מומחה בבית משפט לענייני משפחה בתיקי עזבון

מומחה בבית משפט לענייני משפחה בתיקי עזבון ממלא תפקיד חשוב ומכריע בהליכים משפטיים הנוגעים לירושות וצוואות. במאמר שלפנינו ננסה להבין את תפקידו העיקרי של מומחה שמונה מטעם בית משפט ,סוגי המומחים השונים ,כיצד ממנים מומחה ועוד נושאים חשובים בעלי ערך בעבודתם של מומחים שמונו מטעם בית המשפט.

מהו תפקידו של מומחה בבית משפט לענייני משפחה בתיקי עזבון?

תפקידו העיקרי הוא לספק חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית לבית המשפט בנושאים מורכבים הקשורים לחלוקת רכוש ונכסים של המנוח אך לרוב הוא גם נדרש לבחינת כשרות המצווה בשעת עריכת הצוואה.

אילו סוגי מומחים מעורבים בדרך כלל בבית משפט לענייני משפחה בתיקי עזבון?

המומחה, שבדרך כלל הוא רואה חשבון או שמאי מקרקעין, מתמנה על ידי בית המשפט כדי לבחון ולהעריך את שווי הנכסים בעיזבון. הוא אוסף מידע מקיף, מנתח מסמכים פיננסיים, ומבצע הערכות שווי מדויקות. תפקידו כולל גם בדיקת טענות הצדדים לגבי נכסים ספציפיים ומתן המלצות לגבי חלוקתם ההוגנת.

במקרים בהם מתעורר חשד לגבי כשרותו של המצווה בעת עריכת הצוואה, בית המשפט ממנה מומחה רפואי. מומחה זה נדרש לחוות דעתו בנושאים כמו כשרות המצווה, השפעה בלתי הוגנת, או תקפות הצוואה. המומחה הרפואי אוסף ובוחן מסמכים הנוגעים לרקע הרפואי של המצווה, כגון דוחות רפואיים מבתי חולים, מרופא המשפחה ודוחות סיעודיים, אם קיימים.

כאשר עולה חשד לזיוף הצוואה, בית המשפט ממנה גרפולוג. תפקידו של הגרפולוג הוא להשוות את כתב ידו של המצווה במסמכים שנכתבו על ידו לכתב היד ו/או החתימה המופיעים על גבי הצוואה שהוגשה לבית המשפט.

באמצעות מינוי מומחים אלה, בית המשפט מבטיח כי ההחלטות בתיקי עזבון בהליכים של התנגדות לצוואה או לבקשה לביטול צו קיום צוואה יתקבלו על בסיס מידע מקצועי ואמין, תוך שמירה על הוגנות ההליך ועל זכויות כל הצדדים המעורבים.

כיצד ממנים מומחה לתיק עזבון בבית משפט לענייני משפחה?  

על פי תקנה 25 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשפ"א-2020, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות בלעדית למנות מומחה בתיקים הנדונים בפניו. זוהי נקודה משמעותית שיש לשים אליה לב שכן הבקשה למינוי מומחה צריכה להיות מוגשת ע"י אחד הצדדים לבית המשפט ובסמיכות להליכים המקדמיים.

הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא לפניו סוגי מסמכים הנוגעים לעניין לפי הוראות בית המשפט, בתוך ארבעה עשר ימים מיום מינויו.

מה ההבדל בין חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט לבין מומחה מטעם אחד הצדדים?

ההבדל העיקרי בין חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט לבין מומחה מטעם אחד הצדדים טמון באובייקטיביות ובתהליך המינוי. מומחה מטעם בית המשפט נחשב לגורם ניטרלי ואובייקטיבי, הממונה על ידי בית המשפט עצמו כדי לספק מידע מקצועי ובלתי משוחד. לעומת זאת, מומחה מטעם אחד הצדדים עשוי להיתפס כבעל אינטרס לטובת הצד שמינה אותו.

חשוב להדגיש כי הצדדים עצמם אינם רשאים להגיש חוות דעת שנערכה על ידי מומחה מטעמם באופן עצמאי. במקום זאת, אם צד מעוניין להגיש חוות דעת מומחה, עליו לקבל היתר מפורש מבית המשפט. תהליך זה כולל הגשת בקשה מסודרת ומנומקת לבית המשפט. בית המשפט ישקול את הבקשה ויחליט האם לאשר את הגשת חוות הדעת בהתאם לנסיבות המקרה ולצורך בחוות דעת נוספת.

כיצד משפיעה חוות דעת של מומחה על החלטת השופט?

בית המשפט העליון קבע הלכה ברורה בנוגע לחוות דעת של מומחה שמונה מטעמו. ככלל, בית המשפט נוטה לאמץ את חוות הדעת של מומחה כזה, אלא אם כן נפל בה פגם מהותי המצדיק את פסילתה. פסיקה זו מבוססת על ההנחה כי המומחה שמונה על ידי בית המשפט הוא אובייקטיבי ומקצועי.

פסילת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט בתיקי עזבון נעשית רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים.

בעמ"ש מרכז 10216-01-23 ע"י כב' השופטת סגנית הנשיאה ורדה פלאוט אב"ד בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 12.5.2024 מנה ביהמ"ש המחוזי שורה של מקרים בהם עלולה חוות הדעת של המומחה להיפסל. מקרים אלה כוללים:

• פגם היורד לשורש העניין ועלול לגרום לעיוות דין קשה.
• חשש לפגיעה בכללי הצדק הטבעי.
• חוות דעת הלוקה בחסר או אינה הגיונית על פניה.
• חוות דעת שאינה מתמודדת עם הקשיים המתעוררים בתיק הנדון.

פסקי דין רבים מחזקים עמדה זו, כגון ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי, רע"א 4842/20 עיריית אשדוד ואח' נ' אדמת הצבי השקעות בע"מ, ורע"א 1694/23 לביא (ב.י) הנדסה ובנין בע"מ נ' נציגות בית הדירות הרצל רוזנבלום 10-8 בע"מ.

לסיכום, בתי המשפט מייחסים משקל רב לחוות דעת של מומחים שמונו מטעמם, ורק במקרים נדירים וחריגים יסטו מהן או יפסלו אותן.

האם ניתן לערער על חוות דעת של מומחה?

חוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט היא כלי חשוב בהליך המשפטי, אך לעתים עולה השאלה האם ניתן לערער עליה. חשוב להבין כי הערעור על חוות דעת מומחה אינו הליך נפרד, אלא חלק מהערעור הכולל על פסק הדין.

בהליך עצמו ולא במסגרת הערעור בעלי דין רשאים להגיש שאלות הבהרה למומחה תוך 14 ימים מקבלת חוות הדעת. המומחה מחויב להשיב על שאלות אלו בכתב תוך 14 ימים נוספים. זוהי הזדמנות חשובה לקבל הבהרות ולהעמיק בממצאי המומחה.

חקירת המומחה בבית המשפט אינה אוטומטית. נדרשת בקשה מנומקת לחקירתו, שיש להגיש תוך 14 ימים מקבלת התשובות לשאלות ההבהרה. בית המשפט ישקול את הבקשה ויחליט האם לאשר את חקירת המומחה.

כמה זמן בדרך כלל לוקח למומחה להגיש את חוות דעתו?

על פי החוק בישראל, המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו. זהו פרק הזמן הסטנדרטי שנקבע כדי לאפשר למומחה לבצע את עבודתו ביסודיות ובמקצועיות

מהי העלות הממוצעת של חוות דעת מומחה בבית משפט לענייני משפחה בתיקי עזבון?

העלות הממוצעת של חוות דעת מומחה יכולה לנוע בין 7,000 ₪ ל-15,000 ₪, כאשר הסכום המדויק תלוי בנסיבות הספציפיות של כל תיק. גורמים כמו מורכבות המקרה, היקף העבודה הנדרשת, וניסיונו של המומחה משפיעים על העלות הסופית.

חשוב לציין כי בית המשפט הוא הגורם המחליט מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה. בית המשפט רשאי להורות כי אחד מבעלי הדין, חלקם, או כולם יישאו בתשלום זה. החלטה זו מתקבלת בהתאם לנסיבות המקרה ולשיקול דעתו של השופט.

בעת שקילת האפשרות להזמין חוות דעת מומחה, חשוב לקחת בחשבון את העלות הפוטנציאלית ולהתייעץ עם עורך הדין המייצג אתכם לגבי הכדאיות והנחיצות של חוות הדעת בתיק הספציפי שלכם.

עורך דין צוואות וירושות יניב אור מומחה בייצוג לקוחות בהליכי התנגדות לצוואה, ביטול צו קיום צוואה הגנה על צוואה וערעור על צוואה. משרד עו"ד ונוטריון יניב אור, בעל ניסיון רב שנים בתחום, מעניק ייעוץ מקצועי ומטפל בכל תיק באופן אישי ומסור. חשוב לדעת כי ויתור על זכויות בירושה עלול להיות בעל השלכות משמעותיות, ולכן מומלץ לפנות אלינו לקבלת ייעוץ משפטי מקיף.

הניסיון והמומחיות שלנו בתחום דיני הירושה מאפשרים לנו להעניק ללקוחותינו ייצוג משפטי איכותי ומקיף, תוך שמירה על האינטרסים שלכם בכל שלב בהליך. אנו מבינים את הרגישות והמורכבות הכרוכים בענייני ירושה, ופועלים במסירות להבטיח כי זכויותיכם יישמרו ויכובדו.