סכסוכי ירושה בנחלות

סכסוכי ירושה בנחלות

משפחות רבות נקלעות למאבקים פנימיים מורכבים ואף קשים סביב ירושה, בעיקר במושבים כאשר מדובר במשק או נחלה, שכן אותם ניתן להעביר ליורש אחד בלבד. התוצאה: עימותים ארוכים שגוזלים לא מעט זמן וכסף, לצד סערות רגשיות.

משפחות הן עניין סבוך ולא פשוט באופן כללי. כשמעורב בכך גם רכוש, הכול רק מתעצם ומסתבך וכשזה מגיע לנחלות במושבים, הסכסוכים הללו עלולים להיות מסובכים עד מאוד. לכן חשוב מאד לערב בסכסוכי נחלות שכאלה עורך דין מומחה, בעל ניסיון וידע בכל מה שנוגע לסכסוכים סבוכים אשר יוכל לפתור את הבעיה.

למעשה הורשת המשק בצוואה מתייחסת לשתי מערכות: חוק הירושה והוראות הסעיפים החלים בהסכם המשבצת החל על המשק ועל הנחלה (הסכם זה נחתם בין האגודה בו קיים המשק לבין מנהל מקרקעי ישראל ו/או הסוכנות היהודית) שילוב נכון של המערכות לצד הבנת הפסיקה יובילו לעריכת צוואות מדויקות וייצוג מקצועי והולם בבית המשפט.

משק חקלאי בחוק הירושה

במידה ואין מינוי של בן ממשיך ואין צוואה, המשק החקלאי יחולק בהתאם לחוק הירושה. סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי המשק יעבור למי שמסוגל לקיימו, ובלבד שיפצה את שאר היורשים בהתאם לחלקם בירושה. יחד עם זאת, הוראות ירושה בנחלה חקלאית נקבעות בהסכמי המשבצת החלים על המשק, בדר"כ ישנה הוראה לפיה המשק אינו חלק מעיזבון המנוח ואין הוא יכול לכלול אותו בצוואה. אך במקרים בהם הסכם המשבצת לא שולל זאת במפורש, ניתן להוריש משק חקלאי בצוואה. ישנם מקרים שבהם הזוכה על פי צוואה יפצה את אחיו בשווי חלקם בירושה.

מה שהיה הוא לא מה שכעת

במשך עשרות שנים חלו דיני ירושה שונים על נכסים במושבים ונכסים עירוניים. מכיוון שהזכויות של בעלי נחלה במושבים נבעו מהסכמי המשבצת של האגודות השיתופיות (הסכמי החכירה המגדירים את זכויותיהם של בעלי הנחלה), נהגו ברשות מקרקעי ישראל לכלול בהסכמים מול המושבים סעיף ייחודי שקובע כיצד יש להתייחס לירושת המשק החקלאי לאחר פטירתו של חבר האגודה.
ברוב ההסכמים מדובר היה בסעיף מעין זה: "נפטר אחד מיחידי בני הזוג שהינם חברי אגודה המחזיקים במשק והניח אחריו בן זוג – תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לבן זוגו בלבד וזאת אפילו אם הניח המנוח ילדים ביחד עם בן הזוג".

הוראות אלו הנהוגות במגזר החקלאי שונות בתכלית מהוראות דיני הירושה המתייחסות לנכסים במגזר העירוני. לדוגמה, בסעיף 11 לחוק הירושה, שעוסק בחלוקת העיזבון ליורשיו של אדם שלא ערך צוואה ובמועד הפטירה היו לו בן זוג וילדים, נקבע שחצי מהעיזבון יירש בן הזוג ואת המחצית השנייה יירשו ילדיו.

לעומת זאת, בהסכמי החכירה במגזר החקלאי קיים כאמור סעיף הורשה שונה המעניק לכל אחד מבני הזוג "ירושה אוטומטית" של כל הזכויות בנחלה כאשר אחד מבני הזוג נפטר, תוך התעלמות מקיומם של יורשים אחרים.

סעיף ירושה ייחודי זה נועד לתת הגנה וביטחון כלכלי לבן/בת הזוג שנותרו בחיים כדי שיוכלו להמשיך להפעיל את המשק החקלאי מבלי שייאלצו להיות תלויים בחסדי צאצאיהם לצורך המשך הפעלתו של המשק החקלאי כיחידה כלכלית שלמה. הסעיף גם מונע את הצורך לפצל את הנחלה בין מספר יורשים.

למעשה, בכל המושבים, לא היה תוקף להוראות צוואתו של בן הזוג שנפטר ראשון שכן בפטירתו של אחד מבני הזוג כל הזכויות בנחלה עברו באופן אוטומטי לבן הזוג שנותר בחיים במלואן, ללא כל הגבלה. בהקשר זה לא היה משנה אם בן הזוג הראשון ערך צוואה או אם מונה בעבר בן ממשיך במשק.

כיום בעל נחלה יכול לקבל הסכם חכירה מול הרשות. ההסכם בעל כינוי חוזה חכירה לדורות ובו הוראה שונה לעניין הירושה. ההוראה החדשה מבקשת ליצור התאמה לדיני הירושה הכללים, כך שבפטירת החוכר תעבורנה כל זכויותיו בנחלה ליורש על פי דין (כפי שנהוג במגזר העירוני).

לשינוי המשמעותי בנוסח הסכם החכירה השלכות מרחיקות לכת, בעיקר לבני הזוג שנותרו בחיים ושנהנו עד כה מהוראה שנתנה להם שקט וביטחון כלכלי. שינוי הוראות הירושה בהסכמי החכירה החדשים יפגע במעמד בני הזוג ויחייב קבלת כתב ויתור של הילדים על מנת שמלוא הזכויות יירשמו על שם בן/בת הזוג שנותר.

מה עושים כשיש מספר יורשים?

במידה ויהיו מספר יורשים יעברו הזכויות בנחלה רק לאחד היורשים שהוסכם על ידי שאר היורשים או שאושר על ידי בית משפט בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה. המשמעות היא שבמידה ובית משפט יחליט כי אחד הילדים היורשים הוא זה שיקבל את הזכויות בנחלה והוא זה שיפצה את היורשים האחרים, עשוי בן/בת הזוג שנותר בחיים למצוא את עצמו מחוץ לביתו לאחר קבלת פיצוי כספי על חלקו בנחלה. בנוסף, משקים חקלאיים בהם מונה בעבר "בן ממשיך" בנחלה יידרשו בעלי הנחלה להסדיר את תנאי ההורשה של הנחלה בצוואה ולבטל את רישום הבן הממשיך כתנאי לחתימה על חוזה החכירה החדש.

לסיכום

בעלות על נחלה במדינת ישראל מתחלקת לכמה סוגים של זכויות. זכויות של סוג  "בעלות" שזכויותיו של בעל הנחלה רשומות בלשכת רישום המקרקעין מקנה לבעליו את הזכות להוריש את הנחלה לכל גורם שיחפוץ כפי רצונו ולפי צוואה מסודרת. זכויות של סוג "בר רשות" שזכויותיו של בעל הנחלה במושב מוגדרים כברי רשות וכפופים להסכם משבצת מסוג דו צדדי או תלת צדדי, הדבר תלוי ומשתנה ממושב למושב, כתוצאה מכך, בעל הנחלה הוא אמנם בעל זכויות, אך עם מותו אינו יכול להעביר את הנחלה לכל יורש כרצונו, ומחובתו לציית לחוקים ולכללים אליהם התחייב בהסכמים עליהם חתם, ולא צוואתו לא תכובד. אני ממליץ לכל אדם בכלל ולבעלי נחלה בפרט, לעשות הסדרי ירושה מראש, בשיתוף כל היורשים, לרבות הכנת הסכמים וצוואה. הורים שלא הסדירו את נושא ירושת המשק גוזרים על ילדיהם, כמעט בוודאות, להיפגש בבית המשפט.

משרד עו"ד ונוטריון יניב בעל מומחיות וניסיון בסכסוכי ירושה בנחלות. מזמין אותך ליצור קשר כדי לקבל מענה ופתרון לעריכת צוואה הולמת או סכסוך ירושה המחייב מקצוענות ללא פשרות.