השפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואה – כיצד מזהים אותה?

עריכת צוואה היא פעולה אישית שבאמצעותה קובע אדם כיצד יחולק רכושו לאחר פטירתו . החוק מכיר בחירותו של אדם להוריש את רכושו בהתאם לרצונו,  גם כאשר החלטותיו אינן שוויוניות או אינן מקובלות על בני משפחתו.

עם זאת , לעיתים מתעורר חשש כי הוראות הצוואה לא נקבעו מתוך רצונו החופשי של המצווה, אלא בעקבות לחץ,  תלות,  ניצול חולשה או התערבות של אדם אחר.

השפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואה מתקיימת כאשר ההשפעה שהופעלה על המצווה פגעה ברצונו החופשי, באופן שהביא לעריכת הוראות צוואה שאינן משקפות את רצונו העצמאי.

לא כל השפעה מצד בן משפחה או אדם קרוב היא פסולה.  ההבחנה בין השפעה טבעית ולגיטימית לבין השפעה בלתי הוגנת מחייבת בחינה של נסיבות עריכת הצוואה ושל מערכת היחסים בין המצווה לסביבתו.

מהי השפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואה?

השפעה בלתי הוגנת היא מצב שבו אדם מנצל את מעמדו , את קרבתו או את תלותו של המצווה בו,  באופן הפוגע בחופש הבחירה של המצווה ביחס להוראות צוואתו.

סעיף 30(א) לחוק הירושה,  תשכ"ה–1965,  קובע כי הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס,  איום , השפעה בלתי הוגנת , תחבולה או תרמית – בטלה.

הוראה זו נועדה להבטיח כי הצוואה תשקף את רצונו האמיתי של המצווה ולא את רצונו של אדם אחר.

השפעה בלתי הוגנת אינה חייבת להתבטא באיומים מפורשים. לעיתים היא מתפתחת בהדרגה,  במסגרת יחסי תלות ממושכים,  כאשר אדם קרוב הופך לגורם מרכזי בקבלת החלטותיו של המצווה.

מה ההבדל בין השפעה לגיטימית להשפעה בלתי הוגנת?

בני משפחה ואנשים קרובים משפיעים זה על זה באופן טבעי. אדם רשאי להעדיף בצוואתו ילד שטיפל בו במשך שנים,  להכיר תודה לקרוב משפחה שסייע לו או להוריש את רכושו לאדם שעמו קיים קשר מיוחד.

עצם קיומה של השפעה אינו הופך אותה לבלתי הוגנת.

ההבחנה המרכזית היא בין השפעה המותירה בידי המצווה חופש בחירה אמיתי לבין השפעה הפוגעת ביכולתו לגבש רצון עצמאי.

לדוגמה , מצווה המחליט מרצונו להעניק חלק גדול יותר מעיזבונו לילד שסייע לו אינו בהכרח נתון להשפעה בלתי הוגנת. לעומת זאת,  כאשר אותו ילד מנצל תלות , מפעיל לחץ או מונע מהמצווה אפשרות לקבל החלטה עצמאית,  עשויה להתעורר שאלה בדבר הגינות ההשפעה.

המבחן אינו אם הצוואה צודקת בעיני בני המשפחה,  אלא אם היא מבטאת את רצונו החופשי של המצווה.

כיצד יחסי תלות עלולים להשפיע על רצונו של המצווה?

יחסי תלות עשויים להתפתח כאשר המצווה נזקק לעזרת אדם אחר בניהול ענייניו האישיים,  הרפואיים או הכלכליים.

תלות כזו עשויה להיות טבעית ולגיטימית,  במיוחד בגיל מבוגר או בתקופות של מחלה.  אולם כאשר אדם אחד מרכז בידיו שליטה משמעותית בחיי המצווה, עלולה להיווצר אפשרות לניצול התלות לצורך השפעה על הוראות הצוואה.

בין הנסיבות שעשויות לעורר חשד ניתן למנות תלות כלכלית,  הסתמכות בלעדית על אדם אחד,  שליטה בקשר עם בני משפחה אחרים ומעורבות משמעותית בהחלטות אישיות.

עם זאת,  תלות כשלעצמה אינה מוכיחה השפעה בלתי הוגנת. יש לבחון את טיבה,  את עוצמתה ואת השאלה אם נוצלה באופן שפגע ברצונו החופשי של המצווה.

האם סיוע של בן משפחה בעריכת צוואה מעורר חשד?

אין פסול בעצם העובדה שבן משפחה מסייע למצווה להגיע לעורך דין,  לתאם פגישה או לקבל מידע על האפשרות לערוך צוואה.

עם זאת , כאשר אותו בן משפחה צפוי ליהנות מהצוואה, יש חשיבות לבחינת היקף מעורבותו.

לדוגמה , כאשר הנהנה מהצוואה הוא שמוסר את ההוראות לעורך הדין, נוכח בשיחות עם המצווה או משפיע על תוכן ההוראות,  עשויה להתעורר שאלה אם הצוואה משקפת את רצונו העצמאי של המצווה.

חשוב להבחין בין השפעה בלתי הוגנת לפי סעיף 30 לחוק הירושה לבין מעורבות פסולה בעריכת צוואה לפי סעיף 35 לחוק.  מדובר בעילות משפטיות שונות,  אף שלעיתים אותן נסיבות עשויות להיות רלוונטיות לשתיהן.

אילו סימני אזהרה עשויים להעיד על השפעה בלתי הוגנת?

ישנן נסיבות העשויות לעורר חשד לכך שהמצווה לא פעל מתוך רצון חופשי בעת עריכת הצוואה:

• שינוי משמעותי בהוראות הצוואה בסמוך לתקופה של תלות מוגברת באדם מסוים.
• התרחקות פתאומית של המצווה מבני משפחה או מאנשים שהיו קרובים אליו.
• שליטה של נהנה מהצוואה בניהול ענייניו הכספיים או האישיים של המצווה.
• מעורבות חריגה של נהנה בקביעת הפגישה עם עורך הדין או בהעברת הוראות הצוואה.
• קושי של המצווה לקיים שיחה עצמאית ללא נוכחות האדם שבו הוא תלוי.
• נסיבות המעידות על הפעלת לחץ, הפחדה או ניצול חולשה.

חשוב להדגיש כי סימנים אלה אינם מוכיחים בהכרח השפעה בלתי הוגנת.  משמעותם נבחנת בהתאם למכלול הנסיבות,  לרבות מצבו של המצווה,  מערכת היחסים עם הסובבים אותו והתנהלותו בתקופה שבה נערכה הצוואה.

כיצד ניתן להגן על רצונו החופשי של המצווה?

כאשר אדם מבקש לערוך צוואה , ובמיוחד כאשר הוא מבוגר או מסתייע בבני משפחתו,  רצוי להקפיד על הליך עריכה עצמאי וברור.

מומלץ שהמצווה ייפגש ביחידות עם עורך הדין העורך את הצוואה,  ימסור בעצמו את הוראותיו ויסביר את רצונו ללא נוכחותם של מי שעתידים ליהנות ממנה.

כאשר קיימות נסיבות רפואיות המצדיקות זאת,  ניתן לשקול קבלת הערכה רפואית מתאימה בסמוך לעריכת הצוואה . עם זאת,  אישור רפואי אינו מחליף בחינה של רצונו החופשי של המצווה ואינו שולל כשלעצמו אפשרות להשפעה בלתי הוגנת.

תיעוד מקצועי של נסיבות עריכת הצוואה עשוי לסייע בעתיד בבירור השאלה אם הוראותיה נקבעו באופן עצמאי.

מה עושים כאשר מתעורר חשד להשפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואה?

כאשר מתעורר חשד להשפעה בלתי הוגנת,  חשוב לבחון את נסיבות עריכת הצוואה,  את מערכת היחסים בין המצווה לבין הנהנים ממנה ואת האירועים שהתרחשו בתקופה הרלוונטית.

יש להבחין בין מצב שבו המצווה עדיין בחיים , וביכולתו לפעול לשמירת רצונו החופשי, לבין מצב שבו התעורר החשד לאחר פטירתו.

כאשר המצווה בחיים , ניתן לפעול להבטחת עצמאותו בקבלת החלטות ולבחון,  בהתאם לרצונו וליכולתו, עריכת צוואה חדשה המשקפת את רצונו החופשי.

כאשר החשד מתעורר לאחר פטירת המצווה והוגשה בקשה לקיום צוואתו,  ניתן לבחון אם קיימת עילה משפטית להתנגדות.

להרחבה על מבחני הפסיקה,  הראיות והאפשרות לפסילת צוואה,  ראו במאמר התנגדות לצוואה – השפעה בלתי הוגנת

סיכום –  שמירה על רצונו החופשי של המצווה

השפעה בלתי הוגנת בעריכת צוואה אינה נלמדת מעצם קיומם של יחסי קרבה, סיוע או תלות. השאלה המרכזית היא אם המצווה פעל מתוך רצון חופשי ועצמאי, או שהשפעתו של אדם אחר פגעה בחופש הבחירה שלו.

בחינת נסיבות עריכת הצוואה,  יחסי התלות ומידת מעורבותם של הנהנים ממנה עשויה לסייע בזיהוי מצבים שבהם קיים חשש להשפעה בלתי הוגנת.

עו"ד ונוטריון יניב אור,  תובע משטרתי לשעבר וסגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין,  בעל ניסיון משפטי של למעלה מ־20 שנה,  מומחיות ייחודית בייצוג ובניהול סכסוכי ירושה מורכבים, לרבות מחלוקות הנוגעות להשפעה בלתי הוגנת ולתוקפן של צוואות.