ירושהנט יולי 2025 | עו"ד ונוטריון יניב אור

עדכונים ותקדימים בנושא ירושה, צוואות וסכסוכי ירושה – משרד עו"ד ונוטריון יניב אור

במרכזו של מאבק משפטי סוער, מתגלים סיפורים משפחתיים מורכבים ומלאי דרמה סביב סכסוכי ירושה על צוואות וירושות. ארבעה מקרים שונים שנדונו בבית המשפט מציגים את המאבקים המשפטיים והרגשיים שמלווים את חלוקת הרכוש לאחר פטירת יקיריהם. בין אם מדובר בשינוי פתאומי בצוואה שמוביל למחלוקות בין אחים, טענות על חוסר כשירות או השפעה בלתי הוגנת, או שאלת זכאות בת זוג פרודה לירושה – כל מקרה חושף את הקונפליקטים העמוקים והמורכבים שבין בני המשפחה.

דרך פסיקות בתי המשפט נחשפים הדילמות המשפטיות והאנושיות שעומדות בבסיס כל סיפור, ומדגישים את הצורך בהבנה מעמיקה של החוק לצד רגישות למציאות המשפחתית המורכבת.

הודר מ-4 ארבע צוואות קודמות (!) וקיבל 90% מהרכוש בצוואה החמישית והאחרונה

אחרי חיים ארוכים וסוערים המנוחה הלכה לעולמה והשאירה אחריה רכוש רב — 3 דירות, חנות וכספים בחשבונות בנק שונים. ירושת מיליונים פר אקסלנס. אלא שאיתה הלכו גם הסודות המשפחתיים שהסתתרו מאחורי לא פחות מחמש צוואות שונות (!) שערכה לאורך השנים, כולן אצל אותה עורכת דין מוכרת.

בארבעת הצוואות הראשונות הבן נ׳ קיבל סכום סמלי בלבד — אלף שקלים, לא יותר, בעוד ששתי בנותיה של המנוחה זכו לחלק משמעותי מהרכוש.

בצוואה האחרונה – תפנית בעלילה. בצוואה הזו, שנערכה בשנת 2016 בפני אותה עורכת דין (שעכשיו כבר הייתה נוטריונית), הבנות נושלו מרוב הנכסים ואחיהם, נ', נקבע כיורש המרכזי. האחיות זעמו והגישו מיד התנגדות לצוואה בה העלו טענות של חוסר כשרות של המנוחה לערוך את הצוואה.

בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו בכדי לבדוק את המסמכים הרפואיים הרלבנטיים. המומחה מצא שהמנוחה לא הייתה דמנטית במועד החתימה על הצוואה האחרונה והוסיף שגם אם היא הייתה דיכאונית כ-4 חודשים לאחר החתימה על הצוואה, לא היה בזה כדי לערער את כשירותה לצוות.

בית המשפט יישר קו עם המומחה ועם הפסיקה הרלבנטית, שכן כבר נפסק בהלכות בית משפט עליון שגם אם מישהו עבר תקופות שבהן דעתו הייתה מעורפלת, אם בית המשפט קובע שהוא היה צלול ביום שבו הוא כתב את הצוואה, אז אפשר וצריך להחליט שהוא הבין מה המשמעות של הצוואה כשהוא עשה אותה (ע"א 3411/92 רובינשטיין נ' ברזבסקי).

בפסק הדין הודגש שהאמא הגיעה למשרד עורכת הדין כשהיא לבדה ונעזרה במקל בלבד. בנוסף, רק כשנה לאחר הצוואה היא החלה להיתמך בעובדת זרה ובתקופת עריכת הצוואה עדיין גרה בגפה, עצמאית לחלוטין.

בסופו של היום בית המשפט קבע שהמנוחה הייתה כשירה ושהאחיות – מלבד הרבה מלל – לא הציגו ראיות אמיתיות לטענותיהן. הספקות נותרו באוויר והאח קיבל את חלקו. האחיות, המומות וכואבות, נותרו בעיקר עם תחושת ההחמצה.

ת"ע 48049-11-18 א נ' נ בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה כבוד השופטת אפרת ונקרט 9.6.2025.

הילדים מתנגדים לצוואה בשפת הקודש – "אמא לא ידעה עברית!"

צוואתה של אם המשפחה שהלכה לעולמה בגיל 96, הציתה מלחמה של ממש בין שניים מתוך 10 ילדיה. זאת משום שבצוואה אשר נחתמה בפני שני עדים, האמא העבירה את כל רכושה לנמען אחד, ד', בנה. אחיו, שהגיש התנגדות נחרצת, טען כי צוואה זו לא משקפת את רצונה האמיתי של האם.

"אי אפשר לקיים את הצוואה של אמא שלי שלא הבינה אותה בכלל", טען בתוקף האח המתנגד, "היא לא דיברה עברית ובוודאי לא קראה עברית! שפת האם שלה הייתה ערבית-טוניסאית". האח הוסיף וטען שהצוואה שנכתבה בגוף ראשון כללה מילים שאין שום סיכוי שאימו המנוחה ידעה או הכירה. "אתם באמת רוצים להגיד שאמא, שלא ידעה לחבר כמה מילים בעברית, ערכה צוואה עם ביטויים כמו מנהל עיזבוני, עושק, המוציא לפועל של צוואתי או עדים כשרים?".

ד', היורש העיקרי בצוואה, הגיע מוכן לאירוע והביא עמו לא רק טיעונים משפטיים אלא משהו חזק עוד יותר: "סוללה" של בני משפחה מילדים ונכדים שהעידו שדיברו עם אמא/סבתא בעברית. מרביתם כלל לא דוברים עברית.

מה קבע בית המשפט? שהצוואה כשרה ותקפה. כב' השופטת שני כ"ץ הזכירה לאח המתנגד בפסק הדין שגם אם הצוואה לא נכתבה בשפת האם של המנוחה, ואפילו אם מישהו אחר ניסח לה את התוכן בשפה "גבוהה לכאורה", אין בזה כדי לפסול את הצוואה באופן מיידי, וזאת ככל שהדברים הוסברו לאמא בזמן אמת והיא הבינה את משמעותם. הכלל הוא שהצוואה נערכת בשפה שהמצווה מבין ואין חובה שזו תהיה שפתו העיקרית. בית המשפט ציין שמדובר היה בצוואה פשוטה, קצרה, קלה להבנה, ואין ספק שהמנוחה ידעה במה מדובר.

"רגע, רגע! גם אם כל זה נכון", הוסיף האח המתנגד, "יש לפסול את הצוואה בגלל השפעה בלתי הוגנת. אח שלי, שגר עם אמא, הילך עליה אימים והתעלל בה מילולית ופיזית. ברור שהוא השפיע עליה להשאיר לו את כל הנכסים".

בית המשפט דחה גם את הטענות האלה וקבע שלא נמצאה שום הוכחה להשפעה בלתי הוגנת או איומים. ד' לא היה מעורב בעריכת הצוואה ולא הוצגו ראיות מספקות לטענות הקשות של יחסו לאם. הצוואה הועברה לקיום והמתנגד נשלח לשלם הוצאות משפט בסך 50,000 שקלים – תזכורת כואבת שהצדק לפעמים גם כרוך במחיר.

ת"ע 45637-01-21 ד.ע' נ' י. ע' בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע כבוד השופטת שני כ"ץ 22.6.2025

130 ק"ג ובעיות רפואיות – האם המצווה היה "מרותק למיטתו"?

באולם הצפוף לעייפה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה עמדו משני צדי המתרס האחים שנלחמו על הצוואה של האב המנוח, שנערכה בפני הנוטריון עו"ד ל'. מצד אחד עמד התובע, א.מ, שקיבל בצוואה לא פחות משתי דירות, חנות, כספים, מיטלטלין ושטחים חקלאיים, ומצד שני, אחותו, ש.מ, שהתנגדה לצוואה וביקשה לקבל צו ירושה (כלומר שהרכוש יתחלק שווה בשווה).

"אם זו צוואה נוטריונית אני רוצה לראות מסמך רפואי שמצדיק אותה!", טענה ש.מ בתוקף, "כשאדם שסובל מבעיות רפואיות קשות רוצה לעשות צוואה מול נוטריון, הנוטריון חייב לצרף לצוואה תעודה רפואית. אבא שלי היה אדם חולה ששקל מעל ל-130 ק"ג בקושי מסוגל לזוז!".

"לא היה צורך בתעודה רפואית", השיב הנוטריון בביטחון ששמור למי שהקפיד על הכללים ויודע שהצדק עמו, "המנוח היה צלול וחד כתער גם ביום שערכנו את הצוואה וגם בפגישה נוספת שקיימתי איתו לאחר מכן. הוא היה כבד משקל אבל כשבאתי אליו הוא ישב בסלון, לבוש בבגדים רגילים, בלי חמצן או משהו בסגנון ונראה כשיר לעילא ולעילא. בוודאי בשכלו וברצונו לחלק את רכושו כראות עיניו".

לכאורה, היה לש.מ "קייס". תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים קובעת במפורש שאם נוטריון עורך צוואה לאדם שמרותק למיטתו, הוא צריך לצרף לצוואה תעודה רפואית שמעידה שהמצווה כשיר לצוות. הבעיה היא שהחוק לא מסביר מה זה באמת "מרותק למיטה".

כב' השופטת שירלי שי הביטה בצדדים בחמלה. מכס השיפוט התגלה לפניה ריב משפחתי שהתדרדר לכדי מאבק משפחתי רב דורי. כזה שאפילו הנכדים הגיעו בגללו לבית המשפט כשהם נגררים למלחמה בין ההורים לדודים. כב' השופטת הוסיפה אנחה והסבירה לאחות בחמלה, אך בחדות, שאין בטענותיה כדי לפסול את הצוואה.

אמנם הפירוש של המושג "מרותק למיטה" הוא לא חד משמעי אבל במקרה הזה הוצגה חוות דעת של מומחה רפואי שנערכה בדיעבד ושקבעה שהמנוח היה כשיר לחתום על הצוואה. כך גם אפשר להתרשם מהעדים והראיות שהוכחה ללא ספק גמירות דעת.

כב' השופטת שי הורתה על קיום הצוואה כלשונה. האחות תוכל (אולי) להתנחם בזה שילדיה, נכדיו של המנוח, אכן ירשו חלק מסוים בשטחים החקלאיים, אם כי קטן משמעותי מהנתח שקיבל הדוד שלהם.

ת"ע 52880-08-22 ש' מ' ה' נ' א' מ' ואח' בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה כבוד השופטת שירלי שי 19.6.2025

האם בת הזוג הפרודה זכאית ל-50% מהירושה?

כשהבת נלחמת באמא, כולם מפסידים.

בדרמה משפחתית סוחטת דמעות, כמעט כמו טלנובלה, ט.מ, בתו של המנוח, פתחה במאבק משפטי סוער מול אימה, א.מ, על עיזבון האב.

"ההורים שלי נפרדו ארבע שנים לפני פטירתו של אבי", אמרה הבת, "הם לא חיו כזוג ואפילו ניהלו הליכים משפטיים זה מול זו. אמא שלי היא לא 'בת זוג' לירושה ואם זה לא מספיק, אבא ערך צוואה בעל פה שנאמרה על ערש דווי, ובה הבטיח שכל רכושו יעבור אליי".

כב' השופטת הילה גלבוע הביטה בצדדים אך לא הייתה יכולה לעזור להם להסדיר את הריב המשפחתי. במישור המשפטי, בית המשפט דחה את ההתנגדות מכל וכל, והבהיר לבת שהיא לא הצליחה להוכיח את קיומה של צוואה חוקית. לא בעל פה ולא בכתב ולא בכלל.

בכל הנוגע להיות אמא "בת זוג", כל אימת שהצדדים לא התגרשו, היא בת זוג לעניין הירושה. "המבחן הפורמלי הוא זה שקובע", כתבה כב' השופטת בפסק דינה, "בן זוג הוא מי שהיה נשוי למוריש ביום מותו, גם אם בפועל חיו בנפרד ואף היו מסוכסכים".

כב' השופטת הוסיפה והתייחסה בפסק הדין לשורת מקרים אחרים, קיצוניים הרבה יותר, של זוגות שהיו פרודים אפילו עשרות שנים וניהלו חיים נפרדים לחלוטין, ועדיין נחשבו נשואים לצורך ירושה.

"מה לגבי הצוואה בעל פה? אבא אמר לי מפורשות שאני היורשת והעובדת הסוציאלית תוכל להעיד על זה", ניסתה התובעת כיוון נוסף. יכול מאד להיות שכך היה, אמרה השופטת לתובעת, אבל בשיטת המשפט שלנו יש הבדל בין "רצון לעשות צוואה" לבין "צוואה בעל פה".

צוואה בעל פה היא מסמך משפטי עם חוקים, כללים ותנאים (למשל, שני עדים, הפקדת זיכרון דברים ועוד). הבטחה שנאמרה בשיחה פרטית, שלא תועדה, שלא הופקדה אצל הרשם לענייני ירושה ומבלי שאפשר בכלל לדעת מה היה מצבו שהרפואי של המנוח וכשירותו לצוות, היא ממש לא צוואה תקפה.

הטלנובלה הירושלמית הסתיימה בכך שהאלמנה, א.מ, שהייתה רשומה כאשתו של המנוח ביום מותו, נקבעה כזכאית לרשת מחצית מהעיזבון כחוק.

ת"ע 22123-09-23 ט.מ נ' א.מ בית משפט לענייני משפחה בירושלים כבוד השופטת הילה גלבוע 9.6.2025.

עו"ד ונוטריון יניב אור – סגן יו"ר ועדת ירושה בלשכת עורכי הדין (תובע משטרתי לשעבר).