צוואה בנחלה חקלאית

בעלי נחלה חתומים על הסכם מחייב

חלק מבעלי הנחלות בישראל רשומים כאוחזים בזכות בעלות על הקרקע . כאשר בעלי המשקים הם בעלי זכות בעלות יחידה על הקרקע, המאושרת על ידי רישומם בלשכת המקרקעין, יוכלו בעלי הנחלות להוריש את הנחלה לכל גורם רצוי לפי צוואה מסודרת.

ועם זאת, עיקר בעלי הנחלות בישראל אינם רשומים כבעלי זכויות מקרקעין פיזיות על הנחלה, ולרוב הם כפופים להסכם משבצת, שמטרתו לפרט את התנאים ואופן הפעולה של בעל הנחלה במשק שלו.

קיימים שני סוגים עיקריים של הסכמים: הסכם דו-צדדי הנחתם בין האגודה לרמ"י והסכם תלת-צדדי בהם הסוכנות היא צד נוסף להסכם.

הסכמי משבצת מסוג זה מעניקים לבעל הנחלה זכויות ברמת "בר רשות" בלבד, וכתוצאה מכך הוא כפוף להוראות הספציפיות של רמ"י, המפרטות בין היתר את אופן ההורשה של הנחלה עם מותו של בעליה.

החוקים והתנאים הם שונים ממושב למושב, ומחייבים את בעל הנחלה לפעול לפיהם כל עוד הוא מחזיק בנחלה, וגם לאחר מותו בהתאם להוראות הספציפיות בנושא הורשה המפורטות בכל חוזה.

יש לציין כי התנאים המפורטים בהסכמים אלו מתחשבים בבעל הנחלה במידה ודאג להמציא צוואה ולהגישה לגורמים הרלוונטיים לקבלת תיקוף הצוואה עם מותו.

הסכם משבצת דו-צדדי

מטרת הסכם המשבצת הדו-צדדי היא להבטיח את רווחתו של בעל הנחלה ושל רמ"י באופן שווה ולפרט את התנאים לפיהם על בעל הנחלה לפעול בשגרה ובאירועים יוצאי דופן. ההסכם מפרט בין היתר את אופן הירושה של הנחלה במידה והמנוח בדמי ימיו.

לפי הסכם המשבצת הדו-צדדי, על בעל הנחלה לחלק את נחלתו ראשית  לפי הנוהל הייחודי של הסכם המשבצת, הקובע שראשית כל החזקה על תפעול, ניהול ואחזקת הנחלה מועברת באופן ישיר לבן או בת זוגו של המנוח, וזאת גם אם למנוח יש ילדים.

במידה והמנוח ללא בן או בת זוג וברשותו לפחות ילד אחד, תועבר הנחלה לאחזקתו של ילד זה. ועם זאת, בכדי להביא להעברה מלאה, יהיה על ילדו של המנוח להוכיח בפני בית המשפט או רמ"י כי ביכולתו לקיים ולתחזק את המשק לתפארת.

אם לבעל הנחלה אין בן או בת זוג, אך יש מספר ילדים, לא תחולק הנחלה שווה בשווה בין כולם, אלא תועבר לילד אחד שייבחר מתוך רצונו ויכולתו של הילד לקיים ולתחזק את המשק ביעילות. במידה ומתעורר ויכוח בנושא, ההחלטה הסופית תתבצע על ידי בית המשפט.

הסכם משבצת תלת-צדדי

הסכם המשבצת התלת-צדדי דומה בעקרונו להסכם המשבצת הדו-צדדי, אך שונה בתנאים ובכללים שלפיהם על בעל הנחלה לפעול.

לפי ההסכם, אם בעל הנחלה בא על משכבו ועליו להוריש את הנחלה לגורם שיכול לקיים ולתחזק אותה בטווח הארוך, ראשית תועבר הרשות על הנחלה לבן או בת הזוג של בעלי הנחלה.

במידה ולבעל הנחלה אין בן או בת זוג יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע ע"י ההורים ושאושר ע"י הסוכנות.

אם לבעל הנחלה אין בן ממשיך, יועברו זכויותיו של בעל הנחלה על הנחלה לפי עקרונות סעיף 114 לחוק הירושה תשכ"ה, 1965.

הסעיף קובע כי אין לחלק נכס חקלאי בין מספר נפשות מאחר וחלוקה זו עשויה לפגוע באיכות התחזוקה והתפעול של המשק, ועל כן יש למסור אותו ליורש אחד ויחיד בעל מסוגלות ורצון לקיים את הנחלה באופן מופתי.

מאחר והיורש הנבחר זוכה בנחלה וכיוצא מכך בפרנסה לכל החיים, יהיה עליו לפצות את יתר היורשים על כך, אלא אם כן שווי המשק נמוך יותר מן העיזבון.

במידה והיורשים לא יצליחו להחליט ביניהם מי מהם יקבל את הנחלה, מהו ערכה של הנחלה ומהו גובה הפיצוי לכל יורש שלא מקבל את הנחלה, יוחלט הנושא על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות.

גובה הפיצוי מתחשב גם בממון שהושקע מצד אחד היורשים בנחלה ולא זכה לתשואה או החזר השקעה.

יש לציין כי לפי סעיף 114 לחוק הירושה תשכ"ה, 1965, במידה וקיימים מספר יורשים בעלי יכולת ורצון לקיים את המשק, העדיפות הראשונית ניתנת כמובן לבן או בת הזוג של בעל הנחלה.

כיצד מתייחסים לצוואתו של בעל הנחלה?

לבעל הנחלה יש רשות וזכות להעביר את הנחלה החקלאית שלו באמצעות צוואה. עם זאת, אין על הצוואה לערער או לפגוע בחוקים שנקבעו בהסכמים הדו-צדדיים והתלת-צדדיים ויש להוכיח כי הבחירה של בעל המשק המנוח הייתה לטובת הנחלה, וכי היורש הרשום בצוואה אכן מסוגל ומעוניין להמשיך לקיים ולתחזק את הנחלה בטווח הארוך.

במילים אחרות, אם בעל הנחלה לא יישמע לחוקי ההסכמים החלים עליו, הצוואה שלו לא תכובד גם אם הוגשה וקיבלה תיקוף משפטי.

לראיה פסק הדין עלמה בבית המשפט העליון, שאירע ב- 18.11.2018. במהלך המקרה, בעלת הנחלה במושב עלמה בגליל העליון הכינה צוואה והורישה את הנחלה החקלאית שבה הייתה עם סטאטוס של ברת רשות לנכדה.

בעלת הנחלה המנוחה החזיקה במשק בחוזה תלת-צדדי. ילדיה של בעלת הנחלה טענו כי העברת הנחלה לנכדה אינה הוגנת, וכי לפי חוק הירושה סעיף 114 בידיהם זכות ראשונים לקבל את הנחלה לפני הנכד.

לאחר בדיקה מצד בית המשפט, נמצא כי במקרה בו המנוחה קבעה יורש לפי צוואה ברורה ותקפה, יש להישמע לרשום בצוואה ולהחשיב את הנאמר בה כחוק במקרה זה, על פני סעיף 114 לחוק הירושה.

ההחלטה הוכרעה כתוצאה מסעיף 2 לחוק הירושה, הקובע כי לצוואה יש קדימות על פני סעיפי הירושה, כל עוד אין סיבות או הוראות מיוחדות לסטות מהן כלומר, בתנאי שהנכד יכול ומוכן לקיים ולתחזק את הנחלה ושההחלטה אינה נוגדת שום דבר שנכתב בהסכם התלת-צדדי אליו הייתה מחויבת המנוחה.

 לסיכום 

בעלות על נחלה במדינת ישראל מתחלקת לכמה סוגים של זכויות. זכויות של סוג  "בעלות" שזכויותיו של בעל הנחלה רשומות בלשכת רישום המקרקעין מקנה לבעליו את הזכות להוריש את הנחלה לכל גורם שיחפוץ כפי רצונו ולפי צוואה מסודרת.

זכויות של סוג "בר רשות" שזכויותיו של בעל הנחלה במושב מוגדרים כברי רשות וכפופים להסכם משבצת מסוג דו צדדי או תלת צדדי, הדבר תלוי ומשתנה ממושב למושב, כתוצאה מכך, בעל הנחלה הוא אמנם בעל זכויות, אך עם מותו אינו יכול להעביר את הנחלה לכל יורש כרצונו, ומחובתו לציית לחוקים ולכללים אליהם התחייב בהסכמים עליהם חתם, ולא צוואתו לא תכובד.

הכנה של צוואה שקופה והוגנת שעומדת בחוקי ההסכמים היא כזו שבית המשפט יכבד וגם יעביר הלאה, לכן כדאי ואף מומלץ לערוך צוואה מסודרת מבעוד מועד ולקחת בחשבון את ההסכמים המיוחדים החלים על בעלי נחלה חקלאית במושב.