במקרים מסוימים חלה על ירושה תקופת התיישנות של שבע שנים, החל מהרגע שנודע ליורשים על זכותם לחלק שטרם מומש בעיזבונו של אדם שהלך לעולמו. אם הגעתם למצב שבו התעוררו קשיים בקיום צוואה על רקע זה או שאתם חוששים מפקיעת תוקף זכאותכם לעזבון, יש חשיבות מכרעת לפנות לסיוע משפטי מטעם עורך דין לענייני ירושה בהקדם.
על ידי כך, ניתן להעריך את המצב באופן מיידי, לנקוט בפעולה ולעזור לכם להבטיח שתקבלו את חלקכם בירושה. בסקירה להלן נסביר על חוק התיישנות ירושה, הנסיבות שבהן הוא חל, האפשרות להארכת תקופת ההתיישנות גם במקרי גילוי מאוחר של זכאות לירושה, והאופן בו עורך דין צוואות וירושות יכול לסייע.
מתי חוק התיישנות משחק תפקיד בהקשר של חוק הירושה ומתי לא?
לפי סעיף 1 לחוק הירושה (תשכ"ה 1965), זכויותיהם המהותיות של יורשים מגיעות להם מיום פטירתו של הנפטר. חשוב גם לציין, כי מטרת חוק זה אינה ליצור או להעניק זכויות אם כי להצהיר על עצם קיומן של זכויות המגיעות ליורשים ממילא.
לפיכך, אין לתקופת ההתיישנות תפקיד בקביעת זכאותם של יורשים למימוש זכויות הירושה המגיעות להם, שכן ניתן לממש אותן בכל עת. התרחיש הראשוני בו בא חוק התיישנות ירושה לידי ביטוי, כאמור, הוא כאשר מי היורשים מסרב להעביר זכויות ספציפיות ליורשים אחרים, במיוחד במקרים של חזקה נוגדת. רק במצבים כאלה, תחול תקופת התיישנות של שבע שנים. יש חשיבות מכרעת להבין כי תקופת ההתיישנות מחושבת מרגע שנודע ליורשים אודות זכאותם לחלק בעיזבון, ולא ממועד מתן צו ירושה או הצו לקיום הצוואה.
חוק התיישנות ירושה – מה תקופת ההתיישנות החלה על ירושות וממתי היא מתחילה?
בראש ובראשונה, חשוב שוב להדגיש את העובדה שחוק ההתיישנות עלול לחול על ירושות, אך רק כאשר יורשים ממאנים להעביר את זכויותיהם בנכס ירושה לחזקתם של יורשים אחרים. מעבר לכך, שימו לב, שבניגוד לתפיסה המוטעית הרווחת, מירוץ ההתיישנות מתחיל רק מרגע שנודע ליורשים על זכאותם לעיזבון, ולא מיום קבלת צו הירושה או הצו לקיום צוואה.
בנוסף, חוק ההתיישנות אינו חל על היורשים אלא אם מדובר בחזקה נוגדת. מושג זה מתייחס למקרים בהם יורש המחזיק בנכס מנכסי העיזבון מתעלם מהדרישות לחלוקתו עם יתר היורשים. תקופת ההתיישנות תתחיל להיספר מרגע שהיורשים מודיעים כי לא קיבלו את חלקם בעיזבון.
גישה זו נובעת מהתפיסה שאם יורש מודע לפגיעה בזכויותיו אך שותק ללא התנגדות, שתיקתו עלולה להתפרש כהסכמה למצב.
הארכת מגבלת ההתיישנות במקרים של גילוי מאוחר – באילו נסיבות?
למרות שקיימת התיישנות החלה על זכאותם של יורשים למימוש זכותם לתבוע את חלקם בעיזבון מידי יורש אחר המחזיק בו – ישנם מצבים שבהם מכיר החוק בגילוי מאוחר. אלו מקרים שבהם תובעים מגלים עובדות התומכות בתביעתם בשלב מאוחר יותר, ומשנים למעשה את נקודת ההתחלה של תקופת ההתיישנות. לכן, גם אם תגישו את תביעתכם לאחר תום תקופת ההתיישנות, עובדות רלוונטיות המתגלות באיחור, יכולות להביא להארכת המועד.
כך למשל אירע במקרה שבו היורשים אמורים היו לקבל את החלק המגיע להם בדמי השכירות מהמנוח למשך חמש שנים עד למכירת הנכס, אך בפועל חלק זה לא הגיע לידיהם וגילו את זכויותיהם רק שש שנים אחרי מכירתו של הנכס. למרות התביעה שהוגשה אחת עשרה שנים לאחר המכירה, בית המשפט קבע כי נדרשת הארכה לתקופת ההתיישנות עד לנקודה בה נודע דבר המכירה לאחיינים. המשמעות היא שטרם חלפה תקופת שבע השנים מאז הגילוי המאוחר, ותביעתם עמדה עדיין בתוקף.
על מי מוטל נטל ההוכחה כאשר מבקשים להאריך את תקופת ההתיישנות בשל גילוי מאוחר?
במקרי גילוי מאוחר, מונח נטל ההוכחה על כתפיהם של התובעים הדורשים את הארכתה של תקופת ההתיישנות. בהקשר זה, עליהם לעמוד ב- 3 תנאי סף:
- עליהם להוכיח שלא היו מודעים לעובדות המהותיות הקשורות בירושה.
- העובדות הנ"ל חייבות להיות רלוונטיות וחיוניות לתמיכה בטענתם.
- הם נדרשים להוכיח שלא הייתה להם שליטה על אי ידיעת העובדות הללו, גם אם נקטו במידת זהירות סבירה.
בקצרה, גם אם חלף זמן לא מבוטל מאז חלוקת הירושה ונשלל מכם חלקכם החוקי בה, אל תאבדו תקווה. על ידי פנייה לייעוץ וייצוג משפטי של עו"ד דיני ירושה, בהחלט ייתכן שתוכלו לקבל את הסכומים והרכוש המגיעים לכם.
חשיבות הפנייה לסיוע משפטי בהקשר לחוק התיישנות ירושה
בתחום דיני הירושה, לחוק ההתיישנות תפקיד קריטי בקביעת טווח הזמן בו יוכלו היורשים לתבוע את מימוש זכויותיהם בעיזבון. עם זאת, קיומן של הוראות גילוי מאוחר בחוק, מכניס מורכבויות נוספות.
גילוי מאוחר של עובדות מכריעות הנוגעות לעיזבון המנוח, עלול כאמור להאריך את המועד להגשת התביעה, גם אם היא חורגת מתקופת ההתיישנות. בסיכומו של עניין, הבנת יחסי הגומלין בין גילוי מאוחר, נטל ההוכחה וחוק ההתיישנות, חיונית להבטחת ההגנה על זכויות היורשים. לשם כך חשוב לפנות לליווי משפטי של עורך דין צוואות וירושה מנוסה.
חוק התיישנות ירושה – סיכום
צוואות מעוררות לעתים קרובות מחלוקות משפטיות בין יורשים. סוגיה מורכבת אחת בתחום זה, כרוכה בסוגיית ההתיישנות של ירושות, המעוררת תהיות בקרב חלק גדול מן היורשים. חשוב לציין כי חוק ההתיישנות עלול לחול לגבי ירושות אך ורק כאשר יורשים ממאנים רבים להעביר חלק מזכויותיהם בצוואה ליורשים אחרים.
מאחר וניווט במורכבות של דיני הירושה, לרבות התיישנות וגילוי מאוחר, מצריך הכוונה משפטית של מומחה, אם אתם מתמודדים עם סכסוכי ירושה או זקוקים לסיוע בהבנת הזכויות והאפשרויות שלכם, חיוני לפנות לעורך דין צוואות וירושות מנוסה. משרד עו"ד יניב אור כאן על מנת לספק לכם ייעוץ וייצוג משפטי בהתאמה אישית. אל תהססו להגיע לפגישת ייעוץ במשרדנו כדי להבטיח שזכויותיכם בירושה מוגנות ולקבל סיוע בקבלת חלקכם בה.
פנו עוד היום אל עורך דין ירושה יניב אור, לסיוע משפטי מקצועי בענייני הירושה שלכם.
מה תפקיד ההתיישנות בתיקי ירושה לפי חוק הירושה?
התיישנות בתיקי ירושה חלה בעיקר במצבים בהם יורשים אינם מוכנים להעביר זכויות מסוימות ליורשים אחרים, במיוחד במקרים של חזקה נוגדת. אם יורש שבבעלותו נכס מנכסי העיזבון, מתעלם מהדרישות לחלוקתו עם יורשים אחרים, נכנס לתמונה היבט ההתיישנות.
כיצד מחושבת תקופת ההתיישנות ביחס לזכויות היורשים?
תקופת ההתיישנות היא בת 7 שנים ומחושבת מרגע שנודע ליורשים על זכאותם בירושת המנוח, ולא מיום קבלתו של צו קיום צוואה או צו ירושה.
באילו נסיבות מכיר החוק בגילוי באיחור ביחס להתיישנות זכויות היורשים?
גילוי מאוחר מוכר בחוק כאשר תובעים מגלים עובדות התומכות בתביעתם במועד מאוחר יותר, מה שמשנה את נקודת המוצא של חוק ההתיישנות. גם אם תביעה מוגשת בחלוף תקופת ההתיישנות, גילוי עובדות רלוונטיות באיחור, יכול להאריך את המועד להגשת התביעה.
מהם התנאים הבסיסיים שבהם על התובעים לעמוד כדי להוכיח גילוי מאוחר ולהאריך את תקופת ההתיישנות?
על התובעים המבקשים להאריך את תקופת ההתיישנות להוכיח כי העובדות המהותיות הקשורות בירושה לא היו ידועות להם. עובדות אלו חייבות להיות רלוונטיות לתביעתם, ועל התובעים להוכיח כי לא הייתה להם שליטה על אי ידיעתם את העובדות האלו, חרף העובדה שנקטו במידת זהירות סבירה בנושא.
