התנגדות לצוואה בעל פה

אדם שוכב על ערש דווי. בכוחותיו האחרונים ובנשימה קטועה, כשמתחילה לחלחל בו ההכרה שהסוף קרב, הוא מחליט "לעשות סדר" בחלוקת רכושו. הוא מזמן לחדרו עדים – בדרך כלל את קרוביו ויקיריו – ופורש בפניהם את רצונו. זוהי "צוואה בעל פה" וככל שהיא אמיתית וכשרה, היא תקפה לחלוטין ומוכרת על פי החוק כמסמך משפטי מתחילתו ועד לסופו.

מצד שני, יש גם מקרים שבהם לאחר שאדם נפטר, פתאום "נשלפת" צוואה בעל פה הגורמת כביכול לחוסר צדק משווע שמצית הליכים משפטיים בין בני המשפחה. היכן האמת והיכן השקר? קראו מאמר קצר זה בנושא התנגדות לצוואה בעל פה.

הייחודיות של צוואה בעל פה

• המצווה לא כותב או מדפיס את הצוואה.
• העדים יכולים לרשת – העדים יכולים להיות נהנים ישירים מהצוואה ואף מעורבים בעריכתה.
• אין חתימת מצווה – המצווה לא חותם על הצוואה.
• חובת הפקדה – העדים ששמעו את הצוואה חייבים להפקיד אותה כזיכרון דברים אצל הרשם לענייני ירושה במועד המוקדם ביותר האפשרי.
• ביטול אוטומטי – הצוואה מתבטלת אוטומטית אם חלף חודש מעריכתה והמצווה עדיין בחיים (או שלא השתנו הנסיבות – למשל הוא לא מורדם ומונשם).
• נטל ההוכחה – אם יש התנגדות לקיומה צוואה בעל פה, נטל ההוכחה מונח לפתחו של מי שרוצה בקיומה. זאת בניגוד לצוואות אחרות שעמידה בתנאי הצוואה מעניקה לה חזקת כשרות ונטל ההוכחה הוא על המתנגד.

מהי צוואה בעל פה ומה המקור החוקי שלה?

חוק הירושה, התשכ"ה-1965, מגדיר את התנאים לצוואה בעל פה בסעיף 23 לחוק ובו דרישות לכשרותה של צוואה זו:

• המצווה שכיב מרע ו/או רואה את עצמו מול המוות – המצווה הוא שכיב מרע השרוי במצב רפואי קשה ביותר ו/או רואה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, כמי שמצוי בפני המוות. תנאי בסיסי זה נועד להכשיר צוואה בעל פה רק במצבים שבהם לא הייתה למנוח יכולת לעשות צוואה בכתב.
• עדים – הצוואה צריכה להיאמר בפני שני עדים שדוברים את שפתו של המצווה.
• עריכת זיכרון דברים – העדים, לאחר שמיעת הדברים בעל פה, צריכים לערוך זיכרון דברים.
• הפקדה אצל הרשם לענייני ירושה, כמה שיותר מהר – זיכרון הדברים צריך להיחתם על ידי העדים ולהיות מופקד על ידם אצל הרשם לענייני ירושה כמה שיותר מהר.

למה צריך להפקיד את הצוואה כמה שיותר מהר?

אלמנט הזמן הוא קריטי בצוואה בעל פה בשני מובנים. ראשית, העדים צריכים לערוך זיכרון דברים ולהפקיד את הצוואה כמה שיותר מהר, או כפי שמורה להם החוק בסעיף 23(ב), לעשות זאת "ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם". אלמנט הזמן פוגש אותנו פעם נוספת כאשר צוואה בעל פה מתבטלת אוטומטית לאחר חודש אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

העדים צריכים לפעול במהירות, ככל שניתן. בעיקר בשביל לשמור על האותנטיות של הדברים ולשקף נאמנה את רצון המנוח/ה (כל מילה חשובה וכל משפט מכריע גורלות). עיכובים או איחורים שלא יהיה להם הסבר הגיוני יכולים לגרום לכך שהצוואה תבוטל והתנגדות לקיומה תתקבל.

האם העדים יכולים להיות מעורבים בצוואה או נהנים ממנה?

סעיף 35 לחוק הירושה, אשר מבטל מאדם את הזכות ליהנות מצוואה אם הוא היה עד לה, ערך אותה או לקח בה חלק, מחריג מכלל זה צוואות בעל פה. החרגה זו נובעת ממציאות החיים לפיה צוואה בעל פה, באופן טבעי, נאמרת בפני בני משפחה המקיפים את המצווה בשעותיו הקשות ונמצאים לידו.

איך יודעים שאדם היה שכיב מרע או שראה את עצמו לפני המוות?

מתנגדים לצוואות בעל פה טוענים בד"כ שהמנוח בכלל לא היה במצב רפואי קשה או שהוא לא חשב שהוא מצוי בפני המוות. כאשר יש מחלוקת בנושא זה, נדרשת בד"כ חוות דעת רפואיות.

שכיב מרע הוא מושג מהמשפט העברי שמבטא מצב רפואי "אובייקטיבי". כלומר, המצווה היה נתון במצב רפואי קשה וימיו ספורים. אם המצווה אכן נפטר ימים ספורים לאחר עריכת הצוואה, אזי ניתן בהחלט לומר שהוא היה שכיב מרע ברמה הרפואית.

לעתים קרובות נשאלת השאלה "עד כמה הבנאדם באמת היה מודע לכך שזה הסוף?". הוכחה זו היא כבר עניין סובייקטיבי שנשען על שילוב בין חוות דעת רפואית ועדויות מזמן אמת.

בית המשפט יכול למנות מומחה רפואי מטעמו. חוות הדעת של המומחה הזה היא לא "סוף פסוק" היא אבל בעלת משקל רב. כפי שכבר הודגש בבית המשפט העליון לא אחת, למשל, "לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו… בהעדר נימוקים כבדי משקל, שיניעוהו לעשות כן" (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא). הצדדים שמתנגדים למסקנות המומחה יכולים להציג לו שאלות מקדימות, לקבל תשובות בכתב וכן לחקור אותו בחקירה נגדית.

האם העדים צריכים להתייעץ עם עורך דין?

עדים לצוואה בעל פה צריכים לערוך זיכרון הדברים במועד המוקדם ביותר האפשרי. זיכרון דברים זה צריך לשקף נאמנה את רצונו של המצווה. כב' נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, הסביר בפסיקתו את החשיבות של התיעוד שייעשה על ידי העדים, כולל ציון נסיבות עריכת הצוואה.

"דרישה זו", קבע ברק, "באה למנוע ככל הניתן מצב שבו הצוואה בעל-פה נשמרת רק בזיכרונם של העדים. מטרתה הגברת הוודאות והבטחת האחידות ביחס לתוכן הצוואה" (ע"א 436/01 רכאב נ. רכאב פ"ד נח (6) 913, 92).

למרות שאין חובה כזו, רצוי שהעדים יקבלו ליווי משפטי. עורך דין המתמחה בצוואות יוכל לסייע לנסח את הצוואה בצורה מדויקת ולאחר מכן גם להעיד על המעמד של כתיבת זיכרון הדברים, ובכך לתת לו תוקף רב ומשמעותי. הפנייה לעורך דין לא פוגעת באותנטיות של הצוואה אלא מראה על רצינות ומחויבות של העדים להביא דברים בשם אומרם.

מה קורה אם יש צוואה קודמת?

צוואה בעל פה מבטלת צוואה קודמת, אפילו אם זו נערכה בכתב, במשרד עורכי דין, בפני הרשם לענייני ירושה וכו'.
סעיף 36(ב) לחוק הירושה קובע במפורש כי "צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת".

לעתים ייתכנו מקרים שבהם יהיו "פערים" בין הצוואות. לדוגמה, אדם עורך מבעוד מועד צוואה שבה הוא מחלק את רכושו שווה בין ילדיו, אך על ערש דווי הוא מחליט להוריש נכס נדל"ן מסוים לבתו הבכורה. במקרים מסוג זה, הצוואה המאוחרת תהיה רלבנטית לנכס הספציפי, ואילו שאר הנכסים יחולקו לפי הצוואה המוקדמת.

האם צריך לצלם צוואה בעל פה בווידאו?

לכל אחד מאיתנו יש טלפון חכם בכיס והסרטה של צוואה בעל פה עשויה בהחלט לחזק את הצורך בקיומה שכן היא מאפשרת להתרשם באופן בלתי אמצעי מהדברים כפי שהתרחשו. החוק לא מחייב זאת ותוקפה של צוואה בעל פה לא תלוי בעדות וויזואלית.

שימו לב, כאשר קמה התנגדות לצוואה בעל פה ויש סרטון מזמן אמת, סביר להניח שבית המשפט ידרוש להציגו. ככל שמי שצילם יתנגד, הוא עלול להחליש את טענותיו בבחינת "מה יש לך להסתיר?". כלומר, בעוד שתיעוד בווידאו הוא לא חובה, יכולה להיות לו השפעה דרמטית על התיק לכאן או לכאן.

צוואה בעל פה בבית או רק בבית חולים?

צוואות בעל פה נאמרות בד"כ בבית חולים כאשר המנוח מצוי "באשפוז האחרון" אבל החוק לא מגדיר את בית החולים או ההוספיס כתנאי. כך, למשל, במקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות (תלה"מ 37373-10-20 פלוני נ' אלמוני), הוכרה צוואה בעל פה שנאמרה על ידי המנוח בביתו כאשר הוא מוריש את כל רכושו לאשתו והיא אף זו שמזמנת אליו את העדים לפי בקשתו.

האם כל הדרישות צריכות להתקיים?

סעיף 25 לחוק הירושה נותן לבית המשפט סמכות להורות על קיום צוואה גם אם לא כל הדרישות שתיארנו לעיל התקיימו במלואן, ובלבד שהתקיימו דרישות יסוד. ככל שמדובר על צוואה בעל פה, רכיבי היסוד הם:

• שני עדים שמדברים את שפת המצווה.
• המצווה היה שכיב מרע או ראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, כמי שעומד בפני המוות.

איחור בהפקדת זיכרון דברים יכול להחליש את הצוואה אבל אפשר להתגבר אליה במקרים מסוימים. כך, למשל, בית המשפט העליון הכשיר בעבר אפילו איחור של לא פחות משנתיים (!) בהפקדת זיכרון דברים לאחר שהגיע למסקנה, מכוח התרשמותו מהעדים ומאמיתות הצוואה, שהיא מבטאת את רצון המנוח ויש לקיימה (ע"א 8991/04 בורהאן סובחי יעקוב ברגות נ' זוהיר ברגות).

מדובר היה במקרה יחסית חריג ובד"כ איחורים משמעותיים של חודשים רבים עלולים לגרום לפגיעה דרמטית באמינות הצוואה.

צוואה בעל פה תחת השפעה בלתי הוגנת או בהעדר כשרות רפואית לצוות?

כל צוואה (ובכלל זה גם צוואה בעל פה) תהיה תקפה רק אם המצווה היה כשיר לערוך אותה. התנגדות לצוואה בעל פה יכולה להתבסס גם על טענות לפיהן המנוח היה לא כשיר רפואית לצוות. לדוגמה, חולה באלצהיימר, נתון תחת תרופות משכרות, במצב נפשי קשה, מבולבל וכדומה.

לעתים ניתן גם לעלות טענות נוספות בנוגע ל"השפעה בלתי הוגנת" הנשענות על כך שהצוואה אמנם מקיימת את התנאים "הטכניים" למראית עין והמנוח אפילו היה כשיר מבחינה רפואית לכאורה לצוות, אבל הנסיבות שהקיפו את הצוואה מעידות על השפעה בלתי הוגנת עליו. לדוגמה, תלות גדולה מאד של המנוח באחד היורשים, בידוד המנוח מבני משפחתו וכדומה.