדברים מורכבים יותר. למשל:

• האמא ביקשה מהבת האוהבת לקחת אותה למשרד עורכי דין והצוואה נערכה כשהבת מחכה בחוץ.
• האב ביקש המלצה על עורך דין לעריכת צוואה והבן הציע את חברו הטוב, מבלי שהוא (הבן) לוקח החלטות בצוואה בפועל.
• האמא התייעצה עם חלק מילדיה לגבי הצוואה שהיא מתכננת לכתוב ובסוף הצוואה נערכה על ידה באופן עצמאי.
• הבן הדפיס את הצוואה לבקשת אביו והמסמך נחתם לאחר מכן במשרד עורכי דין עם עדים ניטרליים.

מכיוון שמעורבות בעריכת צוואה יכולה להיות הרבה פעמים בתום לב, בתי המשפט בישראל קבעו שבד"כ יש לפרש בצמצום את הביטוי בחוק "לקח באופן אחר חלק בעריכתה" (ע"א 510/90 מרים כצנשטיין נ' חינה סידרנסקי).

בפסיקת בתי המשפט אושרו צוואות גם כשהנהנה העיקרי הזמין את עורך הדין לערוך את הצוואה ואף שילם את שכרו, ואפילו כשתוכן הצוואה נמסר לעורך הדין שמונה לעריכתה על ידי הנהנה. בבתי המשפט נקבע, למשל, שגם שיחות מקדימות או המלצה על עורך דין שיש לנהנה קרבה אליו אינן בהכרח עולות כדי מעורבות שתביא לפסילת המסמך ביום פקודה.

מתי מעורבות בצוואה כן תביא לפסילת המסמך?

מעורבות תביא לפסילת צוואה בד"כ כאשר היא מוכחת לצד השפעה בלתי הוגנת. בית המשפט העליון קבע זה מכבר ש"המבחן האם אכן לקח פלוני חלק בעריכתה של צוואה הוא בסופו של דבר מבחן השכל הישר" (ע"א 851/79 בנדל נ. בנדל).

למשל, בית המשפט פסל צוואה שבה אחד מהנכדים ניסח לסבא מסמך בו הוא מוריש את הירושה ישירות לדור השלישי בשביל "לדלג" על האב שהינו פושט רגל (ת"ע 42958-04-19), וכן משום שתיקונים בצוואה נעשו על ידי חלק מהנכדים תוך הדרת דודתם.

בית המשפט פסל בעבר צוואה לגבי חלוקת נכס במושב בין כמה אחים לאחר שהוכח שהמפה שצורפה לצוואה נערכה על ידי הבן הבכור שזכה לנתח גדול מהאחרים. "המשיב (האח הבכור, י.א)", נכתב בפסק הדין, "נטל חלק פעיל בהכנת המפה. המודד שאליו פנה שרטט את גבולות החלקה על פי הנחיותיו. פעולה כזו חורגת מהעברה מכאנית של הוראות המצווה" (ע"א 6496/98 בוטו נגד בוטו).

במקרה אחר נפסלה צוואה לאחר שהוכח שהמנוח בכלל לא נפגש עם עורך הדין והנהנה לבדו היה החולייה המקשרת בין המצווה לעורך דינו (– בנדל נ' בנדל).

דוגמה נוספת קיבלנו בע"א 527/85 פוצ'קוב ואח' נגד פאר ואח', כאשר הנהנים העבירו מספר פעמים הנחיות בין המצווה לעורך הדין, כולל ראשי פרקים לעריכת הצוואה, ליבון נקודות שונות, מסירת תשובות ועוד. בית המשפט הגדיר את פעילותם כ"פעילות יתר" ומעורבות המצדיקה את פסילת הצוואה. "פעולות המערערים-היורשים הוו פעילות יתר ולא הצטמצמו לפעולות מכאניות של העברת רצון המוריש בלבד", נכתב בפסק הדין (ההדגשה לא במקור).

בית המשפט יבחן את מידת האינטנסיביות והחומרה של מעורבות הנהנה. ככל שמעורבותו של הנהנה הייתה משמעותית יותר, כגון מסירת הוראות לעורך הדין, ניסוח סעיפים או היותו "המוציא והמביא" בכל הנוגע לתוכן הצוואה, כך תגבר הנטייה לראות בו כמי שנטל חלק בעריכתה (ע"א 86903/03 נילי חרמון נ' בנימין גולוב).

לסיכום, אז איך נדע מתי יש מעורבות בעריכת צוואה?

במידה שקיים חשש שצוואה מסוימת גורמת לסוג של אפליה או עוול בין היורשים, ובמיוחד אם הדברים בצוואה אינם הגיוניים או מובנים, רצוי לבדוק את מעורבות הנהנים המרכזיים בעריכת המסמך.

עם זאת זכרו שלא כל מעורבות תביא מיד לפסילה אוטומטית. כפי שראינו להלן, גם מקרים עם מעורבות שנראית לכאורה משמעותית לא היו ברורים. לבית המשפט יש מרחב פרשנות גדול ומבחן השכל הישר. הוא ממש לא משהו שאפשר לצפות מראש. להלן כמה "נורות אזהרה" נפוצות:

• צוואה לא הגיונית ו"חשודה": האם הצוואה היא בלתי הגיונית נוכח מערכות היחסים בין המצווה ליורשים שהודרו ו/או בין המצווה לנהנים המרכזיים?
• השפעה בלתי הוגנת: האם הנהנה המרכזי היה בעל השפעה משמעותית על המצווה בזמנים הרלבנטיים. לדוגמה, סעד אותו, טיפל בו, ביקר אותו תכופות, היה אחראי על חשבונות הבנק שלו ונכסיו וכדומה. האם הנהנה גרם לפגיעה במערכת היחסים ובקשר בין המצווה לאחרים? האם המצווה היה תלוי בנהנה?
• כשרות משפטית: האם המצווה היה כשיר רפואית לערוך צוואה במועד הרלבנטי?
• רמת המעורבות: עד כמה נוכחת באמת טביעת ידו של הנהנה בצוואה עצמה (למשל, כמו מקרה המפה שתואר לעיל או כמו במקרה האחר שבו הנהנים ממש שינו ותיקפו את הצוואה ושימשו כמעין מתווכים בין המצווה לעורך הדין).

זכרו שהכל צריך להיתמך בעדויות וראיות. מצב רפואי רגיש מוכח ע"י מסמכים רפואיים מזמן אמת (ו/או עדויות של חברים ומקורבים), ובידוד מקבל תוקף על ידי הצגת הודעות ותכתובות.

מכיוון שהדברים אינם חד משמעיים יש חשיבות גבוהה לקבלת ייעוץ משפטי איכותי ממשרד עורכי דין הבקיא בדיני ירושות וצוואות, ויפה שעה אחת קודם.

משרד עורך דין יניב אור – מומחה בדיני ירושה וצוואות

בין אם ברצונכם להתנגד לצוואה בטענה למעורבות אסורה, ובין אם אתם בצד המעוניין לקיים את הצוואה ומבקשים להוכיח כי נערכה בתום לב – משרדנו עומד לשירותכם. עורך דין יניב אור המתמחה בתחום יסייע לכם באיסוף ראיות רלוונטיות, בניית קו טיעון משפטי מדויק וייצוג מול הערכאות הרלוונטיות. ייצוג משפטי מקצועי הוא המפתח לניהול נכון של ההליך ולהשגת התוצאה המיטבית.