זכויות ידועים בציבור לפי חוק הירושה

זכויות של ידועים בציבור לפי חוק הירושה  הוא נושא מורכב ורב-פנים. חשוב להבין את הזכויות של מעמד זה, במיוחד בהקשר של חוק הירושה.

במאמר שלפנינו נבין מהן זכויות הירושה של ידועים בציבור, האם יש הבדל בינם לבין זוגות נשואים, כיצד מוכיחים מעמד של ידועים בציבור ועוד נושאים אשר יישפכו אור על מעמד זה.

מהן זכויות הירושה של ידועים בציבור על פי חוק הירושה?

החוק הישראלי מכיר בזכויות הירושה של ידועים בציבור, אך המצב המשפטי מורכב יותר מאשר במקרה של זוגות נשואים. לפי חוק הירושה, ידוע בציבור זכאי לרשת את בן זוגו המנוח בתנאים מסוימים:

אם המנוח לא השאיר צוואה, הידוע בציבור יירש חלק מהעיזבון כפי שהיה יורש בן זוג נשוי בהתאם לסעיף 11 לחוק הירושה.

אם יש צוואה, הידוע בציבור אינו נחשב כיורש על פי דין, אך יכול לתבוע מזונות מהעיזבון.

הידוע בציבור זכאי לחלק מזכויות פנסיה וביטוח של המנוח, בדומה לבן זוג נשוי.

מה ההבדל בין זכויות הירושה של ידועים בציבור לעומת זוגות נשואים?

סעיף 11 לחוק הירושה הוא סעיף מרכזי המגדיר את זכויות הירושה של בן הזוג. הסעיף מפרט כיצד מתחלק העיזבון בין בן הזוג לבין יורשים אחרים. הסעיף אינו עושה הבחנה בין בן זוג אשר שימש כידוע בציבור או בן זוג שנישא למצווה ולמעשה הוא חל על שניהם.

ראשית, בן הזוג זכאי לקבל את כל המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, כולל רכב משפחתי. לאחר מכן, חלוקת שאר העיזבון תלויה בקרובי המשפחה הנותרים:

אם נותרו ילדים, צאצאיהם או הורים – בן הזוג מקבל חצי מהעיזבון.

אם נותרו אחים, צאצאיהם או הורי הורים – בן הזוג מקבל שני שלישים מהעיזבון.

במקרה שבן הזוג היה נשוי למנוח לפחות שלוש שנים וגר עמו בדירה הכלולה בעיזבון, הוא זכאי לכל חלקו של המנוח בדירה ושני שלישים מהנותר.

אם אין קרובי משפחה מהסוגים הנ"ל, בן הזוג יורש את כל העיזבון.

חשוב לציין כי כל זכות כספית הנובעת מקשר הנישואין (למעט זכויות לפי חוק יחסי ממון) תנוכה מחלקו של בן הזוג בעיזבון. זאת כדי למנוע כפל זכויות ולהבטיח חלוקה הוגנת של הרכוש.

זכויות ידועים בציבור לפי חוק הירושה

כיצד מוכיחים מעמד של ידועים בציבור לצורך זכויות ירושה?

סעיף 55 לחוק הירושה מהווה נדבך חשוב בהגדרת מעמדם המשפטי של ידועים בציבור בישראל. הסעיף קובע ארבעה תנאים מצטברים הכרחיים להכרה בבן זוג של אדם שנפטר כידוע/ה בציבור:

• בני הזוג חיו חיי משפחה: כלומר, קיימו מערכת יחסים זוגית ואינטימית.
• בני הזוג ניהלו משק בית משותף: התגוררו יחד וחלקו את ההוצאות והחובות הכלכליות.
• בני הזוג אינם נשואים זה לזה או לאחר: מעמד הידועים בציבור מתייחס לזוגות שאינם נשואים באופן רשמי.
• לא קיימת צוואה המורה אחרת: כלומר, המנוח לא השאיר צוואה המתייחסת לחלוקת הרכוש באופן שונה.

חשוב לציין כי כל ארבעת התנאים הללו חייבים להתקיים במצטבר על מנת שבן הזוג יוכר כידוע/ה בציבור לצורך ירושה. סעיף זה מעניק הגנה משפטית לזוגות שחיים יחד ללא נישואין רשמיים, ומבטיח את זכויותיהם בהקשר של ירושה.

כיצד ניתן להוכיח מעמד של ידועים בציבור לצורך תביעת זכויות ירושה על פי בתי המשפט?

בתי המשפט בישראל מכירים במעמד של "ידועים בציבור" כשווה ערך לנישואין בהקשר של זכויות ירושה. כדי להוכיח מעמד זה, יש להציג ראיות המעידות על חיים משותפים ומחויבות הדדית. להלן מספר דרכים להוכחת מעמד זה:

טיב היחסים ערב הפטירה

בתי המשפט מקפידים לבחון את טיב היחסים בין בני הזוג ערב הפטירה, כולל מגורים משותפים, ניהול משק בית משותף, וקיום חיי משפחה.

חשוב להדגיש כי הפסיקה קבעה באופן חד-משמעי כי המועד הקובע לבחינת התקיימות התנאים הללו הוא ערב פטירתו של המנוח. זוהי נקודה קריטית, שכן אין די בקשר שהתקיים בעבר. הדבר נקבע בפסק הדין המנחה בע"א 235/72 פסיה בירנבאום נ' עזבון המנוח יעקב לוין.

כיצד בני הזוג ראו את מערכת היחסים?

בתי המשפט בישראל אימצו גישה מתקדמת ומותאמת למציאות החיים המודרנית בכל הנוגע להגדרת מערכות יחסים זוגיות.

בהתאם לפסיקה העדכנית, הקריטריונים לבחינת קיומם של חיי משפחה ומשק בית משותף אינם נקבעים באופן נוקשה או שרירותי.

במקום זאת התנאים של חיי משפחה ומשק בית משותף ייבחנו על פי קריטריונים סובייקטיביים. כלומר, כיצד בני הזוג ראו את עצמם ואת מערכת היחסים ביניהם. זוהי גישה מהפכנית המשקפת את המורכבות של יחסים בין בני זוג בעידן המודרני. במקום להסתמך על קריטריונים חיצוניים ונוקשים, בתי המשפט מכירים בחשיבות של תפיסת בני הזוג את מערכת היחסים שלהם.

האם בני הזוג ראו אחד בשני כיורשים?

סעיף 55 לחוק הירושה מעלה שאלה מורכבת ומשמעותית: האם בני הזוג ראו זה בזה יורשים? זוהי סוגיה קריטית שיש לבחון בקפידה בכל מקרה לגופו.

הפסיקה בנושא זה ברורה ועקבית. בפסק הדין המנחה בעניין היועץ המשפטי לממשלה נ' סוזן שוקרן, קבע בית המשפט העליון כי יש לבחון את כוונת המנוח ואת טיב היחסים בין בני הזוג. עיקרון זה חוזר גם בפסקי דין מאוחרים יותר, כמו בעניין סיגל ביטון ובעניין פלוני נ' פלונית.

על מנת לקבוע את תחולת סעיף 55, נדרשת בחינה מעמיקה של מערכת היחסים בין המנוח לבין בן או בת הזוג. יש לנסות להבין האם אכן התכוון המנוח שבן או בת הזוג יירשו אותו. זוהי בחינה מורכבת הדורשת התייחסות למגוון רחב של ראיות, ולא ניתן להסתפק בבחינה שטחית של הנסיבות..

נטל השכנוע

נטל השכנוע הוא עניין מכריע בהליכים משפטיים, במיוחד כאשר מדובר בטענות לידועים בציבור. חשוב להבין כי על פי הפסיקה, האחריות להוכחת מעמד זה מוטלת על הצד הטוען להיותו ידוע בציבור.

חשוב להדגיש כי כאשר מדובר בהליך המתנהל לאחר פטירתו של בן הזוג הנטען, הנטל הראייתי מתעצם. זאת מתוך הבנה כי קיים קושי מובנה בהוכחת טענות כאשר אחד הצדדים אינו יכול להגיב או להעיד. פסקי דין כמו ע"א 5997/92 דוד מלק נ' מנהל העיזבון הרב יהושע דויטש ז"ל וע"א 714/88 נירה שניצר נ' יובל ריבלין מחזקים עמדה זו ומדגישים את הצורך בראיות משכנעות במיוחד.

מגורים נפרדים

אין ספק כי סוגיית הדירות הנפרדות מעלה שאלות מורכבות בנוגע למעמדם של בני זוג כידועים בציבור. עם זאת, חשוב להבין כי המציאות אינה תמיד שחור-לבן, וישנם מקרים בהם נסיבות החיים מובילות לפתרונות מגורים לא שגרתיים.

חשוב לציין כי בית המשפט כבר הכיר בעבר באפשרות לראות בבני זוג ידועים בציבור גם כאשר הם מתגוררים בדירות נפרדות. הפסיקה בעניין שוקרון מהווה תקדים חשוב בהקשר זה. עם זאת, נדרשות ראיות משמעותיות המעידות על קיום חיי משפחה ומשק בית משותף.

לפיכך, יש לבחון את מכלול הנסיבות ולא להסתמך רק על עובדת המגורים הנפרדים. יש לשקול את טיב היחסים, את מידת השיתוף הכלכלי, ואת האופן בו הצדדים ניהלו את חייהם המשותפים, על אף המרחק הפיזי. רק בחינה מעמיקה של כל אלה תאפשר הכרעה צודקת ונכונה בשאלת מעמדם כידועים בציבור.

חשבונות נפרדים

חשבונות נפרדים הם נושא מורכב ורגיש בכל הנוגע לקביעת מעמדם של בני זוג כידועים בציבור. ישנם מספר גורמים מרכזיים שיש לקחת בחשבון בעת בחינת הסוגיה:

ראשית, קיומם של חשבונות בנק נפרדים וניהול כספי בנפרד מהווה סימן משמעותי לחוסר שיתוף כלכלי ולהיעדר ניהול משק בית משותף. עובדה זו עשויה להחליש את הטענה כי בני הזוג חיו כידועים בציבור.

שנית, היעדר הצהרה רשמית על היותם ידועים בציבור בפני גופים כמו הביטוח הלאומי או מוסדות רשמיים אחרים, מחזק את הטענה כי בני הזוג לא ראו את עצמם ככאלה.

לבסוף, חשוב להדגיש כי בקביעת קיומו של משק בית משותף, יש להציג ראיות המעידות על השתתפות בן הזוג הנותר בהוצאות המחיה של המנוח. היעדר ראיות כאלה עלול להחליש את הטענה לקיום מערכת יחסים של ידועים בציבור.

בסופו של דבר, כל מקרה נבחן לגופו, ויש לשקול את מכלול הנסיבות והראיות בטרם קביעת מעמדם של בני הזוג.

נסיעות לחו"ל

נסיעות לחו"ל של בני זוג הן מרכיב משמעותי בבחינת מערכת היחסים המשפחתית. חשוב להבין כי אופי הנסיעות יכול לשפוך אור על טיב הקשר בין בני הזוג. במסגרת בדיקה זו, ייבחנו מספר היבטים מרכזיים:

ראשית, תיבדק תדירות הנסיעות המשותפות של בני הזוג. נסיעות משותפות רבות עשויות להעיד על קשר חזק ורצון לחוות חוויות משותפות. שנית, ייבחן היחס בין נסיעות משותפות לנסיעות נפרדות. איזון בריא בין השניים יכול להצביע על עצמאות לצד שיתוף פעולה זוגי.

בנוסף, תיבדק התאמה בין הצהרות בן הזוג הנותר לגבי נסיעות משותפות לבין המידע המופיע בדרכונים. אי-התאמה עלולה לעורר שאלות לגבי אמינות ההצהרות.

חשוב לזכור כי נסיעות לחו"ל הן רק אחד מהמדדים לבחינת חיי המשפחה המשותפים, ויש לבחון אותן בהקשר הרחב של מערכת היחסים כולה.

תצהירים של חברים ובני משפחה

עשויים להיות כלי חשוב בהליכים משפטיים, אך יש לזכור כי משקלם מוגבל כאשר אין בהם מידע קונקרטי ומהותי.

חשוב להדגיש כי בתי המשפט מחפשים ראיות ממשיות לקיומם של חיי משפחה או משק בית משותף. תצהירים שאינם מספקים פרטים ספציפיים על מועדי הקשר או על טיב היחסים, אינם מסייעים לביסוס טענת "ידועים בציבור".

לפיכך, בעת הגשת תצהירים תומכים, יש להקפיד על מתן מידע מדויק ורלוונטי. עדויות המתארות באופן ברור את אופי היחסים, תדירות המפגשים, והאינטראקציות היומיומיות, הן אלו שיכולות לתרום משמעותית לטיעון המשפטי.

האם יש צורך ברישום מיוחד כדי להיחשב כידועים בציבור?

ככלל, בני זוג ידועים בציבור אינם מקבלים תעודה רשמית המעידה על מעמדם, בניגוד לזוגות נשואים המקבלים תעודת נישואים. עם זאת, קיימות מספר דרכים להוכיח את מעמדם כידועים בציבור:

• מילוי שאלון בביטוח לאומי: ניתן למלא טופס 107 לצורך הכרה בבני זוג כידועים בציבור. זהו צעד חשוב במיוחד לעניין זכויות סוציאליות.
• הצהרה בפני עורך דין: בני הזוג יכולים להצהיר בפני עורך דין על ניהול משק בית משותף וחיים משותפים. הצהרה זו מהווה ראיה משמעותית למעמדם.
• עדכון מוטבים בביטוחים ובקופות גמל: ניתן לעדכן את פרטי המוטבים בביטוח מנהלים או בקופת גמל, ולציין את בן/בת הזוג כידוע/ה בציבור.

חשוב לציין כי אף שאין רישום רשמי אחד, צעדים אלה יכולים לסייע בהוכחת מעמדם של בני הזוג כידועים בציבור בפני רשויות שונות ובמצבים משפטיים שונים.

מה קורה במקרה שיש צוואה, האם היא גוברת על זכויות הידועים בציבור?

בדרך כלל, צוואה אכן גוברת על זכויות הניתנות לבן זוג במעמד של ידועים בציבור. זאת מכיוון שנקודת המוצא בחוק הירושה היא עיקרון כיבוד רצון המת. ההנחה היא כי צוואה מבטאת את רצונו האמתי והמלא של המנוח לגבי חלוקת נכסיו לאחר מותו.

הצוואה משקפת את האוטונומיה של המנוח כפרט ואת זכותו החוקתית בקניינו. כיבוד רצונו של המת להורות מה ייעשה ברכושו נחשב לחלק בלתי נפרד מכבוד האדם שלו. לכן, בתי המשפט נוטים לכבד את הוראות הצוואה, גם אם הן עומדות בסתירה לזכויות שהיו ניתנות לידועים בציבור בהיעדר צוואה.

האם ילדים משותפים משפיעים על זכויות הירושה של ידועים בציבור?

בשאלה זו עסק בית המשפט המחוזי בחיפה בפסק דין חשוב. בעמ"ש (חי') 1714-09-13 קבעה השופטת וילנר כי עצם הולדת ילדים משותפים אינה מספיקה כדי להכיר בבני זוג כידועים בציבור לצורך זכויות ירושה.

השופטת הדגישה כי נדרש בסיס שיתופי נוסף מעבר לעובדה שיש לבני הזוג ילדים משותפים. לפי פסק הדין, הולדת ילדים לבדה אינה מהווה נימוק מספק להכרה בבני זוג כידועים בציבור.

חשוב לציין כי הנטל להוכיח מעמד של ידועים בציבור מוטל על הטוען לכך. לפיכך, בהיעדר ראיות נוספות המעידות על קשר זוגי הכולל שותפות בחובות ובזכויות, עצם קיומם של ילדים משותפים אינו מספיק כדי להרים נטל זה.

מה קורה אם אחד מבני הזוג היה נשוי בעבר ולא התגרש רשמית?

זכות הירושה של בן זוג היא חלק בלתי נפרד ממערכת הזכויות הנובעות מקשר הנישואין. עם זאת, כאשר אחד מבני הזוג היה נשוי בעבר ולא התגרש רשמית, מתעוררות שאלות מורכבות בנוגע לזכויות הירושה.

במקרים כאלה, בתי המשפט נוטים לאמץ גישה פרשנית מורכבת יותר מאשר בדיקה פורמלית גרידא של מעמד הנישואין. הם בוחנים את מהות הקשר בין בני הזוג וטיבו, ולא מסתפקים רק בבדיקה אם היו גירושין בפועל.

שיקולים מרכזיים בפרשנות זו כוללים:

• תום לב: בן זוג שזנח את קשר הנישואין הקודם ופנה לזוגיות חדשה, עשוי להיחשב כמי שפעל בחוסר תום לב אם הוא מבקש לרשת את בן הזוג הקודם.
• ציפיות הצדדים: בית המשפט בוחן האם סביר שבן הזוג הקודם ציפה שהאדם שעזב אותו עדיין ירש ממנו.
• מהות הקשר: נבחנת מידת הקשר והמחויבות בין בני הזוג בפועל, ולא רק המעמד הפורמלי שלהם.
• נסיבות מיוחדות: כל מקרה נבחן לגופו, תוך התחשבות בנסיבות הייחודיות והמורכבות שלו.

לסיכום, בעוד שהמצב הפורמלי של הנישואין הוא נקודת המוצא, בתי המשפט מיישמים גישה פרשנית מהותית יותר בבואם להכריע בסוגיות ירושה במקרים מורכבים כאלה.

עורך דין צוואות וירושות יניב אור מתמחה בייצוג לקוחות במעמד של ידועים בציבור בהליכי התנגדות לצוואה, ביטול צו קיום צוואה והגנה על צוואה. משרד עו"ד ונוטריון יניב אור, בעל ניסיון רב שנים בתחום, מעניק ייעוץ מקצועי ומטפל בכל תיק באופן אישי ומסור. חשוב לדעת כי ויתור על זכויות בירושה עלול להיות בעל השלכות משמעותיות, ולכן מומלץ לפנות אלינו לקבלת ייעוץ משפטי מקיף.

הניסיון והמומחיות שלנו בתחום דיני הירושה מאפשרים לנו להעניק ללקוחותינו ייצוג משפטי איכותי ומקיף, תוך שמירה על האינטרסים שלכם בכל שלב בהליך. אנו מבינים את הרגישות והמורכבות הכרוכים בענייני ירושה, ופועלים במסירות להבטיח כי זכויותיכם יישמרו ויכובדו.