תכנון מס בירושה

האם קיים מס עיזבון בישראל?

לא, כיום לא קיים מס עיזבון בישראל. מיסוי זה היה מוטל בעבר על נכסים, כספים או רכוש מכל סוג שהוא, המועברים על ידי המנוח לגורם המתאים, בין אם מתוקף חוק הירושה תשכ"ה-1965 או קיומה של צוואה. בדרך כלל, כאשר מדובר ברכוש צנוע, המדינה הייתה מוותרת על המס.

כיום, המיסוי העיקרי המוטל במקרה של מימוש צו ירושה או קיום צוואה הוא על נכסים ומקרקעין. במידה וירשתם נכסים לאחרונה, מומלץ להקדיש תשומת לב על המיסים שעליכם לשלם בכדי לקבל זכאות על הנכס לפי החוק ובהתאם לתקנות מדינת ישראל. בניגוד למס ירושה, המוטל על נכסים שהיורשים מקבלים מהנפטר רק לאחר מתן צו הירושה, מס עיזבון מוטל על הנכסים עצמם עם פטירת המוריש.

האם הורשה היא אירוע מס בישראל?

לא, הורשת דירה אינה נחשבת לאירוע מס, מאחר ומשנת 1981 אין מס המוטל באופן ישיר על עזבונו של המנוח או על העברתו ליורשים עצמם.

מיסים על נכסים ומקרקעין

אף על פי שכיום לא מוטל מס עיזבון על יורשי רכוש המנוח, כן מוטלים עליהם מיסים במידה והם יורשים נכסים או מקרקעין מכל סוג שהוא. מיסים אלו אינם נובעים מתוקף הירושה עצמה, אלא מתוך חוקי המקרקעין בישראל, הקובעים כי כל המקבל דירה מחויב בתשלום מיסים למדינה.

בעת העברת הבעלות מהמנוח ליורש, יוטל על היורש לשלם מס שבח כלומר, מס שלרוב ניתן בהתאם לרווח שקיבל היורש מהמקרקעין. מטרתו של מס שבח היא לגבות כ- 25% מס על סכום ההפרש בין הסכום הראשוני שבו נקנתה הדירה לסכום שבו הדירה שווה כיום.

למרות זאת, קיימות דרכים להצליח ולבטל את מס השבח במקרה והנכס הועבר ליורש:

• הסכם חלוקת עיזבון – לפי סעיף 6 לחוק הירושה תשכ"ה-1965, במידה ומספר יורשים מקבלים זכאות על נכס אך מעוניינים להעניק אותו ליורש אחד ויחיד, ניתן לעשות זאת באמצעות הסכם חלוקת עיזבון, שיביא להעברת הנכס ליורש X ללא חיובו במס. חשוב לציין שיש לערוך את ההסכם טרם כל חלוקה של נכסים או כספים ליורשים, וכי במקרה זה החלוקה בין היורשים חייבת להיות שווה כלומר, אם אחד היורשים מקבל נכס, היורש האחר מחויב לקבל נכס, רכוש או מזומנים בכמות השווה לסכום הנכס המועבר ליורש X. העברה ללא תמורה אכן פטורה ממס, אך כל העברה עתידית נוספת תיחשב למכירת הדירה וכיוצא מכך, תוביל לגבייה של מיסי שבח ורכישה מלאים.
• מכירת הדירה – במידה והנכס המועבר למוריש היא דירה שהיוותה את מקום המגורים של המנוח מזה למעלה מ- 4 שנים לפחות או כ- 80% מתקופת הבעלות, ומהווה את הנכס היחידי של המנוח, יהיה היורש פטור ממס שבח במקרה והוא מעוניין למכור את הנכס. שיטה זו מותנית בכך שהמוכר, כלומר היורש, מהווה קרוב משפחה מקרבה ראשונה עבור המנוח או בן/בת זוגו של קרוב משפחה מקרבה ראשונה למנוח.

האם קיים מס מתנות בישראל?

לעיתים, בכדי לנסות ולהימנע ממיסים מיותרים בעתיד, מומלץ לצוות נכס כמתנה בעוד בעל הנכס בחיים.
הענקת מתנה הפטורה ממס שבח ליורש עתידי בעוד בעל הנכס בחיים, לפי סעיף 62 לחוק מיסוי המקרקעין, תתקיים אך ורק אם לפי סעיף 97(א) של פקודת מס ההכנסה מתקיימים שלושה עקרונות עיקריים:

• המתנה ניתנת ליחיד או לקרוב כלומר לבני זוג, אחים, הורים, ילדים או בני זוג של קרובי משפחה מקרבה ראשונה.
• המתנה מוענקת בתום לב וללא כל ציפייה לתמורה באשר היא.
• המתנה ניתנת לתושב ארץ ישראל.

ההיגיון בפטור ממס השבח היא שמקבל המתנה ישלם את המס בכל מקרה כאשר יחליט למכור את הנכס, וישלם אותו כולל מס השבח שנצבר בתקופה של נותן המתנה. על מתנות בישראל שאינן ניתנות לקרוב מקרבה ראשונה אין פטור מלא ממס שבח, כפי שקיים במקרה של צוואה או ירושה.

חשוב לציין כי פטור ממס שבח אינו פוטר את מקבלי המתנה הקרובים מתשלום מס רכישה, לפי תקנות מיסוי מקרקעין תשל"ה-1974. עם זאת, בניגוד לעסקת מקרקעין שגרתית, מס הרכישה הוא מופחת ומהווה שליש מהתשלום המקורי. אף יש לציין כי במידה והמתנה ניתנת בין בני זוג, לרוב יינתן גם פטור מלא ממס רכישה. בדרך כלל, במקרים מעין אלו לא ייגבה היטל השבחה על עסקת המתנה, מאחר וההעברה אינה מוגדרת כ"מימוש" לפי החוק מאחר והיא נעשית ללא תמורה.

חשיבות תכנון המס במסגרת עריכת צוואה

כאשר ברשות המוריש מספר נכסים אף אחד מהנכסים לא יהיה פטור ממס שבח, לכן חיוני לתכנן נכונה כיצד לחלק אותם בין היורשים בכדי למנוע מהם לשלם מיסים מיותרים. במקרה מסוג זה, מומלץ להעביר ליורש נכס בודד ולצוות ליתר היורשים את הנכסים האחרים כמתנות בעוד המוריש בחיים.

תכנון אופן חלוקת הנכסים מראש, מסייע למנוע ויכוחים בין היורשים לאחר פטירתו של המנוח ומבטיח כי יימנעו ממס שבח ואף מתשלום מלא של מס רכישה בבוא העת.

במידה והנכסים אינם שווים בסכומם, ניתן לאזן בין הממון הכולל שמקבל כל יורש על ידי מתן כספים או רכוש ליורשים, עליהם לא מוטל שום מס והכול מתוך עזבונו של המנוח.

האם נכס שרשום על בן זוג אחד יועבר ליורשים או לבן הזוג שנותר בחיים?

חזקת השיתוף מהווה חוק משפטי המסדיר את אופן חלוקת הכספים, הנכסים והרכוש של בני זוג שנישאו טרם ה- 1.1.1974. כלל משפטי זה קובע כי כאשר זוג נשוי או ידוע בציבור מנהל את חייו יחד, קיימת חזקה לכך שיחלקו ביניהם את כל הרכוש והנכסים באופן שווה במקרה של גירושין או מוות. זאת כל עוד לא נחתם הסכם ממון בין בני הזוג קודם לכן.

חזקת השיתוף בירושה רלוונטית למקרים בהם נכס כמו בית מגורים היה רשום רק על אחד מבני הזוג בשטר הבעלות. כתוצאה מכך, במידה ובן הזוג שעליו היה רשום הנכס נפטר, יוכלו היורשים לבקש לכלול את הנכס בירושה עצמה. בכדי להימנע מכך, על בן/בת הזוג שעודם בחיים חובה להוכיח כי הנכס נרכש במאמץ משותף ועם שיתוף פעולה הרמוני בין שני בני הזוג, וכתוצאה מכך אין להכליל את הנכס בירושה עצמה, אלא להעניק אותו לבני הזוג שנותרו בחיים באופן מלא.

על מנת לסתור חזקה שכזו, יהיה על היורשים להוכיח כי הנכס נרשם על שמו של אחד מבני הזוג בכוונת תחילה, וכי בן הזוג שנותר בחיים ויתר על חזקתו כשותף בנכס.
ברוב המקרים, בית המשפט יצדד בבני הזוג, אלא אם כן יוכח שאירעו פרידה או גירושין ביניהם ללא תביעת בעלות על הנכס מצד בן הזוג שלא היה רשום על שטר בעלות הנכס או לחלופין, שהנכס נרכש על ידי אחד מבני הזוג בלבד טרם הנישואין או על ידי שימוש בכספים שלא נצברו במאמץ זוגי משותף.

במידה והנכס מועבר לחזקתו של בן הזוג הנותר בחיים, לא יחול שום מס על בן הזוג. עם זאת, אם הנכס אכן ייחשב כחלק מהירושה, יתכן ומקבל הנכס ייחשף למס שבח, ולבטח ישלם לפחות 1/3 ממס הרכישה של הנכס.

לסיכום

משנת 1981, לא קיים מס ירושה או עיזבון ישיר בישראל, אך מתוקף חוק המקרקעין יתכן ויחולו על היורשים מיסים מסוימים עם קבלת הנכס מהמוריש. בכדי להימנע מתשלומי מס מיותרים, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הצוואות והירושות עם עריכת הצוואה, ולאתר את הדרכים החכמות להוריש את הנכסים בחוכמה.