התנגדות לצוואה – השפעה בלתי הוגנת

התנגדות לצוואה עקב השפעה בלתי הוגנת היא מושג משפטי המאפשר לאנשים לערער על תוקפה של צוואה אם הם סבורים שהמוריש הושפע שלא כדין ממישהו אחר. אך מהי ההגדרה המשפטית של השפעה בלתי הוגנת, כיצד ניתן להוכיח התנגדות לצוואה עקב השפעה בלתי הוגנת,  ומהן ההשלכות האפשריות של השפעה בלתי הוגנת על צוואה? הכול במאמר שלפניכם.

מהי ההגדרה המשפטית של השפעה בלתי הוגנת?

סעיף 30 (א) לחוק ירושה מונה את עילות ההתנגדות לצוואה, וביניהן גם עילת ההשפעה הבלתי הוגנת: " הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.

השפעה בלתי הוגנת היא מושג משפטי המתייחס לשימוש בלחץ, כפייה או מניפולציה כדי להשפיע על קבלת החלטות של מישהו. זוהי צורה של שימוש לרעה בכוח וניתן להשתמש בה בהקשרים שונים, כולל עסקאות פיננסיות, חוזים וצוואות. החוק רואה בהשפעה בלתי הוגנת סוג של הונאה מכיוון שהיא כוללת ניצול פגיעות או אמון של מישהו כדי להשיג יתרון לא הוגן. ברוב המקרים, על האדם הנאשם בשימוש בהשפעה בלתי הוגנת להוכיח כי פעל בתום לב וללא כל כוונת זדון.

שימו לב שהשפעה יכולה להיות נתונה לפרשנות רחבה. כשבדרך כלל מדברים על השפעה שהיא יוצאת דופן, כלומר, לא שגרתית. הפסיקה קבעה ארבעה מבחנים שיש בהם כדי לסייע לבית המשפט להכריע בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת בעת שנחתמה הצוואה.

כיצד ניתן להוכיח התנגדות לצוואה עקב השפעה בלתי הוגנת?

הוכחת התנגדות לצוואה עקב השפעה בלתי הוגנת יכולה להיות משימה קשה. נדרשת הוכחה לכך שעורך הצוואה היה תחת השפעת מישהו אחר וכי לאדם זה היה מניע נסתר למעשיו.

כדי להוכיח זאת, חשוב להבין את המושג של השפעה בלתי הוגנת, כלומר כאשר מישהו משתמש בכוח או סמכות על אדם אחר כדי לגרום לו לעשות משהו שהוא  לא היה עושה בדרך כלל, בניגוד לרצונו החופשי. זה יכול לכלול איומים, מניפולציות או שכנוע. על מנת להוכיח התנגדות עקב השפעה בלתי הוגנת, חשוב שיהיו הוכחות המראות כיצד ומדוע המוריש שערך את הצוואה נכפה לעשות זאת.

זה יכול לכלול הצהרות של עדים או מסמכים כגון מיילים או הודעות טקסט המראות כיצד לאחד הצדדים יש שליטה על החלטות של צד אחר או רישומים כספיים המראים שלמישהו הייתה השפעה ישירה על קבלת ההחלטות של המוריש.

הפסיקה קבעה ארבעה מבחני עזר עיקריים שיש בהם כדי לסייע לבית המשפט להכריע בדבר גיבוש ממצא עובדתי בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת בעת שנחתמה הצוואה דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש:

• מבחני תלות ועצמאות – האם המצווה היה עצמאי מן הבחינה הפיסית והנפשית
• תלות וסיוע – טיב הסיוע שניתן למצווה, היקפו ומידת תלותו של המצווה באותו סיוע ובמי שהעניק לו אותו.
• קשרי המצווה עם אחרים – האם המצווה היה מבודד ומנותק מאחרים ובעיקר מהמתנגד ובשל כך התגברה תלותו בנהנה.
• נסיבות עריכת הצוואה – מהן הנסיבות בהן נערכה הצוואה ועד כמה מעורב הנהנה בעשיית הצוואה.

בנוסף בית משפט יבחן האם ישנו את אותו מרכיב בלתי הוגן בהשפעה הבלתי הוגנת שעיקרו ניצול תלותו וחולשתו של המצווה לטובת הנהנה. ע"א 133/84 ש.רכטמן נ' רחל זיסמן.

ולבסוף שהצוואה הייתה פועל יוצא של אותו מרכיב בלתי הוגן בהשפעה הבלתי הוגנת בע"א 4902/91 גודמן נ' ישיבת בית מדרש גבוה. בפרשת גודמן הנ"ל נקבעו ארבעה אלמנטים מצטברים הדרושים לקביעת קיומה של השפעה בלתי הוגנת: מצווה הנתון להשפעה; נהנה אשר הייתה לו אפשרות להפעיל השפעה בלתי הוגנת; נהנה אשר היו לו האמצעים להפעיל השפעה כזו; הצוואה נחזית להיות תוצאה של השפעה בלתי הוגנת.

מהן ההשלכות האפשריות של השפעה בלתי הוגנת על צוואה?

ההשלכות של השפעה בלתי הוגנת על צוואה יכולות להיות מרחיקות לכת והרסניות. אם הושפע אדם לבצע שינויים בצוואתו, הדבר עלול להביא לפסילת המסמך כולו. הדבר עלול לגרום לחלוקת העיזבון בצורה לא שוויונית ולהשאיר חלק מהנהנים ללא כלום.

זה יכול גם לגרום למחלוקות בין בני משפחה, ולהוביל למאבקים משפטיים יקרים שהיו יכולים להימנע אילו היו מקפידים על ההליכים המתאימים מלכתחילה. כמו כן, יתכן כי מי שהפעיל השפעה בלתי ראויה יישא באחריות לכל נזק שייגרם ממעשיו.

האם יש הגנות משפטיות מפני השפעה בלתי הוגנת בעת עריכת צוואה?

ראשית כאשר אדם עורך צואה החוק נותן לו הגנה מתאימה ומתייחס אליו כאדם הכשיר לעשות פעולות משפטיות והזכות לעשות כרצונו ברכושו הפרטי כך למשל:

בסעיף 2 לחוק הכשרות משפטית והאפוטרופסות נקבע "כל אדם כשר לפעולות משפטיות זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו"
בסעיף 3 לחוק כבוד הדם וחרותו נקבע שאין פוגעים בקנינו של אדם ומכאן גם בזכותו לעשות בקנינו כרצונו.

הדבר בא לידי ביטוי אף בחוק בירושה בסעיף 54(א) הקובע כי מפרשים צוואה לפי אומד דעת המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה ומכאן שביטול הוראה בצוואה הינו חריג. הוראת הסעיף הנ"ל בחוק הירושה משקפת תפיסה לפיו חירות קנינו של אדם בשילוב כיבוד רצון הנפטר מגנים על זכותו של אדם להורות מה ייעשה בנכסיו לאחר מותו. "הכלל הגדול הוא ששומה עלינו החיים לכבד את רצונו של המת ומחובתנו לעשות כמיטב יכולתנו כדי ליתן תוקף לכוונתו כפי שזו באה לידי ביטוי בצוואתו"  כבוד השופט חשין בע"א 1212 קרן לב"י נ' פליציה.

ואחרי שהבאנו את עיקרי החוק המאפשרים לאדם לעשות כרצונו בקנינו הפרטי משהוכח שהוראות הצוואה נגועות בהשפעה בלתי הוגנת של הנהנה על המצווה, מאפשר לנו סעיף 30(א) לחוק הירושה לבטל צוואה זו ובכך ישנה הגנה משפטית מפני השפעה בלתי הוגנת זו שנעשתה על המצווה.

באילו נסיבות בית המשפט יבטל צוואה עקב השפעה בלתי הוגנת

בית משפט יכול לפסול צוואה בשל השפעה בלתי ראויה כאשר נמצא כי המוריש (העורך את הצוואה) נכפה עליו או הופעל במניפולציה לקבל החלטות שלא היו לטובתו. השפעה בלתי הוגנת יכולה להיות מופעלת על ידי בני משפחה, חברים, מטפלים או כל מי שהיה לו את היכולת לתמרן או לשלוט במוריש. כפייה מסוג זה יכולה להביא להכרזת צוואה כפסולה אם יוכח שהמוריש לא פעל מרצונו החופשי.