התנגדות לצו ירושה

אם משפחתכם מתעסקת כעת בסיטואציה של ויכוחים על ירושה או על קיום צוואה, מן הסתם נתקלתם במונח התנגדות לצו ירושה. מה זה אומר? מי יכול בכלל להגיש את ההתנגדות הזאת? ומה זה אומר עבורכם? ולמה בכלל צריך עורך דין לצורך הגשת התנגדות כזאת? כל הפרטים ממש כאן, במאמר שלפניכם:

מהי התנגדות לצו ירושה?

כשמדברים על התנגדות לצו ירושה, מדברים על תביעה שמוגשת לרשם לענייני ירושה. התביעה בדרך כלל תוגש כאשר לא הייתה צוואה. מטרת הגשת ההתנגדות לצו ירושה היא למנוע מתן צו הירושה.

הליך נוסף, דומה, שניתן להגיש כנגדו התנגדות הוא התנגדות לצו קיום צוואה. מה ההבדל ביניהם אתם שואלים? השאלה מה מבקשים בבקשה מרשם הירושות. אם הבקשה לצו ירושה הייתה לצורך ירושה כשאין צוואה, הבקשה לצו קיום צוואה מוגשת כאשר יש צוואה, ויש רצון לקיים אותה. ולכן, יש הבדל דרמטי, מתי מנהלים הליך של התנגדות לצו ירושה, לעומת ניהול הליך של התנגדות לצו קיום צוואה.

מתי ניתן להגיש התנגדות לצו ירושה?

חוק הירושה, ובתוכו סעיף 67, קובע את המועדים המדויקים להגשת התנגדויות לבית המשפט. בין השאר הוא קובע, כי במקרה שהוגשה בקשה לצו ירושה, הרשם לענייני ירושה צריך להודיע על כך באופן פומבי, ולאחר מכן סופרים שבועיים ימים.

סעיף 67 קובע כך: "הוגש בקשה לצו ירושה או צו קיום, יודיע על כך הרשם לענייני ירושה ברבים וייקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לענייני ירושה תוך  הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו". הזמן שנותן החוק להגשת התנגדות לצו קיום צוואה, הוא בדיוק הזמן שניתן לצורך הגשת התנגדות לצו ירושה.

מי יכול להגיש התנגדות לצו ירושה?

השאלה מי יכול להגיש התנגדות לצו ירושה, אמנם נענתה בחוק, כפי שנכתב בסעיף 67 לחוק הירושה מי "מעוניין בדבר" יכול להגיש את ההתנגדות. ועדיין, השאלה הזאת עולה פעמים רבות בפסיקה, בעיקר על רקע פרשנות למונח "מעוניין בדבר".

בפרשת עאסי, רע"א 3154/94 הילאנה כמאל עאסי נ' חביב עאסי, פסק בית המשפט כי יש לפרש בפרשנות מרחיבה, וכל מי שטוען להנאה עקיפה, כל שהיא מן העיזבון, בשל היותו יורש או זוכה, נחשב כמעוניין בדבר.

בנוסף, ישנו אדם נוסף שזכאי להגיש התנגדות לצו ירושה והוא מי ש"נוגע בדבר", כלומר, אדם שטוען לזכות הנאה ישירה מהעיזבון. הפסיקה כן הבדילה בין שני המקרים, ולמשל, העתק צוואה, מועבר רק ל"מעוניין בדבר". בנוסף, ה"מעוניין בדבר" יכול רק לטעון להנאה עקיפה מהעיזבון, מכוח של יורש או זוכה. לעומת זאת, "נוגע בדבר", יכול להיות רק מי שבעל הנאה ישירה מהעיזבון.

השינוי שהתרחש בפסיקה

בהקשר של "מעוניין בדבר", והפרשנות של המונח, צריך להדגיש כי תחילה היה נהוג כפי שנפסק בבג"ץ 673/89 משולם נ' בית הדין הרבני הגדול, שכל מי שחש באופן סובייקטיבי שיש לו עניין בסכסוך של העיזבון, רשאי להתנגד לקיום הצוואה. אך כאמור, לפי פסק דין עאסי, יש צורך להוכיח הנאה ממשית מהעיזבון. כאשר, גם אם מדובר בהנאה עתידית ולא ודאית, עדיין זה נחשב. כלומר, במהלך השנים כן חל צמצום מסוים בפרשנות המושג.

מהן העילות להגשת התנגדות כזו?

• גילוי או קיום צוואה אחרת – תמיד עולה השאלה האם עילות ההתנגדות לצו ירושה זהות לעילות ההתנגדות לצוואה "רגילה". התשובה היא שלא, מדובר בעילות אחרות. כאשר, העילה הנפוצה ביותר היא גילוי או קיומה של צוואה שלא הוגשה עדיין לקיום, או שבמקרה אחר הוסתרה מהרשם.
• ניסיון להשמטת יורש – במקרה שהצו המבוקש לירושה לא מכיל את כל היורשים, וכך יתר היורשים מקבלים כל אחד יותר ממה שהיה אמור לקבל באופן יחסי, ישנה אפשרות לאותו יורש שהושמט להגיש התנגדות על רקע השמטה זו.
• התעלמות מהסתלקות – כל יורש יכול לחתום על תצהיר הסתלקות ובכך, בעצם, לוותר על חלקו בירושה. במקרה שישנו צו ירושה שקובע שאותו יורש כן נחשב כיורש, בעצם ישנה טעות, משום שיש צו ירושה שמגדיר אותו כיורש, לעומת תצהיר בו הוא מוותר על זכותו זו.

באופן כללי צריך להגיד שמדובר בעילות שונות לגמרי מהעילות להגשת התנגדות לצו קיום צוואה, וניתן להסביר את זה בכך שההתנגדויות כאן הן בהתאם לכך שצו ירושה ניתן לפי חוק הירושה. בעוד צוואה, מכילה בסוף את הוראות המוריש, שלפיהן פועלים, ואז אליהן גם מוגשת ההתנגדות, ועל כן מדובר בעילות שונות לגמרי.

כיצד מגישים התנגדות לצו ירושה?

מדובר בטופס מסודר, אותו יש להגיש לרשם לענייני ירושה. הטופס כולל כמובן את פרטי המתנגד, שמו ותעודת הזהות. וכן את שם המנוח שבעניינו קיים צו ירושה, וכמובן תעודות זהות ושמות של יתר היורשים המעורבים בהליך מתן צו הירושה.

לאחר מכן, יש להוסיף נימוקים המסבירים את ההתנגדות ואת העילות המפורטות בה. כמובן שככל שנטענות טענות עובדתיות כלשהן, יש להביא תצהיר תמיכה לעובדות אלה, ולצרף אותם לבקשת ההתנגדות. שימו לב, שעליכם להוסיף לבקשה גם אישור תשלום אגרה עבור ההתנגדות, וגם ייפוי כוח אם מעורב מטעמכם עורך דין בהליך.

מהם שלבי ההליך בהתנגדות לצו ירושה?

עליכם קודם כל להגיש את כלל המסמכים, במספר עותקים לרשם לענייני ירושות. הוא מעביר את כלל המסמכים לבית משפט לענייני משפחה, שהוא זה שמוסמך לדון בהתנגדויות. המתנגד בהקשר הזה נרשם כנתבע, בעוד אלו שלטובתם ניתן צו הירושה הם התובעים.

לאחר מכן, ישנם הליכים מקדמיים של עיון במסמכים ובקשת לגילוי מסמכים, ולאחר מכן התיק נקבע לשמיעת הוכחות. שם גם מופיעים התצהירים למיניהם, ומובאות חוות דעת של מומחים. אותם מומחים נחקרים על ידי עורכי הדין, משני הצדדים. ולאחר מכן מגישים סיכומים.

בית המשפט מחליט האם לקבל את ההתנגדות. אם אכן אין לתת צו ירושה, ויש צוואה, בית משפט יצטרך להחליט האם הוא נותן צו לקיום צוואה במקום צו הירושה.

האם ישנן הוצאות משפטיות הקשורות לביצוע התנגדות לצו ירושה?

קודם כל צריך לדעת שלפני ניהול הליך ההתנגדות לביצוע צו ירושה, עליכם לשלם אגרה לרשם הירושה. לאחר מכן, כמובן שאם התייעצתם או אתם מלווים על ידי עורך דין, תצטרכו לקחת בחשבון עלויות של שכר הטרחה.

מה קורה אם לא מוגשות התנגדויות נגד צו ירושה?

אם לא הוגשה שום התנגדות, המשמעות היא שצו הירושה בעצם נכנס לתוקף. לאחר מכן, הדרך לבטל או לתקן את הצו היא רק באמצעות בקשה לתיקון צו ירושה, או בקשה לביטול צו ירושה. כמובן שמדובר בהליך מורכב ושונה מכל מה שנאמר עד כה.

אז למה צריך עורך דין?

בסוף, עורך דין צוואות מנוסה ידע לבחון את חומר הראיות ואת התשתית העובדתית, וידע בכלל להמליץ אם שווה לכם להתחיל את כל ההליך הזה של ההתנגדות. בנוסף, עורך הדין ידע להגיד לכם, מתי לעצור, מתי כדאי להפסיק ולהודות. בקיצור, אתם זקוקים למישהו שמבין טוב ובאופן מקצועי את ההליך, ונמצא שם עבורכם.