מהו מעמדה של ידועה בציבור המעוגן בסעיף 55 לחוק הירושה

האם מעמדה של ידועה בציבור המעוגן בסעיף 55 לחוק הירושה יכול להיפגע, כתוצאה מטענות עובדתיות שונות בדבר מצבה האישי שהובאו על ידה במוסד לביטוח לאומי ובהליכים לפשיטת רגל

המנוח הלך לעולמו בהיותו כבן 45 שנים בלבד לאחר שנפגע קשות בתאונת דרכים. זמן קצר לאחר מכן פנו בנותיו של המנוח לרשם לענייני ירושה בבקשה למתן צו ירושה אחר עזבונו לפיו הן יורשותיו היחידות, ומשכך, דין עזבונו להתחלק ביניהן בחלקים שווים. הנתבעת, אשר הגישה התנגדות לבקשה, הייתה לטענתה בת הזוג והידועה בציבור של המנוח מזה כ- 8 שנים ועד מועד פטירתו. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב טיבה של מערכת יחסים זו.

לטענת בת הזוג , המנוח והיא ניהלו קשר זוגי ממושך ומחייב, הן בהיבט האינטימי, הן בהיבט הרגשי והן בהיבט הכלכלי, אשר מצא ביטויו, בין היתר, באלה:

• המנוח העניק לה טבעת ביום הולדתה והציע לה נישואין כשנה טרם פטירתו.
• המנוח תכנן למכור את דירתו ולרכוש תחתיה נכס שיהא משותף לשניהם.
• הם נהגו כבני זוג לכל דבר ועניין: היו מבלים מדי ערב ולנים יחד בדירתה, למעט בסופי השבוע בהם אירח את בנותיו.

מנגד טענו בנותיו, כי המנוח והנתבעת ניהלו אמנם קשר זוגי, אך אין הוא מגיע כדי היותם ידועים בציבור, וכי היה זה קשר רומנטי אחד מני רבים אותם ניהל המנוח עם נשים שונות.

בית המשפט עמד על המבחנים המצויים בסעיף 55 לחוק הירושה לעניין מעמדה של ידועה בציבור

"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

שלושה תנאים נקבעו בחוק לצורך הכרה בבן הזוג הנותר בחיים כידוע בציבור אשר בכל הנוגע לירושה על פי דין, הושווה מעמדו למעמד בן הזוג הנשוי:

• קיום יחסי משפחה
• משק בית משותף
• איש מהצדדים אינו נשוי לאדם אחר

לפיכך, אם עומד בן הזוג בדרישות ובתנאי סעיף 55, אזי מתייחס אליו המחוקק כאילו היה בן-זוג נשוי לכל דבר ועניין. (פסק דינו של השופט בך בהלכת שנצר)

ועל כן "הזכות לרשת על פי סעיף 55 אינה תלויה בתנאי נוסף או בכוונה כלשהי של בן הזוג שנפטר, אלא די בכך ששלושת היסודות נתקיימו כדי שבן הזוג שלא היה נשוי למנוח יהיה זכאי לרשת אותו כאילו היו נשואים" (פסק דינו של הנשיא ברק)

הנה כי כן, התכלית החקיקתית שמאחורי הוראת סעיף 55 לחוק הירושה היא השוואת מעמדו של הידוע בציבור לבן הזוג הנשוי בכל הנוגע לזכות הירושה על פי דין.

וכך, בין השאר, נקבע: "המבחן שמציב סעיף 55, הוא מבחן גמיש; אין לקבוע לו קריטריונים נוקשים, ויציקת התוכן תיעשה בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה"

ובאשר לנטל ההוכחה, הרי כבר נקבע בפסיקה, כי נטל ההוכחה לקיומה של מערכת יחסים המגיעה כדי היות בני הזוג ידועים בציבור, רובץ לפתחו של הטוען זאת

מנגד מהתשתית הראייתית שהונחה בפני בית המשפט עולה תמונה שונה והיא כי במהלכה של תקופת הקשר הזוגי הנטען הצהירה בת הזוג בפני מוסדות שונים הצהרות השונות לחלוטין מאלו שהובאו בפני בית המשפט.

בעוד שלפני בית המשפט הצהירה בת הזוג, כי המנוח והיא היו בני זוג ידועים בציבור מזה כ – 8 שנים בטרם פטירתו.

בתביעה שהוגשה על ידה לאחר כשש שנים של זוגיות עם המנוח, כשנתיים לפני פטירתו, במוסד לביטוח לאומי לגמלת הבטחת הכנסה ציינה בכתב ידה: "אין לי בן זוג" תוך שהותירה את הרובריקה שעניינה הכנסות בן הזוג ריקה.

בנוסף בניגוד להצהרתה בפני בית המשפט, כי המנוח והיא התגוררו יחד בדירתה, בתצהיר שהוגש ע"י הידועה בציבור, זמן קצר לפני פטירתו של המנוח ונושא כותרת "תצהיר הסתבכות" בבית המשפט המחוזי בו נוהל הליך פשיטת הרגל בעניינה ובמסגרתו הוצהר על ידה, בין היתר, "אני מתגוררת לבד בדירה שכורה ברחוב …"

עינינו הרואות, אם כן, כי בהזדמנויות שונות ובמועדים שקדמו לפטירת המנוח, טענה בת הזוג הידועה בציבור, בפני המוסד לביטוח לאומי ובהליכים של פשיטת רגל טענות עובדתיות העומדות בסתירה גמורה לאלו הנטענות על ידה בבית המשפט.

לטעמו של בית המשפט, די בנימוקים אלה כדי להביא לדחיית ההתנגדות שהוגשה ע"י בת הזוג כנגד הבקשה למתן צו ירושה שהוגשה ע"י בנותיו של המנוח , תוך שמובהר בזאת באופן חד וברור, כי בעל דין המבקש לקבל יומו בבית המשפט מצווה לבוא בשעריו כשידיו נקיות, בתום לב ובהגינות.

נוכח האמור לעיל בית המשפט הגיע למסקנה כי דין ההתנגדות שהגישה בת הזוג למתן צו הירושה אחר עיזבון המנוח – להידחות.(ת"ע 53441-09-16  בית משפט לענייני משפחה  בפני כב' השופטת פאני גילת כהן מיום 02 ינואר 2020)